16. כאמור ביום 17.7.20 ניתן על ידי בית המשפט השלום פסק הדין בהליכים האזרחיים ועיקריו הרלוונטיים ולו לכאורה להליך לפני והנסבים על הטענות בדבר ניגוד עניינים כלפי המכון אשר נבע מקיומו של קשר חברי בין גלנצר לאלישע הם כדלקמן:
אשר לקיומו של ניגוד עניינים קבע בית המשפט השלום ראשית, כי הראיות אשר הוצגו על ידי המכון בדבר קיומו של ניגוד עניינים אין בהן בכדי להרים את הנטל האזרחי הרגיל ומשכך בבחינת קל וחומר - אין בהן בכדי להרים את הנטל הכבד יותר הנדרש להוכחת טענה מעין זו ובאופן המצדיק קביעת אחריות בנזיקין מצד המדינה.
--- סוף עמוד 9 ---
כך נקבע כי לא הוכח שאלישע ביקש להתנכל למכון ובפרט כי עשה כן בשל היותו מתחרה של המכון שבבעלות גלנצר. אשר לכך הוסיף בית המשפט וקבע כי טענה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם בקשתו של אלישע משנת 2011, שלא לפקח על המכון בשל יחסי חברות שלו עם ירדנה אמו של אסף כהן אחד השותפים במכון.
עוד התייחס בית המשפט למכתב מיום 3.3.13 אשר נכתב על ידי אלישע והועבר לממונים עליו, במסגרתו כתב אלישע בין היתר: " העובדה שמר גלצנר לא זומן לשימוע וכמובן גם לא מכון בטס טסט וכאמור אין הסבר לתופעה שהיא בגדר שערורייה" וכן: "לא אביא תיקים לשימוע כנגד מכונים בירושלים וזאת עד שימוצו התיקים כנגד מכון בסט טסט" - וקבע כי אין במכתב זה בכדי ללמד על יחס קפדני ומפלה כלפי המכון כפי שנטען על ידו, אלא שמדובר בטרוניה של אלישע והבעת תרעומת טבעית על כך שלא נעשה דבר עם ממצאי ביקורתו. עוד הפנה בית המשפט לכך שבאותו מכתב מלין אלישע במפורש גם כנגד אי נקיטת אמצעים כלפי טסט ליין שבבעלות גלנצר.
אשר ליחסים בין גלנצר ואלישע- ראשית לא קיבל בית משפט השלום את גרסאותיהם של שני העדים אשר הובאו מטעם המכון על מנת לתמוך בקיומם של מפגשים בין גלנצר לאלישע.
יחד עם זאת הצביע בית המשפט על ממצאים הנוגעים לשני נושאים אשר כלשונו: "העלו קשרים המעוררים אי נוחות של ממש בין גלנצר לאלישע". הראשון נסב על חופשה משפחתית אשר הוזמנה על ידי אלישע ואשר הוכח כי גלנצר הפקיד את כרטיס האשראי שלו כבטוחה לה. ודוק – בית המשפט הדגיש כי לא הוכח שהיה בכוונתו של גלנצר לממן את הנופש המשפחתי של אלישע וכן, לא הובאו ראיות לכך שאלישע ביקש או ידע על טובת הנאה זו ואולם, נקבע כי עצם העובדה שגלנצר הודה שהוא מסר את כרטיס האשראי שלו להבטחת העסקה, מלמד על קשר משמעותי בין גלנצר לבין אלישע, קשר שקשה לקבל שיהיה בין מפקח בשירות הציבורי למי מהמפוקחים על ידו.