ערכו של מטבע "הביטקוין", מושפע מהעובדה כי כבר בעת יצירתו הוגדרה כמות המטבעות שניתן יהיה לייצר ממנו (הכמות הוגבלה ל- 21,000,000 ביטקוין), באופן שערכו של המטבע יישמר. ערך הסחר בו נקבע בהתאם לערך שניתן לו על ידי המשתמשים בו.
בהתבסס על הטכנולוגיה כאמור נוצרו סוגים רבים אחרים של מטבעות דיגיטליים (בניהם גם מטבע האית'ריום) וכל אלו מכונים "מטבעות קריפטוגרפים".
(ראה הכתוב בעניין זה בספר "דיני האינטרנט במשפט המסחרי", תשע"ה 2015).
בת"א (מחוזי תל אביב) ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה, כתב בית המשפט בהרחבה אודות נושא זה, ובין היתר, כתב הדברים הבאים:
"... יש המגדירים זאת ככסף שאין לו ביטוי פיזי אלא ביטוי ממוחשב, המונפק ונשלט על ידי מפתחיו ולא על ידי מדינה ריבונית ואשר נעשה בו שימוש בקרב המשתמשים של קהילה וירטואלית ספציפית (וזאת כפי שהוגדר בנייר עבודה אשר פרסם הבנק האירופי המרכזי (ECB) באוקטובר 2012). יש המגדירים זאת כ"כסף בלא ביטוי פיזי" (ראו - נספח 5 לתוספת החמישית לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ח-2018 – הכוללת הוראות החלות על נותני שירותים פיננסיים שפעלו לפני יום ז' בסיוון התשע"ז (1 ביוני 2017) לעניין סעיף 20(ג))."
אופן השימוש והסיכונים במטבעות קריפטוגרפים -
7. השימוש "בביטקוין" נעשה באמצעות תוכנה ייעודית הנקראת "ארנק" הכוללת את כתובות כל המטבעות שבבעלות המשתמש ואת מפתחות ההצפנה המאפשרים העברה של המטבעות.
מעבר להיותם של מטבעות אלו מחוץ למודלים הכלכליים המוכרים ולתנודתיות הגדולה בשווי המטבעות, קיים סיכון ממשי לניצול יתרון האנונימיות שבעסקאות הקשורות במטבעות הקריפטוגרפים, על ידי גורמים פליליים, המנצלים פלטפורמה זו לצורך העברת כספים למטרות מימון טרור ולצורך הלבנת הון (במרבית הארצות בעולם ניתנה התייחסות חקיקתית למניעת אפשרות הלבנת הון על ידי הגבלה ופיקוח של נותני שירותי המרה במטבעות קריפטוגרפים).
בספרם של יונתן דרורי, יותם וירז'נסקי-אורלנד, אוריה ירקוני ויהונתן בר שדה "דיני האינטרנט במשפט המסחרי", תשע"ה 2015, בעמ' 271- 310, מתוארים אפיוני המטבע הקריפטוגרפי, העובדה כי המטבע מיוצר באופן מבוזר, שאינו נשלט על ידי גורם מרכזי ובמערכת המנהלת החשבונות הדיגיטליים מבלי להידרש לזהותם של המשתמשים.