--- סוף עמוד 27 ---
ביסוד העובדה שהמלצה זו אומצה ללא מחלוקת וללא דיון על-ידי כל חברי הולנת"ע (שניים עשר במספר לא כולל אדריכל אסיף). בנסיבות אלו נקבע כי עוצמתו של הפגם אשר נפל בהחלטת ההטמעה של הולנת"ע בשל כך שאדריכל אסיף נכח בדיון, אינה מן הגבוהות ואינה מצדיקה תוצאה המבטלת את החלטת ההטמעה.
42. מן הכלל אל הפרט – הנני סבורה כי יישום המבחנים וההתוויות כפי שנקבעו בפסיקה על ענייננו יש בו בכדי לתמוך בקביעה ובהתאם לה – במועדים הרלוונטיים – התקיים קשר חברי בין אלישע לבין גלנצר, קשר אשר לדידי מקים פוטנציאל אובייקטיבי לקיומו של ניגוד עניינים בהתנהלותו של אלישע, אשר באותם מועדים שימש כמפקח הן של גלנצר והן של מכון בסט טסט שאין חולק כי הוא מכון המתחרה במכון בבעלות גלנצר. אשר לקיומו של קשר כאמור, הנני מוצאת תימוכין לקיומו של קשר חברי בין גלנצר לבין אלישע בקביעותיו של בית המשפט השלום בהליכים האזרחיים, הנוגעות לתשלום אשר ביצע גלנצר עבור חופשת משפחתו של אלישע ובקביעותיו הנסבות על פגישה בין גלנצר לבין אלישע באשר לתלונה אשר הוגשה על ידי העותרת כנגד אלישע, פגישה במהלכה מסר אלישע לגלנצר את מכתב התלונה כנגדו וזאת, מבלי שקיבל לכך אישור. אשר לקביעות אלו, הרי שגם לאחר שבחנתי את הסברי המשיבה שהובאו באריכות ולאחר בדיקות מטעמה ואשר נתמכו בראיות נוספות אשר לא הוצגו בפני בית המשפט השלום, לא מצאתי כי יש באלו לשלול את עצם קיומו של הקשר החברתי העולה ברורות. כך, בכל הנוגע לתשלום עבור החופשה – הרי שגם אם אלך עם המשיבה כברת דרך ואקבל אחת לאחת טענותיה- קרי שכל שנמסר על ידי גלנצר הוא כרטיס אשראי לביטחון (הגם שבתזכיר שנערך על ידי המשטרה מתועד כי לכרטיס האשראי של גלנצר בוצע החזר כספי בסכום של 2,400$), כי אלישע לא היה מודע למסירת כרטיס האשראי על ידי גלנצר ואף לא ביקש את האחרון למסור את כרטיס האשראי במקומו וכי אלישע ביטל את החופשה המשפחתית באמצעות הסוכנות לה שילם גלנצר ומשכך, לא שילם בעבורה – עדיין נותרים קשיים ותהיות באשר לאירוע זה ובכללם – מדוע מלכתחילה פנתה הסוכנות אל גלנצר – בכלל וככל שאמנם אלישע ביטל את החופשה כפי שנטען על ידו?! ומה הקשר בין גלנצר לבין אלישע בגדרו הרשה גלנצר לעצמו למסור את פרטי כרטיס האשראי האישי שלו על מנת להבטיח חופשה משפחתית של אלישע?!
תהיות וקשיים נוספים עולים גם מהאירוע הנוסף הנסב על הפגישה בין אלישע לבין גלנצר בכל הנוגע לתלונה אשר הוגשה על ידי העותרת כנגד אלישע. אשר לפגישה זו, הרי שראש וראשונה נתהה – מה לו לאלישע שהוא המפקח האזורי שהוגשה כנגדו תלונה, להיפגש עם גלנצר שהוא אחד מהגורמים המפוקחים על ידו - באשר לתלונה זו במשרדיו של אלישע?! יתרה מכך, התנהלותו של אלישע בפגישה במסגרתה שוחח עם הגב' הררי בנוכחות גלנצר על מנת לקבל אישורו של מר סרור למסירת מכתב התלונה לגלנצר, אף היא אינה עולה בקנה אחד עם יחסים ראויים בין מפקח למפוקח (כפי שנקבע בצדק על ידי בית משפט השלום). זאת ועוד, בין אם ניתן אישור למסירת המכתב (טענה המוטלת בספק רב לאור הראיות אשר הוצגו על ידי העותרים ובכלל כך בפרט מכתבו של מר טמיר מיום 4.10.14 המוזכר בסעיף 19 לעיל לפסק הדין) ובין אם לאו, מדוע – ככל שאין קשרי חברות בין אלישע לגלנצר כנטען – מצא