47. בהתאם לתורת המקור, המונח "הכנסה" מוגדר בסעיף 1 לפקודה כ"סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו". סעיף 2 לפקודת מס הכנסה הוא הסעיף המרכזי, במסגרתו נמנים מרבית מקורות ההכנסה לצורכי הטלת המס, כגון הכנסה מעסק, משלח יד ועבודה, הכנסות מדיבידנד, ריבית ודמי שכירות וכן תגמולים המתקבלים בגין קניין רוחני. מקורות אלו מתייחסים להכנסות 'פירותיות', בעוד המס המוטל על רווחי הון (הכנסות 'הוניות') נגבה מכוח סעיף 91 לפקודה.
48. המחוקק, עת קבע את סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה, לא התכוון לסטות מתורת המקור. על כך ניתן ללמוד מלשון הסעיף, המבהירה כי הפטור יחול על הכנסות הנישום הזכאי "מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3". מכאן, שבבואנו לפרש את שתי החלופות הנזכרות בהמשך הסעיף – "שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל" – עלינו לעשות זאת בשים לב ל"תורת המקור".
49. כאמור, בהתאם ל"תורת המקור" סיווגה של הכנסה, והטיפול בה במסגרת דיני המס, נעשה על פי המקור ממנו צמחה. לפיכך, כדי לבחון האם הכנסה עומדת באחת מהחלופות שקובע סעיף 14(א) לפקודה, יש לקבוע תחילה מהו המקור אליו יש לייחס את אותה הכנסה, ולאחר מכן לבחון מתי הכנסה ממקור זה נחשבת להכנסה שהופקה מחוץ לישראל או להכנסה שמקורה בנכס שמחוץ לישראל.
50. ואכן, לצורך הפעלת החלופה הראשונה – "[הכנסות] שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל" – מורה לנו סעיף 4א לפקודת מס הכנסה כיצד לקבוע את "המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח" בהתאם למקור ממנו צמחה – הכנסה מעסק, הכנסה מעסקה, הכנסה ממשלוח יד, הכנסה מעבודה וכיו"ב.
51. מהלך דומה יש לעשות גם ביחס לחלופה השנייה – "[הכנסות] שמקורן בנכסים מחוץ לישראל". עלינו לבחון תחילה מהו מקור ההכנסה לעניין הפקודה, ואחר כך לקבוע האם מקור זה הוא בגדר "נכסים מחוץ לישראל".
52. ויובהר, משמעותו של הפעלת מבחן זה היא שתנאי מקדמי להענקת הפטור להכנסה מסוימת מכוח החלופה השנייה, הוא שמקור ההכנסה לעניין פקודת מס הכנסה הוא נכס, כגון כשמדובר בהכנסה מ"אחוזת בית וקרקע" (סעיף 2(6) לפקודה) או בהכנסה מ"נכסים אחרים" (סעיף 2(7) לפקודה). ומכלל ההן נובע גם הלאו, דהיינו אין לחלופה האמורה רלוונטיות כאשר מקור ההכנסה הרלוונטית לעניין פקודת מס הכנסה איננו בנכס, כגון כשזו הכנסה מ"עסק ומשלח יד" (סעיף 2(1) לפקודה) או מ"עבודה" (סעיף 2(2) לפקודה).