יצוין, כי במסגרת ההסדר ותיקון כתב האישום, נמחקו האישומים הרלוונטיים לתקופה בה שהה הנאשם 2 בחו"ל, לגביהם נטען כי בוצעו העבירות בשלמותן על ידי הנאשם 1 לבדו.
30. מטיעוני הצדדים ומנסיבות האירוע אני למדה כי יש במקרה זה, ואף מוסכם על הצדדים, לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכלל האירועים, בהתבסס על הקשר הענייני ההדוק שבין המעשים, המהווים חלק מאותה מסכת עבריינית ובהתאם למבחני הפסיקה (ראה לעניין זה: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל ו בע"פ 2375/15 מדינת ישראל נגד נס).
קביעת המתחם תעשה בהתייחס למידת הפגיעה בערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבות ביצוע העבירה.
הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמים:
31. אין חולק כי מעשי העבריינות במקרה זה, שמטרתם קבלה במרמה של מטבעות קריפטוגרפים, יש בה כדי לפגוע בערכים מוגנים כגון: זכותם הקניינית של המתלוננים, פגיעה ברכושם, פגיעה בפרטיותם ופגיעה בחופש הבחירה.
מעבר לכך במעשיהם פגעו הנאשמים בערכים מוגנים של שמירה על כללי מסחר תקין, חופשיות ואמינות המסחר ובאמון הציבור בעסקאות כגון אלה.
32. לעניין הערכים המוגנים בעבירת המרמה ראו במאמר "האינטרס החברתי המוגן באמצעות עבירת המרמה", הפרקליט כו 85, 9089 (1970) עמ' 92:
"אמרנו כי מטרת עבירת המרמה הינה הגנה על חירות הדיספוזיציה של רכוש. השאלה שנותר לנו לדון בה היא: מה רואה החוק המקומי כרכוש שהגנה כזו מוקנית לו. מבחינה היסטורית, היתה הנטייה בעבירת המרמה כמוה כעבירת הגניבה לראות רק במיטלטלין רכוש, ולהוציא מכלל ההגדרה מקרקעין וזכויות. אך הנטייה היא כיום – ונטייה זו מצאה ביטויה גם בחוק המקומי – להרחיב את הגדרתו של האובייקט המטריאלי של המרמה מעבר לזו של הגניבה. הסיבה לכך נעוצה בשיקולים הבאים:
א. עבירת המרמה צעירה יותר מעבירת הגניבה, ועל כן אין היא כבולה כל כך בכבלי המסורת.
ב. המושג של גניבה קשור בתודעת הציבור ובמסורת המשפטית עם לקיחתו של חפץ מיטלטלין דווקא, בעוד שלמרמה יש משמעות יותר כלכלית.
ג. התפתחות חיי הכלכלה הביאה לביצוע גובר והולך של מעשי מרמה ביחס לזכויות, כגון מניות זכות יוצרים וכו', או ביחס לטובות הנאה אחרות, כגון שירותים שונים. השגת זכויות אלה בדרך של מרמה, כלומר על ידי הפיכת הקרבן עצמו למכשיר בידי העבריין, היא קלה יותר לביצוע, ועל כן נפוצה יותר, מאשר השגתן בדרך ישירה כבגניבה".
33. נוכח ביצוע העבירות בצוותא, באופן שיטתי, תוך התחזות, זיוף מסמכים ובהתייחס להיקף המרמה העומד על 174,000 ₪, סבורני, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה יכולה להימצא ברף הנמוך.
יחד עם זאת, בהתאם לייחודיות שבמקרה הנדון, לא ניתן להתעלם ממהותו של הסחר במטבעות קריפטוגרפים, לעובדה כי הוא אינו מוגן ברגולציה, מצוי במרחב האינטרנטי ופועל על פי כללי סחר
דינמיים הנלמדים ומשתנים מעת לעת.