--- סוף עמוד 12 ---
ניתן אישור להעברת המכתב לגלנצר, ניתן למצוא לטענת העותרים, גם בעדותה של הגב' הררי בפני בית משפט השלום במסגרתה שללה מיניה וביה את הטענה ולפיה אישרה לאלישע להעביר את המכתב. הנה כי כן, לטענת העותרים לא זו בלבד שהמכתב הועבר על ידי אלישע לגלנצר ללא אישור, אלא שהתחוור מפורשות כי אלישע וגלנצר לא אמרו אמת בעניין זה ופעלו בשיתוף פעולה באשר למכתב התלונה. כיוון שכך, טוענים העותרים כי גם התנהלות זו מלמדת על קשר פסול בין אלישע לבין גלנצר.
ובכל הנוגע למכתב מיום 3.3.13 טוענים העותרים כי בניגוד לקביעות בית משפט השלום, מכתב זה מלמד על התנהלות שערורייתית של אלישע אשר מאיים על בכירי משרד התחבורה כי הוא לא יאפשר הגשת כתבי אישום משמעתיים כנגד אף מכון בירושלים ובאופן קונקרטי נגד המכון של גלנצר, עד שלא יעמידו לדין את בסט טסט. העותרים מוסיפים וטוענים כי אמנם, במסגרת המכתב מציין אלישע כי יש לנקוט גם בהליכים כנגד גלנצר ומכון טסט ליין (ודוק- זאת רק לאחר שינקטו הליכים כנגד בסט טסט) ואולם, לטענת העותרים חלק זה במכתב אינו אלא "עלה תאנה" בו נוקט אלישע על מנת להסוות את תכליתו האמיתית והראייה- הגם שכנגד מכון בסט טסט ננקטו הליכים בשנת 2013, קרי מיד לאחר הוצאת מכתב זה ואף ננקטו הליכים מנהליים של סגירת המכון והגם שאלישע במכתבו כותב מפורשות כי קיימות 6 תלונות כנגד טסט ליין בעטיין יש לנקוט כנגדו בהליכים - הרי עד לעצם היום הזה לא ננקט כל הליך כנגד טסט ליין.
עוד נטען כי גם הקביעה בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בין ניגוד העניינים להחלטה משנת 2013 אין בה ממש וזאת, בהינתן שאמנם אלישע לא היה זה אשר חתם על ההחלטה בשימוע ואולם, אין בכך בכדי לנתק את הקשר הסיבתי בין ניגוד העניינים לבין החלטה זו. זאת, בהינתן שאלישע היה זה אשר ביצע את מרבית הביקורות נשוא ההחלטה או שהביקורות נעשו על ידי מפקחים אחרים שכפופים לו, הוא השתתף בישיבת השימוע, הכין את התיקים לשימוע ואף היה זה אשר השפיע על ההחלטה בשימוע. נוסף על כך ומבלי לגרוע מהאמור, טוענים העותרים כי ממילא גם לו היה מאמץ בית המשפט זה את המסקנה השגויה ובהתאם לה נותק הקשר הסיבתי בין ניגוד העניינים לבין ההחלטה בשימוע משנת 2013, הרי שהנמקה זו אינה חלה על ההחלטה נשוא העתירה דנן, שכן באשר להחלטה דנן הוכח כי אלישע היה זה שיזם בנה והיה דומיננטי בכל צעד ושעל ברקימת התלונות כנגד בסט טסט בשנים 2014-2017, שהן התלונות נשוא ההחלטה העומדת לביקורת בעתירה ועשה כן הגם שכביכול היה מושעה מתפקידו במועדים הרלוונטיים לאור התלונה אשר הוגשה כנגדו על ידי העותרים וזאת כפי שיפורט להלן במסגרת הטיעון הנסב על הליקויים לגופם.