34. במסמך שפורסם ביום 19.2.18 על ידי בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון (הוגש על ידי המאשימה וסומן ת/1), שכותרתו "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)", נמצא חיזוק לדברים:
מפאת חשיבות הדברים, להלן תוכן ההודעה:
"באחרונה מתגבר בעולם השיח הציבורי בנושא המכונה בציבור, ולשם הנוחות במסמך זה, "מטבעות וירטואליים" מבוזרים (דוגמת ביטקוין). המדובר בקבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. יודגש, כי הם אינם הילך חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כ"מטבע".
בישיבה שכינסה נגידת בנק ישראל בהשתתפות נציגים מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, סוכם להמשיך ולבחון היבטים שונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות וירטואליים, לרבות השלכות מקרו אפשריות, בהקשרים של מעמדם החוקי, אסדרתם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, מיסוי והגנת הצרכן.
עם זאת, ובטרם סיום הבחינה הכוללת, הוחלט על ידי הגופים המפורטים בכותרת להפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים אפשריים הכרוכים במטבעות וירטואליים כדוגמת הביטקוין.
להלן הסיכונים העיקריים אליהם צריך להיות הציבור מודע:
1. 'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי - המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. בנוסף, הם אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי.
2. ניהול סיכונים על ידי מוסדות פיננסיים - מאחר ושימוש במטבעות וירטואליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפיכך, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, לרבות לעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
3. מרמה והונאה - המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים ובצמיחה מהירה של תעשיות כדי למשוך אנשים נוספים להשקיע את כספם, מתוך הבנה שמשקיעים פוטנציאלים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר ההכרות עם המוצע להם ומאמינים בהבטחת החדשנות המוצעת להם. כמו כן, העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול, ומרגע בו בוצעה מכירה לא ניתן להשיב את הערך ששולם. אי לכך, השימוש בהם כאמצעי תשלום חשוף להונאות אי אספקת מוצר או שירות, בהן לאחר התשלום לא מועברת על ידי הספק או נותן השירות כל תמורה.
לנוכח האמור לעיל, בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת. בכך מצטרפות הרשויות בישראל לרגולטורים בארה"ב, בקנדה, באיחוד האירופי ועוד, אשר פרסמו אזהרות דומות לציבור."
35. מסמך זה מסכם את עמדת הרשויות בישראל, לפיה למרות שהמטבע הקריפטוגרפי אינו הילך חוקי, לא חל איסור על השימוש בו, תוך הבהרת הסיכונים הגלומים בכך. בהערה כללית אציין, כי האמור במסמך מעיד על רצון הרשויות לתת מענה, כלשהו, לקצב ההתפתחות הטכנולוגית בשוק הסחר הכלכלי, שאינו עומד בקנה אחד עם התפתחות הרגולציה.