בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 39282-11-18 נ.ק.י. גנה השקעות ואחזקות בע"מ ואח' נ' שמשון ואח'
לפני כבוד השופט יאיר דלוגין
התובעת ונתבעת שכנגד: נ.ק.י. גנה השקעות ואחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אהרן בלק
נגד
הנתבעים, נתבעים שכנגד ותובע שכנגד : 1. יעקב שמשון
ע"י ב"כ עו"ד דוד זילברבוים
2. קידר ג.א. השקעות ואחזקות בע"מ
3. שוהם התחדשות עירונית בע"מ
5. גיא קידר
ע"י ב"כ עו"ד ירון ובר
4. ישפה התחדשות עירונית (נתניה) בע"מ
החלטה
לפני בקשות הדדיות בנושא הליכים מקדמיים.
רקע
1. בקליפת האגוז, ענייננו בתביעה ובתביעה שכנגד, העוסקות במערכת הסכמית לרכישת מניות בשתי חברות. ביום 3.8.17 התקשרה התובעת, נ.ק.י השקעות ואחזקות בע"מ, אשר מצויה בבעלותו של מר גרצל קידר (להלן: "נ.ק.י", ו-"גרצל" בהתאמה), עם הנתבע 1, מר יעקב שמשון (להלן: "שמשון") ועם הנתבעת 2, קידר ג.א השקעות ואחזקות בע"מ, שבבעלות הנתבע 5, מר גיא קידר (להלן: "חברת קידר" וכן "קידר" בהתאמה), במערכת הסכמית למכירת מניותיה של נ.ק.י בנתבעת 3, שוהם התחדשות עירונית בע"מ, ובנתבעת 4, ישפה התחדשות עירונית (נתניה) בע"מ (להלן: "שוהם" ו-"ישפה" בהתאמה). יצוין כי גרצל הוא חמו של שמשון ודודו של קידר.
2. לטענת נ.ק.י, שמשון וחברת קידר הפרו את התחייבויותיהם ההסכמיות בכך שלא שילמו את מלוא התמורה שעליה הוסכם ופרעו רק 5 תשלומים חודשיים מתוך 36 תשלומים, ולא הסדירו את תשלום המע"מ כפי שהתחייבו. בנוסף, לטענת נ.ק.י, לשוהם וישפה חובות כספיים כלפיה בשל אי תשלום דמי הניהול שלהן. בעקבות זאת, הגישה נ.ק.י את התביעה דנא ועתרה לחייב כל אחד מהנתבעים בסכומים שבהם הם חבים, לשיטתה.
3. במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמן של חברת קידר, חברת שוהם ומר קידר עצמו, נטען כי ההסכם בעניין ישפה לא יצא אל הפועל, היות שהיה קבוע בו תנאי, והוא שמר מרדכי ברנס (להלן: "ברנס"), שהוא בעל מניות ב-16.68% ממניות ישפה, יתן את הסכמתו לעסקה הנ"ל, אולם הסכמתו של ברנס לא ניתנה. בנוסף, טענו הנתבעים הנ"ל כי במסגרת ההסכמים נקבע שההסכם בעניין שוהם וההסכם בעניין ישפה יהווה מערכת הסכמית אחת וכי סיכולו של הסכם אחד יביא גם לסיכולו של ההסכם הנוסף, ולכן, משעה שלא ניתנה הסכמתו של ברנס לעסקת ישפה, ממילא לא ניתן היה להוציא אל הפועל את עסקת שוהם.
4. עוד לטענת הנתבעים, נ.ק.י הפרה את התחייבותה ההסכמית בכך שלא העבירה את מניותיה בישפה לידי שמשון וחברת קידר, ועל כן ביום 13.8.18, שלחו שמשון וחברת קידר הודעה בדבר ביטולם של ההסכמים, משנוכחו לדעת כי סוכלה האפשרות לקיים את ההסכמים ומשנ.ק.י לא העבירה את מניותיה בישפה. בנוסף, טענו הנתבעים כי יש לדחות את טענות נ.ק.י בדבר זכאותה לקבלת דמי ניהול משוהם וישפה משעה שלא ניתנו בפועל שירותי ניהול.
5. גם במסגרת כתב ההגנה שהגיש שמשון, נטען כי העסקאות כלל לא יצאו אל הפועל והמניות לא עברו לשמשון ולחברת קידר, אלא נותרו בידי נ.ק.י, כי התמורה שולמה כסדרה אך המניות לא הועברו, וכי נ.ק.י העבירה את הבעלות בישפה לצד שלישי אשר נוהג בה מנהג בעלים. בנוסף, טען שמשון כי בהתאם להסכמים, הוא הזרים לשוהם וישפה כספים בסכום מצטבר ע"ס 1,100,000 ₪ וכן מסר לגרצל שיק אישי בסכום ע"ס 3,900,000 ₪ ואילו גרצל הפקיד את השיק, למרות התחייבותו המפורשת שלא לעשות כן.
6. בהתאם לכך, הגיש שמשון תביעה שכנגד נגד נ.ק.י, גרצל, שוהם וישפה, ובמסגרתה טען, בין היתר, כי נ.ק.י הפרה את ההסכמים ונטלה את כספי התמורה בעד מניות ישפה, הגם שהמניות עדיין מוחזקות בידיה וכי גרצל ערב לכל התחייבויותיה של נ.ק.י; וכי שוהם וישפה מחזיקות שלא כדין בכספים ששמשון הזרים לחברה כחלק מהעסקאות, וזאת הגם שההסכמים בוטלו. לכן, עותר שמשון להורות כי ההסכמים בוטלו כדין, ולחייב את גרצל, שוהם וישפה להשיב את הכספים שקיבלו במסגרת העסקה (הכספים שהוזרמו ע"י שמשון והשיק שנמסר לגרצל).
7. הצדדים ניהלו ביניהם הליכים מקדמיים ובהתאם לכך הוגשו הבקשות מושא ההחלטה דנא. אדון בהן כסדרן.
דיון
בקשת נ.ק.י להורות לשמשון לתת תצהיר מפורט (בקשה מס' 23)
8. במסגרת בקשה זו, עתרה נ.ק.י לחייב את שמשון למסור תצהיר גילוי מסמכים ספציפי חדש, היות שלטענתה, התצהיר שמסר אינו תקין וזאת משלושה טעמים.
9. ראשית, לטענת נ.ק.י במענה לדרישתה לגילוי מסמכים ספציפיים, לא פירט שמשון בתצהירו את שמות המסמכים, אלא רק מסר אותם לעיונה וציין בתצהיר לגבי כל מסמך כזה שמסר לעיונה "מצורף", לצד מספר הסעיף הרלוונטי (לדוגמה, לגבי המסמך שדרשה נ.ק.י במסגרת סעיף 5 לדרישתה, נכתב בתצהירו של שמשון: "5. מצורף").
10. מנגד, טען שמשון כי אין בבקשתה של נ.ק.י ולו טענה אחת ספציפית בדבר מסמך שהתבקש על ידיה ולא גולה לה או לא הועבר לעיונה, וכי השיב לכל אחת מדרישות נ.ק.י.
11. לאחר עיון בתצהירו של שמשון, נחה דעתי כי דין טענת נ.ק.י בהקשר זה להידחות. יצוין כי אמנם נ.ק.י לא צירפה לבקשתה את הדרישה ששלחה לשמשון, אך תצהירו של שמשון צורף ונראה כי שמשון התייחס בו לכל סעיפי הדרישה, לרבות לסעיפי משנה, וממילא נ.ק.י לא טענה אחרת.
12. בהינתן ששמשון השיב לדרישת נ.ק.י וצירף את המסמכים שנ.ק.י ביקשה, תוך מספורם לפי המספור שככל הנראה מופיע בדרישתה של נ.ק.י, מובן כי נ.ק.י יודעת אילו מסמכים גולו לה. לפיכך, לא ברורה טרוניתה של נ.ק.י בהקשר זה, כאשר ידוע לה היטב אילו מסמכים ספציפיים נמצאים ברשותו של שמשון שכן הלה מסר אותם לעיונה.
