בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 44726-02-16
לפני:
כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן
התובע ג'ק רירדן
ע"י ב"כ עו"ד אלכס ספינרד
–
הנתבעים 1. אם.טי.אר. ויירלס קומיוניקיישנס בע"מ
2. מד מים רימונים בע"מ
3. ארז בן אנוש
ע"י ב"כ עו"ד ליאת קינן
פסק דין
1. לפנינו תביעת מר ג'ק רירדן (להלן: התובע) לתשלום זכויות המגיעות לו, לטענתו, בגין תקופת העסקתו וסיומה בנתבעת 1. כמו כן, עותר התובע לחיובה של הנתבעת 2 כמעסיקה במשותף ולהרמת מסך ההתאגדות וחיובו האישי של הנתבע 3.
העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות
2. הנתבעת 1, אם.טי.אר. ויירלס קומיוניקיישנס בע"מ, היא חברה העוסקת בפיתוח ושיווק של תוכנה לקריאה מרחוק של מדי מים וגז (להלן: הנתבעת או החברה או חברת MTR).
3. הנתבע 3, מר ארז בן אנוש, הוא מנהל ובעל מניות השליטה בחברה (להלן: הנתבע או מר בן אנוש).
4. הנתבעת 2, מד מים רימונים בע"מ, היא חברה העוסקת, בין היתר, בתחום ייצור, הסבה ושיווק של מוני מים (להלן: הנתבעת 2 או חברת רימונים). היא גם לקוחה של חברת MTR (ר' נספח 7 לתצהיר הנתבע).
5. התובע הועסק בחברת MTR החל מחודש 09.2009 ועד ליום 12.4.15 בו נכנסו פיטוריו לתוקף (ר' נספח 16 לתצהיר הנתבע).
6. בין החודשים 09-11/2009 השתכר התובע שכר שונה, עבור שעות עבודה שונות, בכל חודש.
החל מחודש 12/2009 ועד לחודש 12/2010 השתכר התובע סך של 2,500 ₪ ל-25 שעות עבודה בחודש (ר' תלושי שכרו של התובע, בנספח 1 לתצהיר הנתבע).
7. ביום 4.10.10 נחתם הסכם לאיתור משקיעים בין החברה לתובע, שבמסגרתו נקבע, בין היתר, כי התובע יהא זכאי לאחוזים במקרה בו הצעתו למשקיע לחברה תתקבל ותתבצע השקעה (ר' נספח 2 לתצהיר הנתבע. להלן: הסכם לאיתור משקיעים).
8. ביום 1.1.11 נחתם הסכם העסקה בין החברה לתובע, שבמסגרתו נקבע, בין היתר, כי זכאי התובע לעמלות מכירה על בסיס רבעוני ממכירות החברה וכן לבונוס בגין השקעה בחברה על ידי משקיעים חיצוניים שאינם בעלי מניות קיימים בחברה. כמו-כן, נקבע כי במסגרת התקופה הראשונית, שהוגבלה ל-3 שנים בתחילה, יהיה זכאי התובע למשכורתו, עמלות ובונוסים גם אם יפוטר (ר' 2-3 סעיפים להסכם ההעסקה, בנספח 4 לתצהיר הנתבע. להלן: הסכם העסקה).
9. ביום 17.12.11 נחתם בין התובע לחברה הסכם להקצאת מניות, שבמסגרתו נקבע כי זכאי התובע להקצאה של 32 ממניות החברה (ר' נספח 5 לתצהיר הנתבע. להלן: הסכם להקצאת מניות).
10. ביום 31.12.14 הוצע לתובע לשנות את הסכם העסקתו, כך שישונו הקריטריונים לקבלת העמלות וגובהן (ר' נספח 6 לתצהיר התובע).
התובע סירב לשינוי הסכם ההעסקה.
11. ביום 10.2.15 נשלח אל התובע מכתב זימון לשימוע, בו טענה הנתבעת כי היא אינה מרוצה מביצועיו. כדלקמן:
"following our discussions/meetings in the past and in recent months, I am writing to invite you to attend a hearing in respect of your poor performance.
…
The purpose of the meeting is to establish the facts and any relevant information in correspondence with your performance. We are aware of the many correspondence you make but for us this is an apparent effectiveness, that had not led to any business results. …".
(ר' נספח 7 לתצהיר התובע).
