העותרים מנגד טוענים כי "הדיווח הכוזב" לכאורה אודות העסקתו במכון של הבוחן ראיד קרעין נבע כולו מטעות של מר פחורי, המנהל המקצועי של המכון, שעברית אינה שפת אמו, אשר בבואו למלא את המסמך לרישומו של מר קרעין כמועמד במצב כוח האדם במכון, לאחר שזה עבר את המבחן העיוני, נקט בנוסח לקוי לפיו האחרון כבר "עובד" בבסט טסט, ולא כך הדבר. בפועל, לדידם של העותרים, מר קרעין לא עבד בפועל ולו יום אחד במכון הרישוי והעברת הטפסים למשרד התחבורה נעשתה בהתאם להוראות המשרד כתנאי מקדמי לצורך העסקת מר קרעין במכון, אם וככל שיוחלט להעסיקו בעתיד. עוד נטען על ידי העותרים כי אף הניסוח שננקט במכתב מיום 13.8.14 ולפיו המכון אישר את "הפסקת עבודתו" של מר קרעין במכון, נדרש רק בשל נהלי הרשות. לטענת העותרים בהתאם לנהלי הרשות יש לרשום בוחן המבקש לעבוד במכון כמי שעובד בפועל במכון, בהתאמה מתעדכן הרישום ברישומי הרשות וכאשר אותו בוחן מעוניין לעבור לעבוד במכון אחר, לא ניתן להוסיפו למצבת כוח האדם במכון האחר ונדרש מכתב "שחרור" מאת המכון בו אותו עובד היה רשום, המודיע על "הפסקת עבודתו" של הבוחן אצלו. לטענת העותרים, כל התנהלות המכון בקשר עם אירוע זה – מתחילתה ועד סופה – נעשתה באופן מדויק בהתאם לנהלי הרשות עצמה. זאת למעט האופן בו נוסחו הדברים הנובע כל כולו כאמור מכך שהשפה העברית אינה שגורה בפיו של פחורי ומשכך, כתב במכתב הראשון כי קרעין "עובד" כבר במכון וכי המכון מבקש להפסיק את
--- סוף עמוד 34 ---
העסקתו של קרעין במכון במכתב השני. כתימוכין לאמור מוסיפים העותרים ומפנים לכך שאין חולק- והאמור נתמך בין היתר באישור רואה החשבון וכן, בתצהירו של קרעין – שמר קרעין לא עבד מעולם בפועל במכון.
לאחר ששקלתי טענותיהם של העותרים לא מצאתי להתערב בהחלטת הרשות לעניין זה. אשר לקביעתי זו, הרי שגם לו אקבל את טענת העותרים ובהתאם לה קרעין כלל לא עבד במכון מעולם, אינני סבורה כי נפל פגם בקביעת הרשות ובהתאם לה המכון הציג מצג שווא הנוגע להעסקתו בפועל של קרעין הגם שזה לא עבד כלל במכון. אשר לכך – עיון במכתבו של מר פחורי מיום 18.6.14 מעלה כי נכתב בו: "מבקש להוסיף לכח אדם מקצועי במכון בסט טסט את קרעין ראיד העובד אצלנו בחצי משרה" עוד נכתב במכתבו של מר פחורי מיום 13.8.14:"אנו מאשרים את הפסקת עבודתו בחברתינו של מר קראעין ראיד עקב אי התאמה". הנני סבורה כי לשונם של המכתבים ברורה וחד משמעית וממכתבים אלו עולה מצג ולפיו קרעין אמנם עבד במכון. זאת ועוד, הנני סבורה כי נוסח המכתבים אינו מלמד על חוסר שליטה בשפה העברית אלא ההיפך- המכתבים כתובים בעברית באופן מפורש ומפורט. כך, לדוגמא במכתב האחרון אף מוסברת הסיבה להפסקת ההעסקה "עקב אי התאמה" – בנסיבות אלו, לא מצאתי כי ניתן הסבר המניח את הדעת להוצאת המכתבים ובהם המצג השיקרי בדבר עבודתו בפועל של קרעין ומשכך, לא מצאתי כי קיימת עילה להתערבות בהחלטה לעניין זה.