13. שנית, לטענת נ.ק.י, הקלסר שמסר שמשון לידיה עם המסמכים הספציפיים, מכיל מסמכים המתויקים בערבוביה, ללא מספור העמודים, ללא רשימה או מפתח ומבלי כל ניסיון להפריד בין המסמכים. בנוסף, טענה נ.ק.י כי חלקם של המסמכים צולם באופן חלקי. מנגד, טען שמשון כי המסמכים סודרו בקלסר ומוינו באמצעות חוצצים בהתאם לכל סעיף וסעיף שהופיעו בדרישה, והועברו למשרדי בא כוחה של נ.ק.י באמצעות שליח.
14. לאחר עיון, גם דין טענתה של נ.ק.י בהקשר זה להידחות. הצדדים חלוקים ביניהם האם המסמכים הועברו לנ.ק.י בצורה מסודרת או בערבוביה, כאשר כל צד טוען אחרת. חובת ההוכחה היא על נ.ק.י אשר הגישה את הבקשה וטוענת את הטענה , אולם משלא צירפה את הקלסר המדובר להוכיח את טענתה, דין הבקשה בהקשר זה להידחות.
15. באשר לטענתה של נ.ק.י שלפיה חלק מהמסמכים צולמו באופן חלקי, מובן כי על שמשון למסור את המסמכים בשלמותם, אולם נ.ק.י. לא פירטה בבקשתה אילו מסמכים לכאורה הועברו בצורה חלקית ואף לא צירפה מסמכים להוכיח זאת ורק טענה בכלליות כי "חלקם צולמו באופן חלקי". מובן כי לא ניתן להתייחס לטענה כללית זו שלא הוכחה כלל ועל כן דינה להידחות.
16. שלישית, לטענת נ.ק.י, בפתח תצהירו, הצהיר שמשון כי אין לו גישה למסמכי חברת שוהם, ישפה וחברה נוספת בשם "שוהם צמרות אשדוד", כמו גם למסמכי חברת קידר, שכן המסמכים מצויים בידיו של קידר או מי מטעמו. עוד ציין שמשון בתצהירו כי פנה לקידר כדי לקבל את המסמכים וכי תצהיר גילוי המסמכים מטעמו נערך על סמך המסמכים שהועברו אליו מקידר או מי מטעמו, וכי קידר סירב לאפשר גישה למשרדי החברות או למידע המצוי במחשבי החברות. כמו כן, ניתן לראות בגוף התצהיר התייחסות קונקרטית של שמשון למסמכים שנתבקשו ממנו ושאין לו, לטענתו, גישה אליהם.
17. לטענת נ.ק.י, אין לתת אמון בהצהרותיו הנ"ל של שמשון, משום שלבקשה לצו מניעה שהוגשה בתיק זה, צירף שמשון מסמכים של חברת שוהם ולכן הדבר מלמד כי יש לשמשון גישה למסמכים, אך הוא מסרב לגלותם, ולכן יש לחייבו לגלותם ולאפשר עיון בהם.
18. מנגד, טען שמשון כי הוא נאלץ לבצע את גילוי המסמכים תחת הגבלות שהוטלו עליו על ידי קידר, כפי שפירט בתצהירו, וכי המסמכים שצירף לבקשה למתן צו מניעה הגיעו לידיו דרך רואה החשבון של החברה והבנקים בטרם ניתקו עמו קשר. לכן, לטענתו הכתובת הנכונה לבקשת המסמכים היא מקידר ולא ממנו.
19. לאחר עיון, נחה דעתי כי גם דין טענתה זו של נ.ק.י להידחות. משעה שהצהיר שמשון כי אין בידיו את המסמכים המבוקשים ואין בידיו גם לקבל גישה אליהם, הרי שבכך תם ונשלם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים, גם אם נ.ק.י סבורה כי לא כך הדבר, ואילו המשך בירור אמיתותה של ההצהרה יכול להיעשות במידת הצורך, במסגרת שלב הראיות. ב"כ נ.ק.י מופנה להחלטתי מיום 23.7.19 שניתנה ברוח זו.
20. סיכומו של דבר - הבקשה נדחית במלואה. נ.ק.י תשלם לשמשון את הוצאות הבקשה ע"ס 3,500 ₪.
בקשה חוזרת מטעם נ.ק.י למחיקת כתב הגנתו של קידר (בקשה מס' 26)
21. במסגרת בקשה זו, עתרה נ.ק.י למחוק את כתב הגנתו של קידר ולתת פסק דין נגדו, משום שלטענתה לא השיב כדבעי לדרישת תצהיר גילוי המסמכים הספציפי שהפנתה אליו; לחילופין, עותרת נ.ק.י לחייב את קידר לאתר ולהמציא לידיה, בתוך זמן קצוב, את כל המסמכים שנזכרו בדרישת גילוי המסמכים הספציפיים.
22. יצוין כי גם כאן, נ.ק.י לא צירפה לבקשתה את דרישת הגילוי הספציפי שמסרה לקידר, אלא פירטה בגוף הבקשה שהגישה מה היו המסמכים שהתבקשו, אילו מסמכים גולו ואילו מסמכים לשיטתה חסרים. מנגד, קידר צירף לתשובתו את תצהיר גילוי המסמכים מטעמו, אשר בו נכתב כי הוא מהווה גילוי מסמכים כללי וספציפי, אולם מעיון בתצהיר נראה כי מדובר בתצהיר גילוי מסמכים כללי שאינו מפרט באופן ספציפי את כל אחד מהמסמכים שהועברו לעיונה של נ.ק.י. עם זאת, במסגרת תשובתו לבקשה, השיב קידר לגופו של עניין לטענות בדבר המסמכים הספציפיים שנתבקש לגלות.
23. מובן כי תשובת קידר לבקשה שהגישה נ.ק.י אינה מהווה תחליף לתצהיר גילוי מסמכים ספציפי, הערוך כדין וחתום על ידי מר קידר, ולכן אני מורה לקידר להגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי העולה בקנה אחד עם התשובה שהגיש, עד ליום 27.12.20. ברם, מטעמי יעילות, אדון בבקשה ואכריע בטענות לגופן, על סמך האמור בה, בתגובה ובתשובה.
24. סעיף 1 לדרישת נ.ק.י – כל הפרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות או הדירקטוריון של שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד, החל מיום 3.8.17 – לטענת נ.ק.י, גולו שני פרוטוקולים בלבד של חברת שוהם, פרוטוקול אחד של חברת ישפה ופרוטוקול אחד של שוהם צמרות אשדוד, וכי אין זה סביר כי שלא מתקיימות מדי שנה אסיפות בעלי מניות ודירקטוריון. מנגד, השיב קידר כי: "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב – אין".
25. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
26. סעיף 2 לדרישת נ.ק.י – פרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות או דירקטוריון חברת קידר בקשר עם רכישת המניות בשוהם וישפה – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר בתצהירו את התשובה "אין".
27. גם כאן דין הבקשה בהקשר זה להידחות, מאותם הנימוקים שפורטו ביחס לסעיף 1 לדרישה כמפורט לעיל.
28. סעיף 3 לדרישת נ.ק.י – כל פרוטוקול של אסיפת בעלי המניות או דירקטוריון של חברת קידר בקשר עם ההתקשרות עם נ.ק.י – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר בתצהירו את התשובה "אין".
29. גם כאן דין הבקשה בהקשר זה להידחות מאותם הנימוקים שפורטו ביחס לסעיפים 2-1 לדרישה, כמפורט לעיל.
