אוסיף כי בבוא בית המשפט לשקול אם לאשר הסדר נושים או לדחותו, שומה עליו להביט על הצעת ההסדר מלמעלה, תוך שקילת ההשלכות הכלליות של ההסדר על החברה, על העובדים, על הספקים, ועל אינטרסים של יתר הנושים, והכל בראי המצב הכלכלי במשק ואינטרסים ציבוריים אחרים. בחינת הצעת ההסדר בהיבט הצר של שיעור ההחזר בלבד, תוך התעלמות מיתר חלקי התמונה – תחטיא את המטרה. הדברים כמובן תקפים שבעתיים, מקום שמצב הנושה בחלופת השיקום טובה יותר ממצבו בחלופת הפירוק, כבמקרה שלפנינו.
טענה נוספת שהעלתה נושה זו היא כי מנהלי החברה התנהלו בחוסר טוב לב, ובנסיבות אלה, אין זה מוצדק לכלול אותם בהסדר. גם טענה זו דינה להידחות, משום שבמקרה שלפנינו, תרומת בעלי החברה והערבים לחובותיה היא משמעותית, שהרי התחייבו להעמיד לרשות ההסדר נכסים בשווי ניכר (לרבות דירת מגורים) ולהירתם לביצוע ההסדר, תוך שהערבים אף מתחייבים להמשיך בתפקידם בחברה, דבר שלטענת הנאמן הוא חיוני להצלחת תכנית השיקום.
יצוין כי על פי טענת הנאמן, הצעת ההסדר הקודמת, שהייתה פחות טובה ביחס לנושים בדין רגיל, עברה ברוב הדרוש. עמידתה הדווקנית של הנושה על דחיית ההסדר, בנסיבות אלה, אינה במקומה, בייחוד מקום שעל פי טענת הנאמן לא טרחה להתייצב לכל אספות הנושים, לא מסרה התנגדות בכתב, והסתפקה בהעלאת טעמי ההתנגדות רק בדיון האחרון.
3. התנגדות הנושה בדין קדימה – מס הכנסה
ב"כ מס הכנסה סבור כי אין לאשר את ההסדר משום שהחברה לא עמדה בחובות המוטלות עליה על פי חוקי המס, לא הגישה דוחות, ואף לא העבירה את חוב הניכויים כנדרש.
במענה לטענת מס הכנסה, הבהיר ב"כ בעלי המניות והערבים לחובות החברה, כי החברה העבירה את כל הכספים שנוכו משכר העובדים לידי מס הכנסה. ב"כ מס הכנסה ציין, מן העבר השני, כי קיימים ניכויים נוספים שנותרו בידי החברה.
כך או כך, הנאמן בטיעוניו הדגיש כי בחלופה של פירוק, לא צפוי מס הכנסה לקבל מאומה, ולפיכך, התנגדותו להסדר אינה ראויה, משצפויים להשתלם לו על פי ההסדר סכומים שאין ספק כי עולים על הסכומים שספק גדול אם ישולמו בחלופה של פירוק. טענה זו מקובלת עלי.
מצאתי גם ממש בטענת הנאמן שלפיה מס הכנסה, כזרוע של המדינה, צריך לבחון את כדאיות ההסדר מבחינה כוללת יותר, תוך שקילת "שיקולי רוחב" הנוגעים לאינטרס הציבורי שבאישור ההסדר, שהרי המשך פעילות יצרנית של החברה תוביל להעסקת עובדים ולהסרת נטל פיטוריהם מעל כתפי הקופה הציבורית, דברים המקבלים משנה תוקף בתקופות משבר דוגמת התקופה הקשה בה אנו מצויים בשל השלכות נגיף הקורונה.