דיון והכרעה
23. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים החלטנו לקבל את הערר ולבטל את שומת הוועדה המקומית.
24. סעיף 119(א) לחוק קובע כדלקמן:
״תהילתה של תכנית, שאושרה לפי סימן זה, היא בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעיתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון."
25. במקרה שבפנינו הפרסום ברשומות היה ביום 09.01.2018 ושני הצדדים מסכימים כי יש למנות את 15 הימים מיום 10.01.2018 (המשיבה אישרה זאת בפרוטוקול הדיון מיום 03.11.2020 מול שורות 6-10).
26. הפועל היוצא מכך הוא כי היום ה-15 הוא יום ה־24.01.2018. בתום יום זה, כפי שמורינו סעיף 119 לחוק, דהיינו ביום 25.01.2018, נכנסה התכנית לתוקפה.
27. מאחר שהסכם המכר נכרת עם ביצוע הקיבול, ביום 24.01.2018, הרי שהוא נכרת טרם כניסתה של התכנית לתוקף.
28. אנו סבורים כי צודק העורר בטענותיו כי לא ניתן להתעלם מן הקבוע בסעיף 119 לחוק, אשר קובע כי תכנית נכנסת לתוקף בתום 15 ימים. "בתום" ולא "במהלך".
29. החלטתנו זו היא בהתאמה לאשר נקבע בעניין ברוידא בקשר עם סעיף 119 לחוק. אנו סבורים כי הקביעות בעניין ברוידא בהקשר זה הן נכונות ואנו מצטרפים לקבוע בעניין ברוידא.
30. כפי שקבעה ועדת הערר בעניין ברוידא:
״16. השלב הראשון והחשוב בבואנו לפרש הוראת חוק היא בחינת לשון החוק כאשר במסגרת זאת "אין לתת לחוק משמעות שלשונו
אינה מסוגלת לסבול״ (רע״א 8562/10 נאסר עמאש ואח׳ נ׳ הוועדה לתכנון ובניה שומרון [פורסם בגבו] (מיום 27.9.12))).
17. ר׳ גם דבריו של כבוד השופס פוגלמן בבר״מ 6372/15 שלומית זרביב נ׳ מדינת ישראל [פורסם בנבו]:
" כידוע, השלב הראשון במסע הפרשני הוא בחינת מרכיב הלשון. בשלב זה מחלץ הפרשן את המשמעויות שיש להן עיגון לשוני במילות החוק. יש ליתן למילותיו של דבר החקיקה רק אותן משמעויות המצויות ב״מתחם האפשרויות הלשוניות", משמע כאלו שהמילים יכולות ״לשאת״ מן הבחינה הלשונית.״ (הדגשה שלנו - ו.ע.מ)
18. העוררים כאמור נאחזים בלשון סעיף 119(א) ובמיוחד בצמד המילים "בתום יום", וסבורים כי משמעותם הברורה היא כי התכנית נכנסת לתוקפה רק בתום יום ה־15 שלאחר פרסום התכנית (המאוחר שבהם), קרי - ביום ה־16.
19. משמעותה הלשונית של המילה "בתום" היא בסוף, בסיום."
31. למעלה מן הדרוש נציין כי איננו סבורים כי קבלת טענות העורר תייצר שני מועדים שונים: מועד אחד לעניין תחילת תוקפה של תכנית ומועד שני לעניין סעיף 4(7) לתוספת השלישית. סעיף 4(7) לתוספת השלישית קובע כי השומה תיערך ליום תחילת התכנית. מאחר שיום תחילת התכנית הוא היום ה־16, כפי שהובהר לעיל, הרי שממילא יש לערוך את השומה בהתייחס ליום זה. מבחינת ערכי הקרקע יש לשער כי עריכת שומה ליום ה־16 במקום ליום - 15 אינה מביאה לשינוי בערכי הקרקע. אולם, מבחינה משפטית צרופה יש לערוך את השומה ליום תחילתה של התכנית וביום ה-15 היא טרם נכנסה לתוקפה כקבוע בסעיף 119, שכן סעיף זה כאמור קובע כי התכנית תכנס לתוקפה בתום 15 יום.
32. אשר על כן, צודק העורר בטענותיו כי אין להשית עליו היטל השבחה בגין אישורה של התכנית.
33. העורר פרש את טענותיו בהרחבה בפני המשיבה בדואר אלקטרוני מיום 22.05.2018 אך לא קיבל התייחסות לטענות שהעלה ועם הגשת הערר אף הגיש שומה עדית.