43. גם הטענה כי אשתו של סמיר מור, ג'ורג'ט מור, שיעבדה מכונית להלוואה שנטלה החברה אינה יכולה להואיל. ג'ורג'ט מור העידה כי שיעבדה את רכבה להלוואה על סך של 150,000 ₪ שנטלה החברה (עמ' 128 לפרוטוקול מיום 12/4/10). ג'ורג'ט מור צירפה לתצהירה (נ/10) אישור על רישום משכון על הרכב. עם זאת לא הובאה שום ראיה מהו החוב שלהבטחתו נרשם המשכון. כשנשאלה ג'ורג'ט מור אם יש לה מסמכים על החוב השיבה בשלילה (עמ' 128 שורה 24). משמע, אין כל ראיה כי הרכב שועבד להבטחת חובות של החברה ומכאן שאין ברישום המשכון כדי להצביע על השקעה כלשהי של סמיר מור בחברה.
44. סמיר מור טען כי דאג להפקדת סך של מיליון ₪ להבטחת פיצויים לעובדי החברה (עדות סמיר עמ' 122 לפרוטוקול מיום 12/4/10). עם זאת כאשר נתבקש להצביע מהיכן הובאו הכספים הבהיר "אני לא יודע בדיוק, זה בתוך הנהלת חשבונות, אני נתתי הלוואות לחברה והחברה השתמשה לצרכים שלה" (עמ' 123). מעדותו זאת לא ניתן ללמוד על השקעה פרטית של סמיר מור בחברה. גם במסמכים השונים שהוצגו אין שמץ ראיה על כך. בחוות דעתו של המומחה מר טוני ארמלי (נ/8) נרשם כי "החברה ייעדה סך של 1,111,125 ₪ לתשלום פיצויי פיטורין" (סעיף 4 לפרוט המצב הכספי של החברה). כלומר מדובר בהפקדה מתוך כספים של החברה ולא מכספי הלוואה.
נזכיר, על פי הסכם הניהול התחייבו המנהלים לשאת בכל התשלומים לעובדים ולוודא כי לאחר סיום כהונתם "כל עובדי החברה – לרבות הם עצמם – יפוטרו וישולם להם כל המגיע להם" (סעיף 7(ב) להסכם ת/2). הפרשת כספים להבטחת פיצויי הפיטורין נועדה להבטיח גם את המנהלים עצמם ואת קיום התחייבותם בהסכם הניהול. על כן אין בהפקדה זו להצביע על היותו של סמיר מור בעל מניות בחברה.
--- סוף עמוד 14 ---
45. על אומד דעת הצדדים ניתן ללמוד גם מהתנהגויות נוספות. כך למשל ראינו כי בשנת 1998 הוחלט על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות – האחים נודל (נספחים נ/1, נ/1א). סמיר מור טוען כי החתימה הנחזית להיות חתימתו של זאב נודל ז"ל, אינה של זאב ז"ל (עדותו עמ' 120 לפרוטוקול מיום 12/4/10 וסעיף 103 ל-נ/9). כן טען כי לא ניתן היה להגיש את המסמכים כראיה קבילה שהרי את זאב ז"ל לא ניתן לחקור. גם טענות אלו דינן להדחות.
להחלטה זו לפיה חולק דיבידנד בסך של 30,000 ₪ לבעלי המניות ניתן למצוא חיזוק בחוות דעתו של טוני ארמלי (נ/8) המאשר את חלוקת הדיבידנד (עמ' 2 בפרק חלוקת דיבידנד). הדבר מופיע גם בדוחות הכספיים של החברה לשנת 1998. על כן אין חשיבות לקבוע אם זאב ז"ל חתם על הפרוטוקול או שזה נחתם על ידי מישהו אחר, שהרי הראיה העיקרית הינה התשלום ולא החתימה ותשלום הדיבידנד הוכח.