"3) מסלול לבדיקת אופנועים
מכוני הרישוי יחויבו להקים מסלולי רישוי לרכב מנועי דו גלגלי, על פי מפרט טכני לציוד הנדרש ולנוהל הבדיקה המחייב, שתפרסם "רשות הרישוי" בתוך שישה (6) חודשים ממועד פרסומם ע"י "רשות הרישוי"."
לאור העובדה כי למכוני הרישוי הישנים נדרשה תקופת זמן לצורך התארגנות להקמת מסלול בדיקה מסוג זה (בשונה ממכוני הרישוי החדשים אשר הוקמו מלכתחילה עם מסלול כזה), ניתנה להם על ידי הרשות תקופת זמן נוספת ליישום דרישות מסמך המדיניות באופן שמועד התחלת החובה יהיה ביום 28.2.16 (סעיף 2.4 לפרק ב' למסמך "יישום מסמך המדיניות בנושא מכוני הרישוי (מיום 22.10.14) – מועדי תחילה" מיום 24.6.15 של המשרד). מועד זה נדחה ליום 1.9.18 וזאת, במכתב מיום 17.4.18 מאת רשות הרישוי ליו"ר איגוד מכוני הרישוי בישראל, ולאור טענות המכונים הישניים ולפיהן יש להם קשיים באספקת הציוד הנדרש למסלולי בדיקה אלו.
בהחלטתה קבעה רשות הרישוי כי המכון הפר את החובה לבדיקת רכבים דו גלגליים במסלול הברקס טסטר בששה מקרים אשר מצאו ביטויים במספר דו"חות ביקורת. עוד דחתה הרשות בהחלטתה את טענת המכון ובהתאם לה הוראות המכרז 1/2006 התייחסו אך לחובת הקמתו של מסלול רישוי שכזה, אך לא לחובת הפעלתו. אשר לטענה זו, נקבע כי אופן פרשנות הוראות המכרז על ידי העותרים אינו מתיישב כלל ועיקר עם מטרת דרישות המכרז המפורשות וקבלתה מרוקן הוראות אלו מתוכן. שכן אין כל היגיון בכך שמכון רישוי יידרש להקים מסלול ייעודי לבדיקת אופנועים, אך לא להפעילו. עוד נקבע כי הדחייה במועד תחילת הפעלת המסלול כפי שנקבעה במסמך יישום המדיניות, חלה רק על מכוני רישוי ישנים ולא על המכון שבבעלות העותרת. זאת כנתמך בדו"ח מבקר המדינה אשר הובא לעיל, כמו גם במכתב רשות הרישוי מיום 17.4.18 במסגרתו הוארך המועד רק למכונים ישנים מפאת הקושי שלהם להשיג ציוד, קושי אשר ברי שלא קיים למכונים החדשים (כפי המכון דנן) בהם קיים כבר כל הציוד
--- סוף עמוד 37 ---
הנדרש למסלולי הבדיקה הנ"ל. נוסף על כך נקבע כי הטענה ולפיה הוראות מסמך המדיניות משנת 2014 חלות על המכון, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהחובה החלה על המכון הנובעת ממכרז 1/2006, חלה על המכון מיום הקמתו, בה בשעה שמסמכי ההארכה הופצו שנים רבות לאחר מכן רק בשנת 2014.
עוד הדגישה הרשות בהחלטתה, כי הסמכות לקבוע את אופן ביצוע מבחני הרישוי לכלי רכב נתונה לרשות, ולה בלבד, ועל מכון הרישוי לבצע מבחנים אלה באופן המדויק שקבעה רשות הרישוי. על כן, נדחתה טענת המכון – אשר מצאה ביטויה גם בדברי המנהל המקצועי שלו – ולפיה מבחני הרישוי הידניים לאופנועים טובים ואמינים יותר ממבחני הרישוי שקבעה הרשות. אשר לטענה זו נקבע כי לא זו בלבד שאין היא מהווה טענת הגנה להפרותיו של המכון, אלא שבמקרה דנן היא אף עומדת לחובתו ומעלה את החשש כי מכון הרישוי אינו מבין את תפקידו כזרועה הארוכה של הרשות, וברי, כי יש לדחות טענה זו.