30. סעיף 4 לדרישת נ.ק.י – כל ההסכמים בין שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד לבין קבלנים, ספקים, עובדים, נותני שירות, יועצים ובעלי מקצוע, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לגבי שוהם - הגם שגולו שישה מסמכים ומספר הצעות מחיר, לא הומצאו הסכמים נוספים בנוגע למכירת דירות או מכירת פרויקטים וכי הומצא חלק בלבד מהסכם מיום 22.1.19 עם הקבלן אחים ברודנו בע"מ; לגבי ישפה – גולו רק שמונה מסמכים, מספר הצעות מחיר וכן גולה נספח שינויים להסכם רכישה עם ה"ה יטיאו מבלי שגולה הסכם המכירה עצמו; באשר לשוהם צמרות אשדוד – לא גולה דבר.
31. מנגד, השיב קידר על הדרישה הנ"ל כך: "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
32. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל באופן חלקי, במובן זה שקידר יגלה לנ.ק.י ויעמיד לעיונה את ההסכם המלא מיום 22.1.19 שנכרת עם האחים ברודנו בע"מ ושלפי הטענה הועבר באופן חלקי בלבד.
33. כמו כן, קידר יגלה לנ.ק.י ויעמיד לעיונה את הסכם הרכישה עם ה"ה יטיאו, אשר לפי הטענה, הועבר באופן חלקי בכך שנמסר רק נספח השינויים שנערך להסכם ולא מלוא ההסכם. ודוק: כפי שכבר צוין לעיל, ברגע שהתשובה היא שהועברו כל המסמכים ושאין מסמכים נוספים, אזי תם ונשלם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. עם זאת, בכל הנוגע להסכם הרכישה עם ה"ה יטיאו, היות שעל פניו המסמך הועבר באופן חלקי (שכן הועבר נספח השינויים להסכם ולא הועבר ההסכם עצמו), אזי למען הסר ספק אני מורה לקידר להעביר את המסמכים באופן מלא, אלא אם הוא מחזיק רק באותו נספח שינויים ואין בידיו מסמכים נוספים.
34. בכל הנוגע ליתר הטענות, קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
35. סעיף 5 לדרישת נ.ק.י – כל מסמך, הסכם, דיווח או הודעה לרשויות המס או רשם החברות בקשר עם רכישת או העברת מניותיו של מר מור ברנס בחברת ישפה – לטענת נ.ק.י הועבר רק פרוטוקול אחד. מנגד, השיב קידר: "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב – אין. ככל שהמבקשת סבורה כי ישנם מסמכים נוספים ברי כי עליה לפנות למר ברנס עצמו ולא להטריד את המשיב".
36. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
37. סעיף 6 לדרישת נ.ק.י – כל מסמך, הסכם, דיווח או הודעה לרשויות המס או רשם החברות בקשר עם הפסקת כהונתו של מר מור ברנס בחברת ישפה – לטענת נ.ק.י, גולה רק פרוטוקול אחד. מנגד, תשובתו של קידר הייתה זהה לתשובתו לסעיף 5 הנ"ל לדרישת נ.ק.י.
38. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות, וזאת מאותם הטעמים שפורטו ביחס לסעיף 5 לדרישת נ.ק.י, כמפורט לעיל.
39. סעיף 7 לדרישת נ.ק.י – כל הסכמי ההלוואות, אשראי או ניכיון בין החברות שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד וביניהן לבין כל גורם אחר, שנכרת לאחר יום 3.8.17 – לטענת נ.ק.י, לגבי שוהם – גולה רק הסכם אחד; לגבי ישפה – גולו רק שני הסכמים; ולגבי שוהם צמרות אשדוד – לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
40. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
41. סעיף 8 לדרישת נ.ק.י – כל הסכמי שעבוד, משכון או משכנתא שנכרתו בין שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד לבין גורם כלשהו לאחר יום 3.8.17 – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
42. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
43. סעיף 9 לדרישת נ.ק.י – כל הסכמי המכירה של נכסי החברות שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד שנכרת לאחר יום 3.8.17, לרבות מכירת דירות, מחסנים וזכויות לביצוע תמ"א 38 – לטענת נ.ק.י, גולו שבעה הסכמים למכירת דירות בלבד. השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
44. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
45. סעיף 10 לדרישת נ.ק.י – כל דפי חשבונותיהן של שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, גולו מסמכים חלקיים בלבד, וכי בדפי החשבון שגולו, קיים תיעוד בדבר מספר הלוואות שניתנו, אולם הסכמי ההלוואה עצמם לא גולו. כמו כן, לטענת נ.ק.י קיים תיעוד בדבר העברת כספים מחברת עמידר לחשבון חברת ישפה, אולם לא גולה הסכם כלשהו עם חברת עמידר, וכן קיים תיעוד בדבר העברת כספים לחשבון החברות על ידי רוכשי דירות ספציפיים, אולם לא צורפו הסכמי המכירה או הרכישה של אותם רוכשים. זאת ועוד, לטענת נ.ק.י, קיים תיעוד בדבר העברת כספים מחברת o. doron finance וכן העברות מאופל בלאנס, אולם לא צורפו ההסכמים הרלוונטיים.
46. על כך השיב קידר כי קיים הסכם עם עמידר שנחתם ביום 8.5.16, אשר ממילא מצוי בידיה של נ.ק.י, אשר הייתה במועד הרלוונטי בעלת מניות בשוהם. כמו כן, טען קידר כי בכל הנוגע למסמכי הרכישה של רוכשי הדירות, הרי שמדובר בהסכמי רכישה משנת 2016 שלא נדרשו, וכי ממילא בעת הזו הייתה נ.ק.י בעלת מניות בישפה ולכן המסמכים מצויים בידיה.
47. באשר למסמך הנוגע לחברת o. doron finance, לטענת קידר, המסמך הועבר לשמשון ובכל אופן נ.ק.י הודתה בסעיף 7.ב.1 לבקשתה כי המסמך גולה לה; באשר למסמך המתייחס להעברות מאופל בלאנס, טען קידר כי העמיד את המסמך לעיונו של שמשון.
48. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל באופן חלקי. נראה כי דפי החשבון של החברות הנ"ל עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה ועל כן יש לגלותם. באשר להסכם עם עמידר, משעה שמדובר בהסכם שנכרת ביום 8.5.16 ואילו נדרשו רק מסמכים החל מיום 3.8.17 אזי על פניו לא היה מקום לגלותם, וכך גם לגבי הסכמי הרכישה עם רוכשי דירות שנכרתו לפני יום 3.8.17.
49. באשר להסכם עם חברת o. doron finance, מתשובתו של קידר ומעיון בסעיף 7.ב.1 לבקשתה של נ.ק.י עולה כי המסמך גולה לה. בכל הנוגע לגבי המסמכים מאופל בלאנס, דומה כי המסמכים עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקות ועל כן יש לגלותם, והעובדה שהמסמכים גולו לשמשון אינה גורעת מחובתו של קידר לגלותם גם לנ.ק.י.
50. סעיף 11 לדרישת נ.ק.י – כל מסמך, הסכם, דיווח או הודעה לרשויות המס או לרשם החברות בקשר עם מכירת או העברת מניות בחברת שוהם צמרות אשדוד החל מיום 3.8.17 – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
51. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
52. סעיף 12 לדרישת נ.ק.י – כל מסמך או פרוטוקול שנחתם בבנקים או שהוצג לבנקים לצורך שינוי בזכויות החתימה בחברת שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, צירף קידר לתשובתו פרוטוקול של חברת שוהם מיום 24.8.20, העוסק בשינוי מורשה החתימה בחברה, ולטענתו המסמך נוצר לאחר דרישת גילוי המסמכים.
53. לאחר עיון, נראה כי מסמכים בדבר שינוי מורשה החתימה בחברות עשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה ועל כן יש לגלותם, ככל שקיימים מסמכים נוספים מלבד המסמך שצורף לתשובת קידר. אולם מתשובתו של קידר עולה כי גילה את המסמכים המצויים בידיו ועל כן בכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
54. סעיף 13 לדרישת נ.ק.י – דוחות שהועברו לשלטונות המס, לרבות דוחות שנתיים ומאזנים למס הכנסה, דוחות תקופתיים למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בגין כל התקופה החל מיום 3.8.17 בחברות שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין".
55. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. קידר גילה את המסמכים שהיו לטענתו ברשותו ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
56. סעיף 14 לדרישת נ.ק.י – כל תלושי השכר וטפסי 106 שהוצאו מכל אחת מהחברות שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד על שם שמשון או קידר או מי מקרובי משפחותיהם, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "המבקשת מופנית לתצהיר המשיב, מה שלא מופיע בתצהיר המשיב אין". בנוסף ציין קידר כי נשלחו לעיונו של שמשון טפסי 106 ומשכורות.
57. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל בהקשר זה. על קידר להעביר את המסמכים שנשלחו לשמשון גם לנ.ק.י.
58. סעיף 15 לדרישת נ.ק.י – החלטות בדבר חלוקת דיבידנד לבעלי מניות, או מי מהם, או לתשלום החזר הלוואת בעלים לבעלי המניות, או מי מהם, בחברות שוהם, ישפה ושוהם צמרות אשדוד, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר בתצהירו את התשובה "אין".
59. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. תשובתו של קידר היא כי אין ברשותו את המסמכים המבוקשים ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
60. סעיף 16 לדרישת נ.ק.י – צילומי שיקים שנמשכו מחשבונותיהם של שוהם, ישפה או שוהם צמרות אשדוד, או מי מהן, או העברה בנקאית שבוצעה על ידי כל אחת מהחברות הנ"ל לפקודתו או לחשבונו של כל אחד מבעלי המניות בחברות, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי "ר' תצהיר המשיב (כרטסות), מה שלא מופיע – אין".
61. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. תשובתו של קידר היא כי אין ברשותו את המסמכים המבוקשים, מלבד כרטסות שהועברו, ובכך תם הבירור במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ככל שנ.ק.י אינה נותנת אמון בתשובתו, תוכל להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
62. סעיף 17 לדרישת נ.ק.י – כל חשבונית, קבלה או אישור בדבר קבלת כספים בגין סכומים ששולמו לכל אחת מהחברות שוהם, ישפה או שוהם צמרות אשדוד בגין מכירת זכויות לביצוע תמ"א 38, החל מיום 3.8.17 ועד היום – לטענת נ.ק.י, לא גולה דבר. מנגד, השיב קידר כי הדרישה כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה וכי הנתונים המבוקשים מצויים בדפי החשבון אשר נשלחו לעיונו של שמשון.
63. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. מדובר במסמכים אשר עשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה, ואינני סבור כי מדובר בדרישה הכרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה, שכן מדובר במסמכים העוסקים בתשלומים ששולמו במשך פרק זמן המתפרס על גבי קצת יותר משלוש שנים, בקשר עם נושא מכירת זכויות לביצוע תמ"א 38 בלבד (לא מדובר בכל עסקה או כל תשלום שהחברות אי פעם עשו). כמו כן, על קידר להעביר לעיונה של נ.ק.י גם את דפי החשבון שהועברו לעיונו של שמשון, כאמור בתשובתה.
64. סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כפי שפורט לעיל. קידר ימסור את המסמכים שהוריתי על גילויים, כמפורט לעיל, עד ליום 14.1.21.
65. לנוכח התוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.
בקשת שמשון כלפי קידר, חברת קידר, חברת שוהם וחברת ישפה, למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים שגילויים סורב ומענה על שאלון (בקשה מס' 27)
66. במסגרת בקשה זו, עותר שמשון לחייב את מר קידר, חברת קידר, שוהם, ישפה להשיב על דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, להעמיד את המסמכים לעיונו, וכן להשיב על שאלות שהופנו אליהם במסגרת שאלון, כמו גם להעמיד את המסמכים הרלוונטיים הקשורים לשאלות אלה לעיונו, משום שלטענתו, הנתבעים הנ"ל התחמקו מלהשיב כדבעי על הדרישות שהפנה אליהם.
67. ראשית, יצוין כי המענה שניתן, ניתן מטעמו של מר קידר וחברת קידר בלבד ולא מטעם החברות שוהם וישפה. הדרישה נשלחה לב"כ שוהם, אשר כזכור הגישו כתב הגנה בשמה במשותף עם מר קידר וחברת קידר. בנוסף, מעיון בדו"ח רשות התאגידים שצורף לכתב ההגנה מטעם מר קידר, חברת קידר ושוהם, עולה כי מר קידר הוא בעל השליטה בשוהם וכן הדירקטור היחיד בחברה. בנסיבות אלה, מובן כי על מר קידר למסור תצהירי מענה על דרישת גילוי מסמכים ושאלון גם בשמה של חברת שוהם ולפיכך אני מורה לו למסור את אותם התצהירים שמסר מטעמו ומטעם חברת קידר, עם שינוי אחד בלבד והוא שיירשם שהתצהיר ניתן גם מטעמה של חברת שוהם. התצהירים מטעם חברת שוהם יוגשו עד ליום 27.12.20.
68. בכל הנוגע לישפה, במסגרת בקשתו עתר שמשון לחייב את חברת ישפה להשיב על הדרישות הנ"ל, ולטענתו יש לחייב את מר קידר למסור תצהירים בשמה של ישפה, היות שלטענתו קידר הוא בעל השליטה ובעל החזקה במסמכים ולכן הוא הגורם המתאים להפנות אליו דרישות הנוגעות אליה.
69. מעיון בדרישה ששלח שמשון לב"כ של מר קידר, חברת קידר ושוהם, עולה כי מכתב הדרישה לא נשלח לחברת ישפה, כך שלמעשה כלל לא נשלחה לישפה דרישה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון. יתרה מכך, גם לא היה יסוד לשלוח לב"כ הנתבעים הנ"ל דרישה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון המופנה לישפה, היות שהם לא מייצגים את ישפה. כזכור, ישפה לא הגישה כתב הגנה, ואף גורם בחברה, בין אם קידר המשמש כבעל מניות ודירקטור בחברה (כעולה מדו"ח רשות התאגידים שצורף לכתב הגנתו של קידר), או גרצל המשמש כבעל מניות, בחר להיכנס בנעליה ולנהל את הגנתה בתיק זה.
70. לפיכך, כפי שלא ניתן לאכוף על גורם מוסמך בחברה להגיש כתב הגנה מטעמה, כך, מקל וחומר, לא ניתן לחייב גורם כזה להשיב לדרישות מקדמיות בשם חברה כזו, גם אם הוא קשור לחברה והוא בעל סמכות לעשות כן.
71. עם זאת, ניתן לדרוש מבעל דין פלוני, לגלות מסמכים, גם אם הם נוגעים לצד ג', שאינו בעל דין בתיק, ובלבד שהמסמכים רלוונטיים והם בחזקת או בשליטת אותו פלוני. לפיכך, באותה מידה ניתן לחייב את קידר לגלות מסמכים הנוגעים לישפה, לא מתוקף היותו מייצג את ישפה בתיק דנא, אלא מתוקף העובדה שהמסמכים רלוונטיים ולקידר שליטה עליהם וגישה אליהם.
72. מר קידר הוא בעל מניות ודירקטור בישפה, בתו, הגב' ליטל קידר אסרף עובדת בחברה, וכפי שציין ב"כ קידר בתשובתו לבקשה, קידר איפשר לשמשון לגשת למשרדי ישפה לצורך איסוף מסמכים ("למבקש ניתנה גישה למשרדי שוהם וישפה אך הוא בחר להטיל את מלאכת איסוף החומרים והמסמכים על גב' ליטל קידר אסרף...המבקש יכול היה להגיע בכל עת ובתיאום מראש למשרדי שוהם וישפה ולהשקיע שם את כל שעותיו לגבי כך מסמך שהוא מבקש לקבל לידיו, אך הוא בחר שלא לעשות כן..."), אזי מובן כי גם לקידר עצמו יש שליטה על וגישה למסמכים וניתן לדרוש ממנו לגלות, בתצהיר מטעמו, מסמכים הנוגעים לישפה ולהשיב על שאלות בקשר עם ישפה, ובלבד שכאמור מדובר במסמכים ושאלות הרלוונטיים לבירור המחלוקות בתביעה דנא.
