הנושא השני – נסב על פעילות משותפת של גלנצר ואלישע באשר לתלונה אשר הוגשה בעניינם. בנוגע לכך, הובהר כי מכתב התלונה אשר שימש בסיס לתביעת הדיבה הגיע לידי אלישע וכי זה האחרון נפגש עם גלנצר באשר למכתב תלונה זה. בכלל כך, נקבע כי גלנצר ואלישע נפגשו במשרדו של אלישע והתקשרו לגב' הררי (שהיא מזכירת מר סרור ) על מנת שאלישע יקבל אישור למסור את מכתב התלונה לידי גלנצר, תוך שאלישע שוחח עם הגב' הררי באמצעות הרמקול בנוכחות גלנצר. אשר לכך קבע בית המשפט כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם יחסים ראויים בין מפקח למפוקח.
בשים לב לקביעותיו אלו פנה בית המשפט השלום לבחון את שאלת השפעתו של ניגוד העניינים – ככל שהתקיים - על קבלת החלטת התליית ההרשאה. באשר לכך, נקבע על ידי בית המשפט השלום כי לא נמצא קשר סיבתי בין עובדת הקרבה המסוימת כפי שהוכחה בין אלישע לבין גלנצר לבין קבלת ההחלטה המנהלית אשר גרמה כביכול את הנזק. בבסיס מסקנתו זו של בית המשפט קביעה ובהתאם לה הראיות מלמדות על כך שגם אם אלישע נכח במעמד השימוע שנערך בשנת 2013, הרי שלא היה זה הוא שקיבל את ההחלטה או ניהל את השימוע אלא מר שמעון אלקיים ונוסף על כך רוב התלונות שנידונו בשימוע לא הוגשו כלל על ידי אלישע. בית המשפט השלום הוסיף וציין כי אלישע טען והאמור לא נסתר, כי הוא אף המליץ במהלך השימוע על גישה מקלה יחסית כלפי בטס טסט. עוד מצא בית המשפט לציין את העובדה שבסט טסט בחרה שלא לעתור כלל כנגד החלטת התליית כתב ההרשאה
--- סוף עמוד 10 ---
ובפנייתה למשרד התחבורה ביקשה אך הקלה בעונש והתנהלותה זו מצביעה על כך שהיא לא כפרה בתוכן ההחלטה לסגור את המכון בשל התלונות שעמדו בבסיס ההחלטה. בית המשפט הוסיף וציין כי במידה הנדרשת של מאזן ההסתברויות, הרי שגם תקיפה ישירה של ההחלטה משנת 2013, לא הייתה מביאה לתוצאה של בטלות ההחלטה ולכל היותר היה נעשה השימוע מחדש ללא נוכחות אלישע ובשים לב לכך שבסט טסט לא השיגה על תוכן ההחלטה, הרי שממילא ההחלטה בדבר התליית ההרשאה הייתה נותרת על כנה.
17. אציין כי לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט בהליכים האזרחיים, אפשרתי לשני הצדדים להשלים טיעונם בכתב בשים לב לקביעות פסק דין זה והשלכותיו על ההליך לפני. נוסף על כך, השלימו ופירטו הצדדים טענותיהם בדיון בעתירה אשר התקיים ביום 18.10.20 ובפירוט עיקרי טענותיהם להלן, יש משום ריכוז כלל טענותיהם כפי שהובאו בפני.