122. אשר למעסיקים במשותף, קבע בית הדין הארצי בע"ע 142/03 מוני סהר נ. פיקאסו הרצליה 1993 בע"מ (14.6.05), כי כדי לקבוע ששני צדדים הם מעסיקים במשותף- "יש לבחון את טיב ההתקשרות בין הצדדים, וכך נפסק בפסק דין שלום: "joint employment קיים עת מדובר בשותפים, בפעילות 'משותפת' של השניים או בהתקשרות חוזית של שניים על מנת לקבל עבודה מפלוני. ליחסים כאלה יהיה רק חוזה אחד, והצדדים לחוזה הם 'העובד' מצד אחד, ומהצד השני - שניים 'כאחד' שבשירותם מבוצע חוזה העבודה".
123. כפי שקבענו לעיל, בין הנתבעת לחברת רימונים נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביום 20.6.10 (ר' נספח 7 לתצהיר הנתבע), וחברת רימונים לא השקיעה בנתבעת אלא הייתה לקוחה בלבד, אשר קנתה מוצרים.
124. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי חברת רימונים הייתה לקוחה משמעותית של הנתבעת, וכי לא ידע מהי המערכת העסקית בין הנתבעות (ר' עמ' 20 שורות 17-21). הוא קיבל הוראות עבודה מבעלי הנתבעת בלבד ומעולם לא הציג את עצמו או הוצג כעובד חברת רימונים (ר' עמ' 21 שורות 7-18).
125. כמו כן, הנתבע העיד כי כל ההתקשרות בין החברה לחברת רימונים מסתכמת בהסכם שיתוף הפעולה והסכם השכירות, וכי הטעות שהייתה באתר האינטרנט של חברת רימונים כי מדובר בחברות קשורות, תוקנה (ר' עמ' 11 שורות 21-28).
עוד הוסיף הנתבע כי התובע לא נתן שירות אישי לחברת רימונים, אלא מתוך רצון לעזור לנתבעת לשווק את מוצריה, גם דרך חברת רימונים, ביקש הנתבע מהתובע להכין מסמכים טכניים, שיווקיים אבל הדבר היה לצורך עבודתה של הנתבעת ולא של חברת רימונים וכי מדובר בחברות נפרדות לכל דבר (ר' עמ' 48 לחקירתו הנגדית).
גרסתו לא נסתרה.
126. לאור האמור, לא שוכנענו כי יש לחייב את חברת רימונים כמעסיקה במשותף של התובע.
הרמת מסך כנגד הנתבע
127. חברה בעירבון מוגבל היא אישיות משפטית נפרדת ממנהליה ומבעלי המניות, בהתאם לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג-1983.
128. עם זאת, קיימות נסיבות חריגות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות חברה לבעלי מניותיה בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: חוק החברות). בע"ע (ארצי) 129/10 זוננשיין - G.S.S ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ, 31.10.11, נקבע בנושא זה כך:
129. "בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת המסך, ונקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה [ראו עע 1201/01 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) – אילת בע"מ ואח' (, 17.12.2002)]. בכך הורחבה גדר הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שקילת עקרון תום הלב במקרים המתאימים".
130. עוד נפסק כי לא כל מקרה של אי תשלום זכויות סוציאליות מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות, גם מקום בו לא שולם שכר מינימום, דמי חופשה, דמי הבראה, נסיעות וביטוח פנסיוני (ר' ע"ע (ארצי) 52949-05-10 וולצ'ק - ש. אלברט עבודות ציבוריות, שירותי ניקיון, אחזקה ופיתוח בע"מ, 28.3.12; בר"ע 52353-08-16, א.ב. טוקו שף בע"מ ואיציק אנקוניה -ADMARIAM GAVR NEGOUSE, להלן: עניין טוקו שף 13.11.16). בית הדין הארצי אישר את הקביעה שלפיה השימוש בדוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות צריך להיעשות במשורה, ורק באותם מקרים חריגים וקיצוניים כפי שנקבעו בפסיקה.
131. עוד חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה:
"אין די בכישלונה העסקי של חברה כדי להביא להרמת מסך ההתאגדות בינה לבין בעלי מניותיה וכי לא בכל מקרה העסקת עובד על ידי חברה שנקלעה לקשיים, ובדיעבד לא עמדה בהתחייבויותיה, תביא להרמת מסך ההתאגדות, וכל מקרה יבחן לגופו" (ע"ע (ארצי) 32995-02-16 פלוני – אלמוני, פסקה 17 והאסמכתאות שם 14.9.2017).
בהתחשב במעמדה המיוחד של המשיבה בחברה כמפורט לעיל ובמכלול הנסיבות, לא מצאנו כי המקרה שבפנינו מצדיק סטייה מהכלל לפיו "נקודת המוצא היא שיש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד" (ע"ע (ארצי) 26295-01-16 Tekel – ר.ח. חיים מיארה שווק בשר ודגים (1998) בע"מ פסקה 26 (25.12.2017)) ואיננו סבורים כי המקרה שבפנינו מצדיק לעשות שימוש ב"תרופה [ה]קיצונית" (בר"ע (ארצי) 52353-08-16 א.ב טוקו שף בע"מ - NEGOUSE. פסקה 16 (13.11.2016) שמקנה סעיף 6 לחוק החברות ולהרים את מסך ההתאגדות" (ר' עע (ארצי) 54810-11-12 טליה שגב - סילביה לוי, ניתן ביום 16.4.20).
132. לאור כל האמור, ומשלא הוכח שהנתבע העסיק ישירות את התובע או שיש עילה להרמת המסך ולחיובו באופן אישי. לא מצאנו כי המקרה דנן הוא בגדר המקרים החריגים המצדיקים הרמת מסך והמהווים עילה לתביעה אישית כנגד הנתבע כנפסק בעניין טוקו שף ועניין שחם לעיל.