73. טענה נוספת שטען שמשון היא כי מר קידר וחברת קידר כלל לא השיבו בתצהיר ערוך כדין לדרישת גילוי המסמכים הספציפיים שהפנה אליהם, אלא באת כוחו של קידר, עו"ד אודיל אדרי גינצברג, חתומה על המענה לדרישה, שנעשה על דרך של מכתב ולא באמצעות תצהיר כדין שעליו חתום קידר עצמו, ומעיון במענה שמסר קידר ושצורף לבקשתו של שמשון, עולה שאכן כך הדבר.
74. מושכלות יסוד הן כי על דרישה לגילוי מסמכים ושאלונים יש להשיב בתצהיר ערוך כדין על ידי בעל הדין עצמו. בהתאם לכך, אני מורה לקידר ולחברת קידר להגיש את המכתב ששלחה באת כוחם כתצהיר ערוך כדין עד ליום 27.12.20. עם זאת, גם כאן, מטעמי יעילות הדיון, אתייחס להלן לטענות שטען שמשון בדבר המענה לדרישת גילוי המסמכים והשאלון שנמסר על ידי מר קידר וחברת קידר, כאילו ניתן בתצהיר ואכריע במחלוקת בין הצדדים לגופה כעת.
גילוי מסמכים
75. סעיף 6 לדרישה – כל ההתכתבויות, לרבות מכתבים, דוא"ל או הודעות SMS בין הנתבעים, מי מהם או מי מטעמם, לבין מר מור ברנס בקשר עם ניהול חברות שוהם וישפה בתקופה שלפני החתימה על הסכם מכירת מניות חברות שוהם וישפה – לטענת קידר, מדובר בדרישה כוללנית ולא ממוקדת המצריכה השקעת משאבים בלתי סבירים והעולה כדי מסע דיג פסול. בנוסף, טען כי התכתובות עובר למועד החתימה על ההסכמים אינן רלוונטיות. מנגד, טען שמשון כי המסמכים המבוקשים עשויים ללמד על נסיבות אי חתימתו של ברנס ולכן הם רלוונטיים ביותר.
76. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל באופן חלקי. נוסח הדרישה שלפיו התבקשו הנתבעים לגלות את כל התכתובות "בקשר עם ניהול חברות שוהם וישפה", מבלי שהיא תחומה בזמן או בנושא היא דרישה כוללנית ולא ספציפית. עם זאת, אין ספק כי התכתובות עם מור ברנס באשר לעסקת מכירת מניות שוהם וישפה היא רלוונטית לבירור המחלוקות בתיק דנא ולכן יש לגלותן. לפיכך, אני מורה לקידר לגלות ולמסור לעיונו של שמשון את כל התכתובות מכל סוג כפי שפורט בדרישה עם ברנס שיש להן קשר לעסקת רכישת המניות של שוהם וישפה.
77. סעיף 12 לדרישה – אסמכתאות בנוגע לכל הכספים שהתקבלו אצל חברת קידר ג.א. השקעות ואחזקות בע"מ מהחברות שוהם וישפה – לטענת שמשון, הועברה רק כרטסת אשר נערכה על ידי קידר ושאינה משקפת נאמנה את העברות הכספים בין החברות. בנוסף, טען שמשון כי העברת הכרטסת כמוה כהודאה בכך שיש רלוונטיות לנושא העברת הכספים בין החברות.
78. מנגד טען קידר כי המסמכים אינם רלוונטיים וכי הכרטסת איננה רלוונטית אך הועברה לעיונו של שמשון משום שהדבר לא היה כרוך במאמץ רב. בנוסף, נטען כי מדובר בדרישה כללית שאינה תחומה בזמן או בנושא ולכן גם מטעם זה יש לדחות אותה.
79. לאחר עיון, אין ספק כי המסמכים המבוקשים כאן עשויים להיות רלוונטיים לתביעה, אלא שבמענה לדרישת גילוי המסמכים ששלחה נ.ק.י לקידר, השיב קידר לדרישה ספציפית זו כי אין בידיו מסמכים נוספים מלבד הכרטסות, והגם שהדבר לא צוין מפורשות במסגרת המענה לדרישת שמשון, מובן כי זוהי תשובתו.
80. בנסיבות אלה, תם הבירור בנושא זה במסגרת הליכי גילוי המסמכים, וככל ששמשון אינו נותן אמון בתשובתו של קידר, באפשרותו להמשיך את הבירור במסגרת שלב ההוכחות.
81. סעיף 13 לדרישה – אסמכתאות בנוגע לכל הכספים שהתקבלו אצל מר קידר משוהם וישפה – טענות הצדדים באשר לסעיף זה, זהות לטענות שהועלו בקשר עם סעיף 12 לדרישה; לפיכך, דין הבקשה להידחות בהקשר זה, מאותם הנימוקים שפורטו בכל הנוגע לסעיף 12 לדרישה.
82. סעיף 16 לדרישה – אסמכתאות בנוגע לכספים שהתקבלו מחברות שוהם וישפה אצל חברת גלי קטיפה – טענות הצדדים באשר לסעיף זה, זהות לטענות שהועלו בקשר עם סעיפים 13-12 לדרישה; לפיכך, דין הבקשה להידחות בהקשר זה, מאותם הנימוקים שפורטו בכל הנוגע לסעיפים 13-12 הנ"ל.
83. סעיף 17 לדרישה – אסמכתאות בנוגע לכספים שהתקבלו מחברת קידר ג.א. השקעות ואחזקות בע"מ אצל חברת גלי קטיפה – טענות הצדדים באשר לסעיף זה, זהות לטענות שהועלו בקשר עם סעיפים 13-12 ו-16 לדרישה; לפיכך, דין הבקשה להידחות בהקשר זה, מאותם הנימוקים שפורטו בכל הנוגע לסעיפים 13-12 ו-16 הנ"ל.
84. סעיף 18 לדרישה – אסמכתאות בנוגע לכספים שהתקבלו אצל חברת קידר ג.א. השקעות ואחזקות בע"מ ו/או אצל מר גיא קידר מחברת גלי קטיפה – טענות הצדדים באשר לסעיף זה, זהות לטענות שהועלו בקשר עם סעיפים 13-12 ו-17-16 לדרישה; לפיכך, דין הבקשה להידחות בהקשר זה, מאותם הנימוקים שפורטו בכל הנוגע לסעיפים 13-12 ו-17-16 הנ"ל.
85. סעיף 19 לדרישה – כל ההתכתבויות, לרבות מכתבים, דוא"ל והודעות SMS, בין חברת קידר, מר קידר ושוהם, או מי מהם, בקשר עם רכישת מניות חברת שוהם או ישפה לבין מר יוני גבאי, מר יואל גבאי, מר מור ברנס, מר גרצל קידר או חברת נ.ק.י, בתקופה שלפני 3.8.17 – לטענת קידר מדובר בדרישה כוללנית ולא ממוקדת אשר לא נתחמה בזמן סביר, כרוכה במאמץ בלתי סביר ואף לא רלוונטית.
86. מנגד, טען שמשון כי התכתובות עם מר ברנס רלוונטיות ביותר היות שניתן ללמוד מהן על אודות ידיעותיו של ברנס בדבר מכירת המניות ועמדתו כפי שהובעה בזמנו בעניין זה, וכן על התנהלות גרצל וקידר בנוגע למכירת המניות. באשר לתכתובות עם ה"ה גבאי נטען כי מדובר בגורמים שהיו קשורים לחברות וביקשו לרכוש מניות ואף רכשו מניות בישפה בשלב מאוחר יותר וכי הדבר רלוונטי משום שהוא עשוי ללמד מה היו המצגים אשר הוצגו להם והקשר העסקי שנרקם ביניהם וזאת בהשוואה למצגים שהוצגו לשמשון ערב רכישת המניות.
87. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל באופן חלקי. אין ספק שהתכתובות עם גרצל, חברת נ.ק.י ומר ברנס בנושא רכישת מניות חברת שוהם או ישפה עשויות להיות רלוונטיות לבירור המחלוקות בתביעה דנא ולכן יש לגלותן.
88. בכל הנוגע לתכתובות עם ה"ה גבאי, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים שיש להם רלוונטיות לתביעה דנא, שכן אין למצגים שהוצגו לצדדים שלישיים והתנאים שהוצעו להם, קשר לעסקה מושא התביעה דנא, וממילא אין כל טענה כי אותם אנשים היו מעורבים בעסקה זו.
89. לפיכך, הבקשה מתקבלת בכל הנוגע למסמכים עם גרצל, נ.ק.י וברנס ונדחית בכל הנוגע למסמכים עם מר יואל גבאי ומר יוני גבאי.
90. סעיף 25 לדרישה – כל ההתכתבויות, לרבות מכתבים, דוא"ל והודעות SMS, בין חברת קידר, מר קידר ושוהם, או מי מהם או מטעמם, בקשר עם מכירת נכסים שבבעלות שוהם או ישפה לבין צדדים שלישיים בתקופה שלפני 3.8.17 – על כך השיבו הנתבעים כי מדובר בדרישה כוללנית המצריכה השקעת משאבים בלתי סבירים, וכי המסמכים אינם רלוונטיים.
91. מנגד טען שמשון בבקשתו כי מכירת נכסי החברות ע"י גרצל וקידר "מהווה אינדיקציה חשובה לשלל נושאים העומדים לדיון" וכי "ההתקשרות או ניסיון ההתקשרות של גיא וגרצל עם גורמים שלישיים שונים בקשר עם נכסי החברות, לצורך מכירתם, יש בה כדי להראות על מארג היחסים שבין גיא ובין גרצל; מארג היחסים בין גיא וגרצל לבין ברנס; שרשרת האירועים שהובילה למכירת המניות; כמו גם הסיבה שברנס לא הסכים לשתף פעולה עם מכירת המניות וטרפד את העסקה".
92. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. לא שוכנעתי מנימוקיו של שמשון כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לבירור המחלוקות בתביעה דנא, ובכל הכבוד, אמירות כלליות שלפיהן המסמכים מהווים "אינדיקציה חשובה לשלל נושאים העומדים לדיון" וכי ניתן ללמוד על מהם על "מארג היחסים" ו-"שרשרת האירועים" שהובילה למכירת המניות אין בה ממש.
שאלון
93. שאלה מס' 6 – נא פרטו את ההבנות שבין חברת קידר או גיא קידר או מי מטעמם עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם, לרכישת מניות בחברת ישפה; ככל שישנן הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – על כך השיב קידר כי "ההבנות קיבלו ביטוי בהסכם בין מר מור ברנס לבין ישפה מיום 17.02.2019 המצ"ב לתצהיר גילוי מסמכים מטעמי", ובתשובתם לבקשה ציינו כי אין הבנות נוספות. מנגד, טען שמשון כי בהסכם שנמסר לעיונו מופיעה גם חתימתו של מר יוני גבאי ולכן הדבר מצדיק לחייב את הנתבעים להשיב גם מה היו ההבנות שבין קידר או חברת קידר עם מר גבאי.
94. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. סבורני כי השאלה נענתה כדבעי, היינו שההבנות עם ה"ה גבאי קיבלו ביטוי בהסכם שצורף וכן הוצהר כי אין הבנות נוספות, כך שהבירור במסגרת שאלה זו מוצה.
95. שאלה מס' 7 – נא פרטו את ההבנות שבין חברת קידר או גיא קידר עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם, לרכישת נכסים שבבעלות חברת ישפה; ככל וישנן הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – טענות הצדדים באשר לשאלה זו, זהות לטענות שהועלו בקשר עם שאלה מס' 6 הנ"ל. בהתאם לכך, דין הבקשה להידחות בהקשר זה, מאותם הנימוקים שפורטו בכל הנוגע לשאלה מס' 6 כמפורט לעיל.
96. שאלה מס' 11 – אילו עוד פרויקטים נמכרו או הועברו מחברת שוהם או חברת ישפה לידי מר יואל גבאי או מר יוני גבאי או מי מטעמם? אנא פרטו את מועדי העסקאות, פרטי העסקאות, מי אישר בשם חברת שוהם או ישפה את העסקאות? נא לצרף את כל המסמכים הקשורים לעסקאות אלו, לרבות כל תכתובות, טיוטת הסכם, מכתבים לצדדים שלישיים (לרבות רשויות שונות) וכו' – על כך השיבו הנתבעים כי השאלה אינה רלוונטית לבירור המחלוקות בתביעה דנא, וכי עסקאות משנת 2016 שקדמו למכירת מניות נ.ק.י לשמשון אינן רלוונטיות.
97. מנגד, לטענת שמשון בבקשתו, מערכת היחסים עם ה"ה גבאי חשובה ביותר ויש בה כדי לשפוך אור על התנהלותם של גרצל וגיא. מנגד, טען גיא בתשובתו לבקשה כי לשאלת ניהול החברות עובר למכירת המניות מושא התביעה דנא אין כל רלוונטיות, וכי ממילא למיטב ידיעתו, לא נעשו עסקאות או מכירות על ידי ה"ה גבאי.
98. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות, היות שלא שוכנעתי כי המידע המבוקש רלוונטי לבירור המחלוקות מושא התביעה דנא.
99. שאלה מס' 12 – אילו עוד פרויקטים או דירות נמכרו על ידי מר יואל גבאי או מר יוני גבאי או מי מטעמם לידי צדדים שלישיים (רוכשי דירות וכד')? אנא פרטו את מועדי העסקאות, פרטי העסקאות, מי אישר בשם חברת שוהם או ישפה את העסקאות, נא לצרף את כל המסמכים הקשורים לעסקאות אלו, לרבות כל תכתובות, טיוטת הסכם, מכתבים לצדדים שלישיים (לרבות רשויות שונות) וכו' – על כך השיב קידר כי השאלה צריכה להיות מופנית לה"ה גבאי, כי קיימת עסקה שביצעה ישפה גם בחתימתו של מר יוני גבאי (הכוונה להסכם עם מר ברנס כמפורט במענה לשאלה מס' 6 לשאלון), אך למיטב ידיעתו של קידר, לא נעשו עסקאות או מכירות ע"י גבאי.
100. לאחר עיון ובדומה לשאלה מס' 11, דין הבקשה בהקשר זה להידחות, היות שלא שוכנעתי כי המידע המבוקש רלוונטי לבירור המחלוקות מושא התביעה דנא.
101. שאלה מס' 15 – נא הסבר מדוע לא התקבלה אצל חברת שוהם מלוא התמורה בעד רכישת מניותיה בחברת שוהם צמרות – על כך השיב קידר כי "השאלה לא ברורה. שוהם צמרות לא רכשה מניות בשוהם ושוהם לא מכרה לה מניות". כמו כן, בתשובתו לבקשה הוסיף קידר כי השאלה איננה רלוונטית.
102. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות, היות שלא שוכנעתי כי היא רלוונטית לבירור המחלוקות מושא התביעה דנא. לא ברור כיצד התמורה בגין רכישת מניות בחברת שוהם צמרות נוגעת לתביעה דנא שעסקה במכירת מניות בחברות שוהם וישפה.