12. ביום 26.2.15 נערך לתובע שימוע, בנוכחות הנתבע ומר שאול רותם שהתבקש לסייע ברישום פרוטוקול השימוע (ר' פרוטוקול החברה וכן הערות התובע בנספחים 8-9 לתצהיר התובע).
13. ביום 10.3.15 נמסרה לתובע החלטת פיטורים, כדלקמן:
"בהמשך לשיחותנו והשימוע שנערך ביום 26/02/2015 לצערנו, אנו מודיעים לך על סיום יחסי עובד-מעביד בינינו.
סיום העסקתך בחברה ייכנס לתוקף בתוך חודש מיום זה, קרי 12/04/2015 וזאת על פי האמור בהסכם העבתקה (צ.ל – העסקה) אשר נחתם אתך ובהתאם לחובתנו למתן הודעה מוקדמת. אתה מתבקש להמשיך ולמלא את משימותך בחברה עד ליום זה.
בתאריך ה-21/05/2015 יערך לך גמר חשבון מסודר" (ר' נספח 10 לתצהיר התובע).
14. בתלוש השכר לחודש 05/2015 נערך לתובע גמר חשבון, שבמסגרתו שולמו חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים בסך 17,867 ₪ לאחר ניכוי של מקדמות בסך 28,000 ₪ (ר' נספח 12 לתצהיר התובע).
15. לאחר פיטוריו של התובע נוהלה בין הצדדים ובאי כוחם חלופת מכתבים, ומשלא הגיעו להסכמות, הוגשה התביעה דנן.
טענות הצדדים
16. לטענת התובע, הוא החל לעבוד בנתבעת במהלך חודש 09/2009 כאחראי על פיתוח שווקים למוצרי החברה בארץ ובעולם.
בתחילת עבודתו בחברה הכין ופיתח התובע תוכנית עסקית בהתאם לחזון שהציגו לו הנתבע ומר שלמה איצקוביץ, בעלי המניות, במשך שלושה חודשים. לאחר שהמשיכו בעלי המניות לבקש ממנו עוד ועוד עזרה, ראה כי מדובר בעבודה של ממש ולא סיוע וביקש לקבל שכר עבודה. לטענתו, הנתבע אמר לו כי אין באפשרותו לשלם לו שכר הולם, שכן החברה הייתה בתחילת דרכה, והם סיכמו על שכר של 2,500 ₪ לחודש, כאשר התובע עובד במשרה מלאה ואף למעלה מכך, ומדווח על שעות עבודתו לנתבעת. לטענתו, הסכים לשכר זה היות והבטיחו לו פיצוי כאשר החברה תצליח.
17. התובע הוסיף וטען כי רק בשנת 2011 נחתם עמו הסכם העסקה לתקופה קצובה של 3 שנים שבמסגרתו החברה אינה יכולה לסיים את העסקתו, אלא בנסיבות המפורטות בהסכם, וכי היא מתחייבת לשלם לו את משכורתו והזכויות להן הוא זכאי מתוקף ההסכם עד לתום התקופה הקצובה.
18. לטענתו, במהלך חודש 11/2012 הוארכה התקופה הקצובה על ידי הצדדים, שכן התחזיות לעמלות מכירה של החברה לא התממשו וכך הוא לא קיבל את התמורה שהובטחה לו. ושוב הוארכה התקופה הקצובה, מאותה הסיבה, מיום 13.1.14 עד ליום 31.12.18.
19. התובע טען כי החל משנת 2010, עת חתמה החברה על הסכם הפצה בלעדית עם הנתבעת 2, החל הנתבע להשקיע את מרבית מרצו בחברת רימונים, אשר הצלחתה עניינה אותו יותר מהצלחת החברה. לטענתו, פעולותיו של הנתבע נועדו כדי למנוע את שגשוג החברה תוך ניתוב כל פעילותה לחברת רימונים, וכך נמנעה מהתובע קבלת בונוס ממשקיעים פוטנציאלים לחברה.
20. התובע הוסיף וטען כי בחודש 10/2014 הודיע לו הנתבע כי החברה תעבור למשרדי הנתבעת 2 בירושלים, וכי הוא נדרש להגיע למשרדים פעם או פעמיים בשבוע בלבד.
21. לטענת התובע, במהלך חודש 12/2014 פנה אליו הנתבע בכדי לנהל עמו מו"מ אשר להסכם העסקתו, בטענה שחברת רימונים השקיעה סכומים רבים בנתבעת ואינה מרוצה מתפקודו ואינה מאשרת את גובה העמלות שלו. במקביל לכך, הוא גילה כי הנתבעת החלה לפרסם את משרתו באינטרנט, מבלי שנאמר לו דבר.
