10. במסגרת החלטתה התייחסה רשות הרישוי לטענת המכון ובהתאם לה נפלו פגמים בהליך המנהלי וזאת, בהינתן שבשל ניגוד עניינים פסול של עובד הרשות – אלישע - וקשריו החבריים עם גלנצר- ההליכים כנגד המכון ננקטו באכיפה בררנית, אפליה וחוסר תום לב. טענות אלו דחתה רשות הרישוי וזאת, הואיל והטענות נבחנו על ידי מספר גורמים מקצועיים חיצוניים ונדחו. בכלל כך, צוין כי הטענות נבחנו תחילה על ידי נציבות המדינה, אשר לה הוגשה תלונה על ידי המכון כנגד אלישע, תלונה אשר בתקופת בירורה עוכבו הליכי השימוע דנן ואשר בסיכומו של דבר נדחתה מכל וכל, תוך שנציבות המדינה קבעה כי אלישע ביצע תפקידו
--- סוף עמוד 5 ---
נאמנה ולא הפלה את המכון. נוסף נבחנו הטענות על ידי פרקליטת מחוז ירושלים אשר קבעה כי יש להעניק לאלישע חסינות לפי סעיף 7ב' לפקודת הנזיקין בתביעה אזרחית (אשר עיקריה יפורטו להלן) שהוגשה כנגד אלישע על ידי המכון והמבוססת על טענות אלו וקבעה כי אלישע ביצע תפקידו בתום לב ובאופן מקצועי וענייני. ולסיום נבחנו הטענות במסגרת תלונה אשר הוגשה למשטרה על ידי המכון כנגד אלישע ואשר נסגרה מפאת חוסר אשמה.
אשר לטענות בדבר אכיפה בררנית נקבע כי אלו נטענו בעלמא במיוחד בשים לב לכך שנדחו הטענות הנסבות על ניגוד עניינים ולא נסתרה חזקת התקינות.
11. לאור האמור, פנתה הרשות לקבוע את המשמעות הנובעת מקיומם של הליקויים כפי שנקבעו על ידה. אשר לכך, פתחה רשות הרישוי והדגישה כי בשים לב לכך שמכוני הרישוי ממלאים פונקציות שלטוניות מובהקות וכן בשים לב לכך שפעילותם של מכוני הרישוי היא בתחום דיני הנפשות – הרי שקיים אינטרס ציבורי רב עוצמה כי הרשות תפקח באופן מקצועי וקפדני על אופן הפעלת סמכותם של המכונים על ידם.
לגופם של דברים, נקבע כי במקרה דנן מדובר במקרי ליקויים המשתרעים בטווח של כשלוש שנים והנסבים על מגוון ליקויים חמורים. עוד נקבע כי עולה שמדובר בדפוס התנהלות חריג מצד מכון הרישוי והמנהל המקצועי, העושים דין לעצמם במשך תקופה ארוכה ומתעלמים במופגן מבקשות הרגולטור האחראי וכי הליקויים כפי שנקבעו מעידים על כשל חמור בהבנה וביישום ההוראות הרלבנטיות על ידי המכון ומנהלו המקצועי, המקים להם אחריות ישירה, וכן על כשל חמור בפיקוח על עובדי המכון והטמעת ההוראות הנ"ל בעבודתם, המקים להם אף אחריות שילוחית בעניין הפרות אלו. נקבע עוד כי האמור חל ביתר שאת בהינתן שאין מדובר במקרי ההפרות הראשונים שביצע המכון, אשר בגינם מתקיים לו הליך שימוע על ידי הרשות, אלא, שלמכון נערך שימוע בשנת 2013 בגין הפרות שביצע המכון בין השנים 2012-2013. במסגרת ההליכים הקודמים הוטלו על המכון ומנהלו אמצעי תיקון מנהליים ולמרות זאת לא השכילו המכון ומנהלו המקצועי להפיק לקחים ולמנוע הישנות של ליקויים בפעילותם, אלא המשיכו לבצע ליקויים לאחר הליך השימוע הקודם ואף בתקופת ההתליה על תנאי שנקבעה להם במסגרתו. עוד צוין כי בעת כתיבת ההחלטה עומדים כנגד המכון 3 תיקי ליקויים נוספים משנת 2017 ותיק נוסף משנת 2019, הנוגעים לביצוע הפרות של ההוראות הרלבנטיות, אשר נבחנים על ידי הרשות לצורך קיום הליך שימוע למכון בעניינם.