על מנת להבין כיצד פועל הטכנולוגיה הקשורה במטבעות קריפטוגרפים (בעיקר "הביטקוין") יש תחילה להבין את המונח BLOCKCHAIN – שפירושו ביצוע אבטחת אמיתות המידע במטבע על ידי רישום מבוזר. מאגר המידע המנוהל באמצעות BLOCKCHAIN מנוהל על ידי כלל המחשבים המחוברים לרשת. המידע מוחזק בשיטת קוד פתוח המאפשר לכל המשתמשים לצפות בו והוא מתעדכן במהירות ובאופן סימולטני אצל כולם.
יצירת ה"בלוק" הראשוני נעשית על ידי "כרייה" של המטבע, ומבלי להיכנס לפן הטכנולוגי המורכב, מדובר בשימוש בכוח מחשוב רב כדי לפצח קוד הצפנה ייחודי המקבל אישורו על ידי כלל משתמשי הרשת. "כרייה" מוצלחת תוביל לשמירת המידע הראשוני ב"בלוק".
כל העברה או שינוי שיעשו ב"בלוק" יגרמו להוספת תו אחד שונה שינעל באופן מוצפן ויצטרף ל"בלוק" הקודם מבלי לעשות בו שינוי. כך נוצרת שרשרת "בלוקים" אשר מתעדת את כל הפעולות אשר נעשו במטבע.
המצב החקיקתי בעולם-
8. ברוב מדינות העולם אין הנחיות ברורות וסדורות לגבי מטבעות קריפטוגרפים. חלק מהמדינות הוציאו המטבעות אל מחוץ לחוק (כפי שנעשה בסין ובקוריאה), בחלק אחר, ישנה אפשרות לבצע תשלום במטבעות קריפטוגרפים ברשתות המסחר (כפי שנעשה ביפן). באירופה ובאוסטרליה הטילו המדינות חובות על נותני שירותים במטבעות קריפטוגרפים על מנת למנוע הלבנת הון.
בארה"ב, קבע בית המשפט פסיקות שונות, במדינות שונות, אך הבסיס העקרוני בכולן הנו שעל אף שהשימוש במטבעות קריפטוגרפים אינו טעון רגולציה, המרתו למטבע מוכר על פי דין דרוש רישום ופיקוח, בעיקר לצורך מניעת הלבנת הון.
כך למשל נקבע, בפסק דין שניתן ביום 8.4.2019,
ב-UNITED SATES DISTRICT COURT SOUTHERN DISTRICT OF CALIFORNIA
בעניין: JACOB BURRELL CAMPOS UNITED STATES OF AMERICA v. ,
שם הטיל בית המשפט עונש מאסר בן שנתיים, על הנאשם שהורשע בעבירות הקשורות בהפעלת עסק להעברת כספים בלי רישיון. הנאשם, במקרה זה, הודה כי ניהל "בורסת ביטקוין" מבלי שנרשם או דיווח על כך לרשות האכיפה של משרד האוצר האמריקאי.
המצב המשפטי בישראל –
9. החקיקה בישראל מלמדת כי אין הוראת חוק השוללת שימוש במטבעות קריפטוגרפים.
יחד עם זאת, המטבע הקריפטוגרפי אינו נכלל, מבחינה חוקית, במסגרת הגדרת "מטבע" על פי הדין הישראלי.
(ראה לעניין זה, סעיף 1 לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה 1985 הקובע מהי הגדרת מטבע, סעיף 1 לחוק בנק ישראל, התש"ע 2010, הקובע מהי הגדרת מטבע חוץ, וסעיף 44 לחוק בנק ישראל, התש"ע 2010 הקובע: "שום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף, מעות, מסמך או כל דבר אחר, אשר הנגיד קבע כי הם עשויים להיות תחליף מטבע".)