22. לטענתו, החברה, הנתבע וחברת רימונים לא תפקדו כאישיויות נפרדות ולא הייתה כל הפרדה אמיתית ביניהם שכן חברת רימונים קבעה את המדיניות בנתבעת.
23. התובע הוסיף וטען כי לאחר שדחה את הצעת הנתבע לשינוי הסכם העסקתו, אמר לו הנתבע כי הוא מתכוון לדבר עם הבעלים של חברת רימונים אשר להמשך העסקתו של התובע וזימונו לשימוע. כך שלטענת התובע, ההחלטה על פיטוריו דרשה את אישור מנהל חברת רימונים ולמעשה כבר נפלה לפני קיום השימוע.
24. לטענת התובע, לקראת סוף שנת 2012 הפסיקה הנתבעת לשלם לו עמלות וכן למסור לו דין וחשבון בגין מכירות החברה, שאותם היה זכאי הוא לקבל עד תום הסכם ההעסקה בשנת 2018, לרבות שכר עבודתו. נוסף על כך, טוען התובע כי זכאי הוא לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרשי שכר מינימום ועמלות וכן את שוויין של מניות החברה להן הוא זכאי ומעולם לא נרשמו על שמו, בניגוד להסכם, או את הקצאתן.
25. מנגד, לטענת הנתבעים, תקופת העסקתו של התובע התחלקה ל-3 תקופות. בתקופה הראשונה העוסק התובע בביצוע מטלות טכניות ושכרו שולם לו לפי פרויקטים.
בתקופה השנייה הועסק התובע במשרה חלקית בלבד בתפקיד של איש מכירות לצורך איתור וגיוס לקוחות מחו"ל, ולכן שולם לו שכר של 25,000 ₪.
בתקופה השלישית, החל מחודש 01/2011, הועסק בהתאם להסכם העסקתו לצורך גיוס משקיעים ולקוחות מחו"ל במקומו של הנתבע, שהיה זה שגייס את הלקוחות עד לאותו המועד.
26. לטענת הנתבעים, היה ברור כי רק מכירות של מוצרים ללקוחות שיגויסו על ידי התובע יזכו אותו בעמלות, ויהיה זכאי לבונוס לכל השקעה של משקיעים שיגייס הוא בעצמו, ממועד החתימה על ההסכם.
27. עוד טענו הנתבעים כי ההסכם נקבע לתקופה ראשונית של 3 שנים, בה ניתן לסיים את העסקת התובע בעילות הקבועות בהסכם בלבד. נוסף על כך, לתקופת העסקה בלתי מוגבלת בה רשאית החברה לסיים את העסקת התובע בהודעה מוקדמת של 30 ימים מראש.
28. לטענתם, התובע ביקש להאריך את תקופת ההסכם ל-5 שנים ואז ל-8 שנים, והיה ברור שלא מדובר בהארכה של התקופה הראשונית, אלא בבקשת התובע להעסיקו לתקופה של 5 - 8 שנים, דבר אשר היה הגיוני לטענתם מפאת גילו של התובע. הנתבעים הוסיפו כי התובע ניצל את העובדה כי בעלי המניות בחברה לא שלטו בשפה האנגלית על בוריה וכי הוא ידע היטב כי אין כוונה להארכת התקופה הראשונית ל-8 שנים, בשים לב למצבה הכלכלי של החברה.
29. הנתבעים טענו כי התובע היה עובד של הנתבעת בלבד, וכי לא הייתה כל השתלטות של חברת רימונים על הנתבעת, אלא מדובר בשתי חברות המקיימות שיתוף פעולה עסקי הדוק וקשרי מסחר ענפים. חברת רימונים רכשה מוצרים מהחברה ולא השקיעה כספים. לאור שיתוף הפעולה בין החברות הציע מר ג'רבי לנתבעת לשכור משרדים מחברת רימונים ובשנת 2015 אכן נחתם בין החברות הסכם שכירות (ר' נספח 13 לתצהיר הנתבע).
30. לטענת הנתבעים, נוכח העובדה שפעילות התובע לא הניבה לחברה מכירות או משקיעים, ביקשה הנתבעת לשנות את תנאי העסקתו, שכן העסקתו במתכונת זו הייתה לא כלכלית לחברה. זאת משום שהתובע לא ביצע מכירות ולא הביא משקיעים אך המשיך לקבל שכר גבוה.