103. שאלה מס' 17 – נא פרט את כל הכספים שהעבירה חברת קידר או מר קידר לחברת שוהם, נא פרט מה היו נסיבות כל העברה ולמטרת איזו פעילות, נא צרף אסמכתאות – על כך השיב קידר: "ר' כרטסות המצ"ב לתצהיר גילוי ממסמכים מטעמי". מנגד, טען שמשון, בדומה לטענות שכבר נטענו בהקשרים דומים לעיל, כי הכרטסות מנוהלות על ידי גיא ואינן משקפות נאמנה את העברות הכספים. בנוסף, טען שמשון כי בכרטסות שהועברו אין פירוט מה היו נסיבות העברות הכספים ולאילו צרכים הועברו.
104. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. משעה שהועברה הכרטסת, למעשה פתח קידר את הדלת לנושא בירור העברות הכספים בין החברות וקידר, ולכן עליו להשיב לשאלה ולפרט מה היו נסיבות כל העברה והעברה ולמטרת איזו פעילות. גילוי הכרטסת הוא בבחינת גילוי מסמך ואיננו מחליף מענה על שאלה רלוונטית שנשאלה במסגרת שאלון.
105. שאלה מס' 18 – נא פרט את כל הכספים שהעבירה חברת קידר או מר קידר לחברת ישפה; נא פרט מה היו נסיבות כל העברה ולמטרת איזו פעילות, נא צרף אסמכתאות – טענות הצדדים בהקשר זה זהות לטענות שנטענו בקשר עם שאלה מס' 17. בהתאם לכך, דין הבקשה להתקבל בהקשר זה, מאותם נימוקים כפי שפורטו לעיל בנוגע לשאלה מס' 17.
106. שאלה מס' 21 – נא פרטו את ההבנות שבין נ.ק.י או גרצל קידר או מי מטעמם עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם, לרכישת מניות נ.ק.י בחברה ישפה; ככל שיש הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – על כך השיב קידר כי: "השאלה צריכה להיות מופנית לנ.ק.י או גרצל. לס"ק 1 – אין בידי מסמכים". מנגד, טען שמשון כי לקידר מידע באשר להבנות בין גרצל ונ.ק.י לבין גבאי היות שהוא מהווה חלק אינטגרלי מהחברות, כי קידר נטל חלק בהסכם רכישת המניות של ברנס ע"י ישפה (שבה היה מעורב יואל גבאי) וכי קידר נטל חלק בהלוואות שנטלה ישפה בערבותו של גבאי כחלק מהמו"מ עם גרצל לרכישת מניות נ.ק.י בישפה.
107. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור המחלוקות בתיק ולכן על קידר להשיב עליה, על פי מיטב ידיעתו, ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי תשובתו לשאלה תהיה בלתי רלוונטית או לא תסייע לבירור המחלוקות בתיק.
108. שאלה מס' 22 – נא פרטו את ההבנות שבין נ.ק.י או גרצל קידר עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם לרכישת נכסים שבבעלות ישפה; ככל שיש הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – שאלה זו, כמו גם טענות הצדדים, זהות במהותן לשאלה מס' 21 שנדונה לעיל. בהתאם לכך, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, מהנימוקים שפורטו לעיל.
109. שאלה מס' 23 – נא פרטו את סיכום הדברים בין נ.ק.י או גרצל קידר עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם לרכישת מניות נ.ק.י בחברת שוהם; ככל שיש הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – שאלה זו, כמו גם טענות הצדדים, זהות במהותן לשאלות מס' 22-21 שנדונו לעיל. בהתאם לכך, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, מהנימוקים שפורטו לעיל.
110. שאלה מס' 24 – נא פרטו את סיכום הדברים בין נ.ק.י או גרצל קידר עם מר יואל גבאי או יוני גבאי או מי מטעמם, לרכישת נכסים שבבעלות חברת שוהם; ככל שיש הסכמות בכתב, נא צרפו את המסמכים – שאלה זו, כמו גם טענות הצדדים, זהות במהותן לשאלות מס' 23-21 שנדונו לעיל. בהתאם לכך, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, מהנימוקים שפורטו לעיל.
111. שאלה מס' 25.5 – נא לפרט את חלקה של נ.ק.י או חלקו של גרצל קידר בקשר עם עסקת רכישת המניות של מור ברנס בחברת ישפה על ידי חברת ישפה – שאלה זו, כמו גם טענות הצדדים, זהות במהותן לשאלות מס' 24-21 שנדונו לעיל. בהתאם לכך, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, מהנימוקים שפורטו לעיל.
112. שאלה מס' 33 – בקשר עם האמור לסעיפים 17 ו-19 לכתב ההגנה שכנגד של מר גרצל קידר: מהו "חוסר שביעות הרצון מניהול כספי החברות" שוהם וישפה שמאוזכר בסעיף 17 לכתב ההגנה שכנגד? נא פרטו אילו "אי סדרים משמעותיים בכספי שוהם וישפה נתניה" נחשפו (המאוזכרים בסעיף 19 לכתב ההגנה שכנגד); מה היה היקף הכספים של אי הסדרים הנ"ל? מי חשף את אי הסדרים הנ"ל? מתי נחשפו אי הסדרים הנ"ל? – על כך השיב קידר כי: "יש להפנות את השאלות למר גרצל קידר (הנוגעות לכתב הגנתו לתביעה שכנגד)". כמו כן, בתשובתו לבקשה הוסיף קידר כי קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה.
113. מנגד, טען שמשון כי השאלה רלוונטית וכי קידר לא טען כי אינו יודע במה מדובר ולכן נדרש לפרט מה היו הטענות של גרצל נגדו בנוגע לניהול החברות.
114. לאחר עיון, דיון הבקשה בהקשר זה להידחות. השאלה נוסחה באופן שבו קידר נדרש להשיב על דברים שנכתבו בכתב טענות של בעל דין אחר (גרצל), ועל כן, על מנת להבין למה התכוון גרצל בכתב הגנתו, על שמשון להפנות את השאלה לבעל הדין שכתב את הדברים, היינו לגרצל.
115. שאלה מס' 35 – נא פרטו מהו תקנון המייסדים של חברת ישפה עובר ליום 3.8.17? ככל שיש הסכם בכתב, יש לצרפו; ככל שאין הסכם בכתב – נא פרטו מה היו ההסכמות בין בעלי המניות בחברת ישפה עובר ליום 3.8.17; האם הוסכם בין בעלי המניות בחברת ישפה, עובר ליום 3.8.17, כי מר מור ברנס אינו נדרש להעמיד מימון לפרויקטים של החברה? – על כך השיב קידר כי אין מסמך כאמור בידו, כי ההסכמות שבין בעלי המניות שקדמו להסכם למכירת מניות נ.ק.י בשוהם אינן רלוונטיות לבירור התביעה, מה גם ששמשון ביצע בדיקת נאותות עובר לרכישת המניות, ומכל מקום מדובר בשאלה כוללנית ולא ממוקדת.
116. מנגד טען שמשון כי דרך ואופן ניהול החברות ערב עסקת רכישת המניות והסכסוכים בין בעלי המניות רלוונטיים ביותר למחלוקות בהליך שבכותרת ותתרום להבנת מערכת היחסים בין הגורמים השונים וכן להבנה מה היו ידיעותיו של ברנס בנוגע לעסקת הרכישה של המניות.
117. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להידחות. לא שוכנעתי שהשאלות הנ"ל רלוונטיות לבירור התביעה, ובפרט לא ברור כיצד השאלה האם מר ברנס העמיד מימון לטובת הפרויקטים של ישפה נוגעת לסכסוך שבין הצדדים. לדידי שאלה זו גם אינה תורמת להבנה מה היו ידיעותיו של ברנס בנוגע לעסקת רכישת המניות כפי שטען שמשון.
118. שאלה מס' 36 – האם בין בעלי מניות חברת ישפה עובר ליום 3.8.17 היו סכסוכים כספיים? אם כן, נא פרטו מה היו הסכסוכים ועל רק מה הם נוצרו. נא צרפו תכתובות או אסמכתאות בנוגע לאותם סכסוכים – על כך השיב קידר כפי שהשיב על שאלה מס' 35 הנ"ל, ואילו שמשון טען את אותן הטענות כפי שטען ביחס לשאלה מס' 35.
119. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל בהקשר זה. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור התביעה דנא שכן יש בה כדי לשפוך אור על נסיבות סירובו של ברנס להסכים לעסקה מושא התביעה דנא, ועל כן יש להשיב עליה.
120. שאלה מס' 37 – האם בין בעלי מניות חברת ישפה עובר ליום 3.8.17 היו חילוקי דעות בנוגע לניהול החברה? אם כן – נא פרטו מה היו חילוקי הדעת ועל רקע מה הם נוצרו. נא צרפו תכתובות או אסמכתאות בנוגע לאותם חילוקי דעות – על כך השיב קידר כפי שהשיב על שאלות מס' 36-35 הנ"ל, ואילו שמשון טען את אותן הטענות כפי שטען ביחס לשאלות מס' 36-35.
121. לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל בהקשר זה. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור התביעה דנא שכן יש בה כדי לשפוך אור על נסיבות סירובו של ברנס להסכים לעסקה מושא התביעה דנא, ועל כן יש להשיב עליה.
122. שאלה מס' 38.4 – האם מר גרצל קידר או מי מטעמו עדכן את מר מור ברנס בקשר עם רכישת המניות מנ.ק.י (על ידי שמשון וחברת קידר) עובר לחתימה על ההסכמים ביום 3.8.17)? – על כך השיב קידר כי יש להפנות את השאלה לגרצל קידר.
123. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור המחלוקות בתיק ולכן על קידר להשיב עליה, על פי מיטב ידיעתו, ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי תשובתו לשאלה תהיה בלתי רלוונטית או לא תסייע לבירור המחלוקות בתיק.
124. שאלה מס' 38.5 – האם מר גרצל קידר או מי מטעמו עדכן את מר מור ברנס בקשר עם פרטי העסקה לרכישת המניות מנ.ק.י (על ידי שמשון וחברת קידר) עובר לחתימה על ההסכמים ביום 3.8.17)? – על כך השיב קידר כי יש להפנות את השאלה לגרצל קידר.
125. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור המחלוקות בתיק ולכן על קידר להשיב עליה, על פי מיטב ידיעתו, ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי תשובתו לשאלה תהיה בלתי רלוונטית או לא תסייע לבירור המחלוקות בתיק.
126. שאלה מס' 38.6 – האם מר גרצל קידר או מי מטעמו זימן את מר מור ברנס לחתימה על הסכמי רכישת המניות? – על כך השיב קידר כי יש להפנות את השאלה לגרצל קידר.
127. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. השאלה עשויה להיות רלוונטית לבירור המחלוקות בתיק ולכן על קידר להשיב עליה, על פי מיטב ידיעתו, ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי תשובתו לשאלה תהיה בלתי רלוונטית או לא תסייע לבירור המחלוקות בתיק.
128. שאלה מס' 39 – בקשר עם האמור בסעיף 21 לכתב ההגנה מטעמכם, נא פרטו את כל ניסיונות מר גרצל קידר להגיע להסכמות עם מר מור ברנס. נא פרטו את המועדים של קיום השיחות ביניהם, את תוכן ההידברות, ככל ויש מסמכים בכתב על הניסיונות הנ"ל, אנא צרפו אותם – על כך השיב קידר כי המידע מצוי אצל מר גרצל קידר.
129. לאחר עיון, דין הבקשה בהקשר זה להתקבל. לא יכולה להיות מחלוקת בדבר הרלוונטיות של הסוגיה משעה שהדבר נזכר מפורשות בכתב הגנתו של קידר. כמו כן, הגם שעל פניו יש להפנות את השאלה לגרצל, על קידר להשיב על השאלה, על פי מיטב ידיעתו, שכן בכתב הגנתו ציין קידר כי גם גרצל ניסה להגיע להבנות עם מר ברנס.
130. סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה הגדול, כפי שפורט לעיל. מר קידר וחברת קידר ימסרו את המסמכים שהוריתי על גילויים וישיבו על השאלות שהוריתי על מתן מענה עליהן, כמפורט לעיל, עד ליום 14.1.21.
131. זה המקום לציין כי נ.ק.י הצטרפה לבקשתו של שמשון בכל הנוגע למסמכים הנוגעים לפעילות החברות שוהם וישפה לאחר כריתת ההסכם עם נ.ק.י, ועותרת לקבל העתק של 220 המסמכים שהועברו לשמשון באמצעות קישור ג'מבו מייל, בדיסק און קי, וכן לקבל עותק של שני מסמכים שנזכרו בתצהיר התשובה לשאלון שמסר קידר: האחד, הסכם מיום 20.9.19 אשר הוזכר בסעיף 9 לתצהיר המענה על השאלון (הסכם ההבנות עם גבאי); והשני, הסכם מיום 1.7.20 שהוזכר בסעיף 30 לתצהיר המענה על השאלון.
132. לאחר עיון, אני מורה לקידר להעביר לידי נקי את המסמכים המבוקשים. המסמכים גולו והועברו לעיונו של שמשון, בהיותם רלוונטיים ונוגעים למחלוקות מושא התביעה דנא ועל כן נ.ק.י זכאית לעיין בהם גם.
133. קידר, חברת קידר ושוהם ישלמו לשמשון את הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.
בקשת קידר וחברת קידר למחיקת כתב התביעה שהוגש נגדם ולחלופין להורות על מתן מענה בנושא גילוי מסמכים ספציפיים ושאלון (בקשה מס' 28)
134. במסגרת בקשה זו, עותרים קידר וחברת קידר למחוק את כתב התביעה שהגישה נ.ק.י נגדם משום שלא השיבו על שאלון שהופנה אליהם. לחילופין, מבוקש להורות לנ.ק.י ולגרצל להשיב על השאלון.
135. מנגד, טענו נ.ק.י וגרצל, בין היתר, כי מעולם לא ניתן נגדם צו אשר הופר על ידם באופן שמצדיק את מחיקת כתב התביעה, כי הדרישות הנ"ל נשלחו באיחור ניכר וזאת על רקע ניסיונותיהם של קידר וחברת קידר להאריך את הדיון, אולם בסופו של דבר נעתרו גרצל ונ.ק.י לדרישה וצירפו לתשובתם לבקשה תצהיר מענה לשאלון מטעמם.
136. כמו כן, מעיון בתגובה לתשובה שהגישו קידר וחברת קידר, עולה כי אין בפיהם טענה כלשהי לגופו של עניין בנוגע לתצהיר המענה על השאלון שנמסר במסגרת תגובת נ.ק.י וגרצל, ועל כן, נראה כי הבקשה בהקשר זה מוצתה.
137. מבחינת הוצאות הבקשה, אני ער לכך שתצהיר המענה לשאלון נשלח רק בעקבות הגשתה של הבקשה דנא. עם זאת, בנסיבות העניין, ומשעה שהדרישות נשלחו באיחור ניכר, כל צד יישא בהוצאותיו.
סוף דבר
138. אשר על כן, הצדדים יפעלו בהתאם להוראות שניתנו לעיל.
139. התיק נקבע לתז"פ ליום 1.2.21 לצרכי קביעתו להגשת תצהירי עדות ראשיים.
140. מצופה מהצדדים לפעול בהתאם לאמור בהחלטתי זו, ללא התחכמות או התחמקות. מדובר בתביעה שהוגשה לפני למעלה משנתיים. כתב הטענות האחרון בתיק הוגש ביום 6.5.19, כך שלמעשה הצדדים מנהלים ביניהם הליכים מקדמיים מרובים מזה כשנה וחצי. מדובר בפרק זמן ממושך ביותר וקיים צורך דחוף להביאו לידי סיום ולקדם את בירור התביעה והתביעה שכנגד.
ניתנה היום, א' טבת תשפ"א, 16 דצמבר 2020.
יאיר דלוגין