עיקרי טענות העותרים:
18. לטענת העותרים בהחלטת רשות הרישוי נפלו פגמים רבים היורדים לשורש ההחלטה, המצדיקים התערבות שיפוטית וביטולה בסופו של יום. בכלל כך טוענים העותרים כי ההחלטה היא תולדה של ניגוד עניינים פסול בין אלישע לבין גלנצר, ניגוד עניינים אשר הוביל ליצירת התלונות בדבר הליקויים כנגד המכון וכפועל יוצא לשימוע בעניין המכון וההחלטה נשוא העתירה. עוד נטען כי בהינתן קיומו של ניגוד עניינים, לוקה פעילות רשות הרישוי כלפי המכון באפליה אל מול מכונים אחרים בכלל כך בפרט אל מול מכון טסט ליין שבבעלות גלנצר, אפליה אשר תכליתה להוביל לסגירת המכון והפסקת התחרות אל מול מכון טסט ליין. נוסף על כך ומבלי לגרוע מטענותיהם, טוענים העותרים כי גם לגופם של ליקויים כפי שנקבעו במסגרת ההחלטה, הרי שבפועל לא הפר המכון הוראות נוהל כלשהן והליקויים עליהם הצביעה ההחלטה לאו ליקויים הם. לחלופין וכהשלמה בלבד טוענים העותרים כי גם האמצעים המנהליים אשר ננקטו כנגד המכון המהווים ענישה, אינם מידתיים ומשכך יש להתערב למצער בחלק זה בהחלטה.
19. ביתר פירוט טוענים העותרים, ראשית בכל הנוגע לניגוד העניינים כי מתוקף תפקידו כמפקח מחוזי (וגם בתפקידו הנוכחי) יש לאלישע השפעה מהותית על מכוני הרישוי באזור הדרום ובירושלים. במסגרת זו, אלישע היה המפקח הישיר הן על בסט טסט והן על המכון המתחרה טסט ליין והיה זה אשר מתוקף תפקידו יזם וריכז ביקורות ותלונות במכוני הרישוי ואף הכריע בגורלן של התלונות האמורות. לטענת העותרים הגם שבית משפט השלום קבע בסופו של יום כי לא מתקיים ניגוד עניינים וכן כי ממילא לא מתקיים קשר סיבתי בין ניגוד עניינים ככל שהיה קיים לבין ההחלטה בדבר סגירת המכון בשנת 2013 – הרי שבית משפט זה אינו כפוף להכרעותיו אלו של בית משפט השלום והוא רשאי להגיע, בהליך המנהלי, למסקנה שונה המבוססת על התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית משפט השלום ובהתאם לה אמנם התקיים ניגוד עניינים הנובע ממערכת היחסים בין אלישע לגלנצר וכי זה השפיע על ההחלטה נשוא הדיון כאן. אשר לכך לדידם של העותרים, קביעותיו העובדתיות של בית המשפט
--- סוף עמוד 11 ---
השלום בנושאים כפי שנקבעו על ידי בית המשפט השלום ופורטו לעיל – קרי שגלנצר שילם עבור חופשתו המשפחתית של אלישע, שאלישע וגלנצר שיתפו פעולה בנוגע למכתב התלונה אשר הוגש על ידי העותרים כנגד אלישע ונוסף על כך המכתב אשר נכתב על ידי אלישע בשנת 2013 ואשר הוזכר על ידי בית המשפט השלום – יש בהם בכדי ללמד על קיומו של ניגוד עניינים המוביל לפגם בהחלטה המנהלית.