31. הליך סיום העסקתו של התובע נערך כדין – התובע זומן לשימוע, והשימוע התקיים בנוכחות מר שאול רותם ששימש כמתורגמן היות והתובע אינו דובר עברית. התובע סירב להתייחס לטענות נגדו והקריא את טענותיו מדף. התובע פוטר ושולמו לו פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון חופשה כדין.
32. הנתבעים הוסיפו וטענו כי מתלוש השכר האחרון נוכו עמלות בסך 28,000 ₪ שכן דובר במקדמות על חשבון עמלות, אולם היות והתובע לא היה זכאי להן, שכן לא ביצע מכירות, נוכה סכום זה משכרו האחרון.
33. נוסף על כך, לטענת הנתבע, אין בעילות שפורטו בכתב התביעה בכדי להוות עילה להרמת מסך. התובע לא הביא כל ראשית ראיה לכך שהנתבעת התנהלה באופן שמצדיק את הרמת מסך ההתאגדות.
הראיות שהוגשו בתיק
34. מטעם התובע העיד מר רם אדלמן והתובע בעצמו.
מטעם הנתבעים העיד הנתבע.
דיון והכרעה
האם זכאי התובע להפרשי שכר בתקופת עבודתו עובר לחתימת הסכם ההעסקה?
35. אין חולק כי נחתם עם התובע הסכם העסקה ביום 1.1.11.
הצדדים חלוקים אשר להיקף העסקתו של התובע עובר לחתימת ההסכם.
36. לאחר שבחנו את העדויות והראיות שוכנענו כי יש לקבל את גרסת הנתבעים, שלפיה עובר לחתימת ההסכם עבד התובע תחילה בדרך של תשלום עבור פרויקטים עליהם עבד ולאחר מכן במשרה חלקית. ונפרט.
37. הפסיקה קבעה זה מכבר כי תלושי השכר מהווים ראיה לכאורה לאמור בהם, ועל המבקש לסתור את תוכנם מוטל נטל הראייה (ר' עד"מ (ארצי) 19/07 עמוס 3 בע"מ - סלוצקי שי (25.11.08); דב"ע (ארצי) נה/193 - 3 חנן זומרפלד - מלון זוהר בע"מ (1.5.96); דב"ע (ארצי) מז/146 - 3 יוסף חוג'ירת - שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 19 (1988)).
38. מעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי בחודש 09/2009 השתכר סך של 8,208.75 ₪ עבור 82.5 שעות עבודה; בחודש 10/2009 השתכר סך של 11,343 עבור 114 שעות עבודה ובחודש 11/2009 השתכר התובע סך של 2,835.75 ₪ עבור 28.5 שעות וכן 2,500 ₪ עבור 25 שעות עבודה.
החל מחודש 12/2009 השתכר התובע סך של 2,500 ₪ עבור 25 שעות עבודה, עד למועד חתימת הסכם העסקה.
39. התובע הצהיר כי בשלושת חודשי עבודתו הראשונים בנתבעת עבד על התוכנית העסקית (ר' סעיפים 5.5 – 5.10 לתצהירו).
40. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי לא שיחק תפקיד מרכזי בפיתוח המוצרים של החברה אלא סייע בפיתוח חלק מהתוכנה כאשר הנתבע היה זקוק לעזרה באנגלית (ר' עמ' 10 שורות 1-12 לפרוטוקול הדיון) וכי עבור הפרויקט אותו ביצע בחודשי עבודתו הראשונים השתכר סך של כ-25,000 ₪ (ר' עמ' 10 שורות 13-18 לפרוטוקול הדיון – ככל שלא נאמר אחרת, הציטוטים הם מפרוטוקול הדיון). דבר המתיישב עם תלושי השכר לחודשי עבודתו הראשונים וכן עם טענות הנתבעים.
41. עוד אישר התובע בחקירתו הנגדית כי הסכים לכך ששכרו יועמד על סך של 2,500 ₪ החל מחודש 12/2009 (ר' עמ' 11 שורות 17-18).
