33. סנקציות אלה משרתות שתי מטרות. הן נועדו להעניש את בעלי הדין שעושים שימוש לרעה בהליכי משפט ולהרתיע את אלו ששוקלים לעשות מעשים פסולים כאמור. כמו כן נועדו הסנקציות לספק סעד לבעל הדין הנפגע ועל ידי כך לכונן צדק מתקן (ראו ERNEST J. WEINRIB, CORRECTIVE JUSTICE 87-88 (2012)).
מסיבה זו, סבורני כי נעשה נכון אם נוסיף לרשימת הסנקציות הללו – אשר לא נועדה להיות רשימה סגורה מלכתחילה – את חיובו של מי שפוגע בהליך משפטי תקין בכוונת מכוון בפיצויים לטובת הנפגע אשר סופג נזק או הפסד ממעשיו הפסולים. בהיבט המהותי, חיוב כאמור הינו דרוש מאחר שבלעדיו לא נוכל להביא את הנפגע על תיקונו. הסיבה לכך נעוצה בהבדל בין מקרים שבהם ניתן למנוע את השימוש לרעה בהליכי משפט לפני המעשה באמצעות מתן סעד דיוני מתאים, לבין מקרים קשים וקיצוניים, דוגמת זה שלפנינו, בהם המעשה החמור של שימוש לרעה כבר נעשה, הושלם והשיג את מטרתו באופן שאין שום תרופה זולת פיצויים אשר יכולה להועיל לנפגע. עבור נסיבות כגון אלו נקוט בידינו כלל משפטי עתיק יומין: ubi jus, ibi remedium (מקום שם הזכות – שם הסעד) (ראו: ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578, 593 (1995); בג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר, פ"ד נד(5) 729, 753 (2000); ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289, 298 (2002)).
34. בהיבט הפורמאלי, מיקומה של דוקטרינת השימוש לרעה בחוק החוזים – וכן היותה מעין-חוזית, לפי המינוח של בית משפט קמא – מביאים להפעלתו של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) נגד מפרי האיסור שהדוקטרינה מטילה. חוק התרופות מחייב את מפר החוזה בפיצויים לטובת הנפגע (ראו סעיף 10 לחוק התרופות); וסבורני שלא נטעה אם נטיל חיוב כאמור, באשר הוא הכרחי לתיקון הנזק שנגרם, על כל אדם או גוף אשר גרם לאותו נזק על ידי הפרת הוראות חוק החוזים, גם כשאלו חלות על המקרה מכוחו של סעיף 61(ב) לחוק. אעיר בהקשר זה, כי השופט י' טירקל גיבש דעה הזהה לדעתי הנוכחית ברע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ, פ"ד נד(5) 638, 666-665 (2000) (להלן: פרשת סחר ושירותי ים).
35. לנוכח הממצאים הקשים והחד-משמעיים אשר נקבעו בפסק הדין קמא ביחס לגב' כהן, סבורני כי עליה לשאת באחריות מלאה לתוצאותיו של השימוש לרעה בהליכי משפט, כמתואר לעיל. גב' כהן חייבת אפוא לפצות את אורן בגין כל ההפסדים שהתנהלות פסולה זו גרמה לו – זאת, מכוח האמור בסעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים, שהוראותיהם הופרו על ידיה בריש גלי ובאופן בוטה ומתמשך, וכן מכוח האמור בסעיף 10 לחוק התרופות.