--- סוף עמוד 19 ---
עושה דין לעצמו ומתעלם במופגן מבקשות הרגולטור האחראי ויש בו בכדי לבסס את ההחלטה כדין על ראיות מנהליות מספקות.
32. המשיבה מוסיפה וטוענת כי כל טענות העותרים ביחס לממצאים אשר נקבעו בהחלטה, הן בגדר ניסיון להתערב בראיות המנהליות שעמדו לפני הרשות וזאת, בניגוד להלכה הפסוקה ובהתאם לה בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו ולא יבחן את הראיות המנהליות חלף הרשות.
33. למעלה מן הצורך, מוסיפה המשיבה וטוענת כי עומדת לה חזקת התקינות המנהלית, אשר קובעת שהנחת המוצא לטובתה של הרשות היא כי נהגה כדין וכל עוד החזקה לא נסתרה – הרשות פטורה מלהוכיח כי התנהלה כדין. נטען כי העותרים לא הצביעו על בעייתיות לכאורה בפעילותה של הרשות אשר יש בה בכדי לסדוק את החזקה וממילא טענותיהם הופרכו על ידי גופים חיצוניים למשיבה, כמפורט לעיל. עוד הודגש, כי המשיבה פועלת בהתאם לדין ועל פי נהלים ומעסיקה גורמים מקצועיים לשם הפעלת פיקוח ואכיפה של נהליה בעניין כתבי ההרשאה.
34. אשר לטענת העותרים כי המשיבה לא פנתה אליהם לשם קבלת עמדתם בעניין ההפרות אשר נידונו בהליך השימוע החדש בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בנוהל מס' 1/99 "טיפול בתלונות נגד מוסכי/מכוני רישוי" של המשיבה מיום 14.1.14 (להלן: "הנוהל") - מציינת המשיבה, כי אמנם באתר האינטרנט של המשיבה מחודש ינואר 2017 נכתב כי בעניין הגשת תלונה נגד מכון רישוי, יש להעביר את התלונה למכון בתוך שבוע ממועד קבלת התלונה לשם מתן גרסתו של המכון, ואולם, בנוהל עצמו לא נקבע פרק הזמן לטיפול בתלונה. משכך, ברי, כי הכוונה היא שיש לטפל בתלונות בתוך פרק זמן סביר. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת, כי בסעיף 9(ו) לנוהל נקבע שהרשות רשאית לסטות מהוראות סדרי הדין אם ייראה לה צודק לעשות זאת. לטענת המשיבה, במקרה דנן היה מקום לסטות מהוראת הנוהל עד לאחר בירור תלונת העותרים כנגד אלישע וזאת, לצורך ייעול ההליך ושמירה על זכויותיהם המהותיות של העותרים. עוד נטען כי אף אם בנוגע לחלק מהתלונות לא קוימו התנאים הטכניים של הטיפול בתלונה, כגון העברת התלונה להתייחסות העותרים בתוך פרק זמן מסוים (אשר כאמור לא נקבע בנוהל), מדובר היה בפעולות שנעשו בסמכות המשיבה. יתר על כן, נטען כי ממילא, גם ככל שהתקיים פגם טכני כנטען, הרי שאין בו לבטל את התלונות הרבות נגד העותרים ואת חומרת הפגמים שבהתנהלותם נשוא הליך השימוע.