42. התובע נשאל האם אמר לנתבעת ששכר זה אינו משקף את שעות עבודתו וכי זכאי הוא לקבל שכר גבוה יותר היות והוא עובד יותר שעות, על כך השיב התובע: "העבודה גדלה והתקדמה ככל שהתקדמנו ואני לא זוכר מתי דברנו לראשונה באופן ספציפי על העלאה בשכר או שינוי בשכר שקיבלתי" (ר' עמ' 11 שורות 19-22).
לשאלת בית הדין האם התלונן על תקופה זו, בה השתכר סך של 2,500 ₪ לחודש, ואם כן – מתי ואיך? השיב התובע "אני לא מאמין שהתלוננתי לגבי 2500" (ר' עמ' 11 שורות 27-29).
43. האמור מתיישב גם עם חקירתו הנגדית של הנתבע, שם השיב אשר למסגרת והיקף עבודתו של התובע, כך:
"הוא, בהתחלה, תקופה ראשונה, 3 חודשים, הוא עבד לפי פרויקטים ש, משימות, והוא קיבל לפי שעות. לאחר מכן, הוא עבר לשלב של עבודה שבועית קבועה, של סדר גודל דובר על 25 שעות בחודש, זה מה שמצופה ממנו. הוא הסכים לזה. תמורת זה הוא קיבל 2,500 שקל, והתקופה השנייה. לאחר מכן, עברנו לעבוד לפי ההסכם" (ר' עמ' 42 שורות 23-27).
44. לאור כל האמור, שוכנענו כי התובע לא הרים את הנטל לסתור את האמור בתלושי שכרו, שלפיהם עבד בהיקף של 25 שעות חודשיות והשתכר סך של 2,500 ₪ קרי, 100 ₪ לשעה.
45. ערים אנו לטענת התובע כי עבד מעבר לשעות שהוסכמו עמו, וכי הודה הנתבע שהתובע דיווח כל חודש כמה שעות עבד (ר' עמ' 43 שורות 1-3), אבל התובע לא הביא ראיות לגבי מתכונת העבודה הנטענת, מעבר לשעות שמופיעות בתלושי השכר.
46. כמו כן ערים אנו לעדותו של מר אדלמן, אשר הצהיר כי הכיר את אשתו של התובע, שהייתה מזכירתו במשך שנים רבות, ולאחר מכן הכיר את התובע כאשר התנדב בחברה עד 12/2010. לטענתו, היה רואה את התובע עובד שם כל יום, גם לאחר מכן, כשהגיע לביקור והיה מדבר טלפונית עם התובע (ר' עמ' 27-28 לחקירתו הנגדית). אולם גרסתו זו של מר אדלמן לא עולה בקנה אחד עם הצהרתו של התובע, כי בתחילת עבודתו היה מגיע לעבודה שלוש פעמים בשבוע ועובד יומיים נוספים מהבית (ר' סעיף 5.8 לתצהירו). לאור האמור, לא שוכנענו כי יש בעדותו בכדי להוכיח כי עבד התובע מעבר ל-25 שעות חודשיות.
47. לפיכך לא שוכנענו כי זכאי התובע להפרשי שכר מינימום לתקופה שבין 12/2009-1/2011.
האם זכאי התובע לתשלום עמלות ובונוס השקעה?
48. לטענת התובע, בהתאם להסכם העסקתו, זכאי הוא לעמלות מכירה ובונוס השקעה, מכלל מכירות החברה והשקעות בחברה בתקופת העסקתו.
49. מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע היה זכאי לתשלומים המפורטים בהסכם רק אשר למכירות שהוא עצמו ביצע ולבונוס אם גייס לחברה משקיעים. היות והתובע לא ביצע מכירות, ולא גייס משקיעים לחברה, אינו זכאי לתשלום בגין עמלות.
עוד טענה הנתבעת כי המכירות אותן ביצעה החברה במהלך תקופת העסקתו של התובע היו ללקוחות שגויסו עובר לחתימת ההסכם על ידי הנתבע, וברי כי התובע אינו זכאי לעמלות בגין מכירות אלו.
50. מעיון בהסכם ההעסקה עולה כי נקבע שם לגבי הזכאות לעמלות ובונוס, כדלקמן:
"2.2 בונוס המכירות. העובד יהיה זכאי לקבל עמלת מכירות (להלן: "עמלת המכירות"), על בסיס רבעוני באופן הבא:
2.2.1 עבור מכירות בסכום כולל של עד 20,000,000 ₪ - 2.65% מהמכירות.
2.2.2 עבור מכירות בסכום כולל העולה על 20,000,000 ₪ - 0.9% מהמכירות.
