כמו כן, דחתה רשות הרישוי את טענת המכון ולפיה מאחר והרשות לא פרסמה מפרט טכני ונוהל מחייב בעניין הברקס-טסטר עד ליום 9.1.18, לא יכול היה המכון להפעיל מסלול זה. אשר לכך, נקבע כי הנוהל בעניין דרישות מסלול רישוי לבדיקת אופנועים המצוין במסמך המדיניות אינו רלוונטי למכון דנן, עליו חלים התנאים שנקבעו במכרז 1/2006 וכן התנאים שנקבעו לעניין זה ב"אוגדן לבחינת רכב" של משרד התחבורה. עוד נקבע כי טענת מכון הרישוי שגויה גם ביחס למכונים ישנים שכן, גם באשר אליהם יצא נוהל כבר בשנת 2015. זאת, אף ניתן ללמוד מסעיף 2 לנוהל 139 משנת 2018, בו מצוין כי מטרת הנוהל היא "להתאים את בדיקות רכב מקטגוריות L לדרישות בטיחות עדכניות תוך התאמת הוראות רשות הרישוי הקודמות לתנאים עדכניים ולתקינה אירופאית". ודוק, הוראת נוהל זו מטרתה להתאים את הוראות הרשות הקודמות, קרי – דרישות מכרזי מכוני הרישוי החדשים, כגון מכרז 1/2006 וכן דרישות הנוהל משנת 2015, לדרישות עדכניות.
לאור כל האמור, קבעה רשות הרישוי כי המכון ביצע הפרה של סעיף 3 לתנאי המכרז 1/2006.
המכון מצידו טוען ראשית (והאמור אינו שנוי במחלוקת) כי המכשור האוטומטי לצורך בדיקות הברקס טסטר היה במכון ממועד פתיחתו. יחד עם זאת המכון אינו מכחיש כי אמנם לא ביצע את בדיקת הרכבים הדו גלגליים במסלול הברקס טסטר וטוען כי החל להפעיל את המסלול הייעוד באופן מיידי משבמסגרת ביקורת אשר נערכה לו ביום 16.11015, על ידי מר קירמאיר, הוצף בפניו הליקוי האמור.
על אף האמור טוען המכון כי ההחלטה בנושא זה נגועה בהתעמרות, נפלו בה פגמים ומשכך, דינה בטלות. כך וראשית, טוען המכון כי הגם שהליקוי הנטען מופיע בביקורות שש פעמים הרי שדבר קיומו של הליקוי החוזר ונשנה נודע למכון רק במכתב הזימון לשימוע אותו קיבלה מרשות הרישוי חודשים ואף שנים לאחר ביצוע הביקורות בהן עלה כביכול הליקוי. לטענת המכון לעניין זה המחדל מהעברת המידע בדבר הליקוי למכון הוא חמור ראשית הואיל ולו היה מקבל מידע על הליקוי בזמן אמת, הרי שהיה פועל כפי שעשה בזמן הביקורת משנת 2015 עת הוצף בפניו הליקוי ומפעיל את המכשור (הגם שלדידו לא העבירה הרשות נהלים ברורים באשר לאופן בו יש להפעיל אותו). לטענת המכון, הפגם בהליך לעניין זה, חל ביתר שאת בהינתן שאף מכון אחר בארץ ובכלל כך גם המכונים עליהם חלה החובה להפעלת המכשור,
--- סוף עמוד 38 ---
לא הפעיל את המכשור ולמרות זאת אף מכון אחר מלבדו לא קיבל כל התראה בנושא וקל וחומר שלא הוזמן לשימוע בגין כך. לטענת המכון, תימוכין לטענתו האחרונה ניתן למצוא בעדות עד מומחה – מר עמרם שטרית - שהוא בעל תוכנת ההפעלה של מכשיר הברקס טסטר ומוסמך להפיץ את התוכנה במכוני הרישוי בישראל מטעם משרד התחבורה – אשר העיד במסגרת הליך השימוע ועדותו לא נסתרה – כי המכשור לא פעל בפועל במועדים הרלוונטיים באף מכון. זאת ועוד, העותרים מפנים לכך, שאף הרשות בטענותיה לא חלקה על העובדה שאף אחד ממכוני הרישוי בארץ לא הפעיל את מכשיר הברקס טסטר לאופנועים בתקופה הרלבנטית בה ניתנו התלונות כנגד בסט טסט וקל וחומר שלא הציגה כל ראיות השוללות טענות אלו של המכון.