2.2.3 חישוב עמלת המכירות יתבצע על בסיס שנתי עבור על שנה קלנדרית במהלך התקופה.
2.2.4 "המכירות" משמעותן ההכנסות הכוללות שהתקבלו בפועל בחברה ממכירות המוצרים והשירותים של החברה לרבות, אך לא מוגבל לכך, מכירות ODM, OEM ו-MDM.
2.3 בונוס דמי השקעה.
2.3.1 העובד יקבל בונוס דמי השקעה (כמוגדר בהמשך) ביחס להשקעה מזכה (כמוגדר להלן), בתנאי עם זאת, כי העובד לא פוצה ולא יפוצה באופן מלא או חלקי, עבור השקעה מזכה כאמור במסגרת הסכם תיווך (finder agreement), שנחתם בין העובד והחברה, ביום 4/10/2010.
2.3.2 "בונוס דמי השקעה" משמעותו סכום השווה ל-2.65% מסכום ההשקעה המזכה, או כל חלק ממנו.
2.3.3 "השקעה מזכה" משמעותה הסכום המצטבר שהושקע בחברה, במהלך התקופה של הסכם זה, על ידי משקיעים חיצוניים, שאינם בעלי מניות קיימים של החברה במועד החתימה על הסכם זה" (ר' תרגום ההסכם בנספח 4א לתצהיר הנתבע).
51. אם כך, כעולה מנוסח ההסכם, לא הוגדר בהסכם ההעסקה כי הזכאות לעמלות או לבונוס תלויות בכך שהתובע הוא זה שגייס את הלקוח או המשקיע לחברה.
52. נוסף על כך, עיון בחומר הראיות מעלה כי שולמו לו סכומים שונים בגין עמלות בשנים 2011-2012 (ר' תלושי שכרו של התובע, וריכוז עמלות שקיבל בנספחים 1 ו-20 לתצהיר הנתבע, בהתאמה).
53. כמו כן, עולה כי במסגרת תלוש השכר לחודש 05/2015 נוכה סך של 28,000 ₪ בגין "מפרעות" (ר' סעיף 86 ונספח 18 לתצהיר הנתבע), שניתנו בגין עמלות.
54. עיון בריכוז העמלות (נספח 20 לתצהיר הנתבע) ששולמו לתובע אל מול דוח המכירות של החברה לשנים 2010-2016 (נספח 9 לתצהיר הנתבע), מעלה כי שולמו לתובע סכומים שהם 2.65% ממכירות הנתבעת, בהתאם להסכם העסקתו. כדלקמן:
55. לתובע שולם סך של 7,629 ₪ בגין עמלות במשכורת חודש 07/2011.
ברבעון הראשון של שנת 2011 מכירות החברה עמדו על סך של 203,900 ₪.
ברבעון השני של שנת 2011 מכירות החברה עמדו על סך של 84,000 ₪, אשר 2.65% מסכומים אלו הם 7,629.5 ₪.
56. במשכורת חודש 12/2011 שולם לתובע סך של 3,975 ₪ בגין עמלות.
מדוח המכירות של החברה עולה כי ברבעון השלישי לא היו כל מכירות וברבעון הרביעי של שנת 2011 סך המכירות עמד על סך של 150,000 ₪, אשר 2.65% מסך זה הינו 3,975 ₪.
57. במשכורת חודש 03/2012 שולם לתובע סך של 4,505 ₪ בגין עמלות.
עיון בדוח המכירות של החברה מעלה כי ברבעון הראשון לשנת 2012 עמדו סך המכירות על 170,000 ₪, אשר 2.65% מתוכם הוא סך של 4,505 ₪.
58. במשכורת חודש 06/2012 שולם לתובע סך של 4,770 ₪, בגין עמלות.
עיון בדוח המכירה של החברה מעלה כי סך המכירות של החברה לרבעון השני עמד על סך של 180,000 ₪, אשר 2.65% מתוכם הוא סך של 4,770 ₪.
59. במשכורת חודש 12/2012 שולם לתובע סך של 4,669 ₪, בגין עמלות.
עיון בדוח המכירות של החברה מעלה כי סך המכירות של החברה לרבעונים השלישי והרביעי עמד על סך של 176,180 ₪, אשר 2.65% מתוכם הוא 4,668.77 ₪.
60. לפי האמור עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם להסכם עד לסוף שנת 2012.