"(ת): רצינו בתחילה להבין את היקף הפעילות שיש למבקש. אחר כך באחת השיחות טלפון שאלתי את המבקש למה הוא לא אמר במפורש שהוא מתכוון לסחור בביטקויין. שאלתי אותו אם החשבון שלו בבנק הפועלים נחסם מסיבה זו; אחר כך גם שאלתי אותו מה הסיבה שהחשבון אינטרנט בבנק הפועלים נחסם והמבקש השיב לי שזה חשש להלבנת הון.
(ש): כשאתם ידעתם לראשונה שהמבקש סוחר בביטקויין אתם ביקשתם בשלב ראשון להבין את היקף הפעילות, נכון.
(ת): נכון.
(ש): רק כאשר אתם הבנתם שהפעילות בביטקויין היא יותר מ- 50% מפעילות החשבון אתם הבעתם התנגדות להמשך הפעילות בחשבון, זה גם מדויק, נכון.
(ת): נכון.
(ש): זאת אומרת שהתרעומת שלכם היא לא על עצם העובדה שהוא סוחר בביטקויין אלא שהוא סוחר בביטקויין יותר מדי.
(ת): לא נכון. אני צריך לפעמים אישורים והסברים מגורמים מעליי. גורם מעליי רצה להבין את היקף הפעילות.
(ש): אתה לא יכול לטעון שרימו אותך, לא סיפרו לך, וכשההסבר האמיתי להחלטה לסגור את החשבון היא בגלל היקף הפעילות ולא בגלל הפעילות עצמה בביטקויין.
(ת): אם היינו יודעים מראש את עצם הפעילות וניתן לראות בדף החשבון שלו שיש כניסות של כספים מעל סך של 520,000 ₪ וזה תמוה משל עצמו" (פרו', עמ' 6, ש' 32-32; עמ' 7, ש' 16-1).
60. אולם, גם אם סירוב הבנק נעוץ בהיקף הפעילות, הרי שאין בכך לשנות מחוסר האמון שנוצר על רקע הסתרת הפעילות; מה גם שמדובר בפעילות בהיקף נכבד מאוד, שנעשית כאשר התובע מוגדר מול רשויות המס כ- "עוסק פטור" ובניגוד להצהרות התובע ביחס למחזור הפעילות. התובע גלגל בחשבונו סכומים גבוהים, העולים לאין ערוך על הסכום המותר לעוסק פטור, מבלי שאחז באישור רשויות המס לניהול עסק בהיקפים מסוג זה (ואין זה משנה מה המאמצים שנעשו על ידי התובע להסדרת העניין מול רשויות המס, במערכת יחסיו מול הבנק).
61. כפי שציין ב"כ הבנק בסיכומיו, רק בחודשים מרץ ואפריל 2018, ביצע התובע עסקאות בסכום של כמיליון ₪, בעודו מסווג מול רשויות המס כעוסק פטור (פרו' מיום 27.2.20, עמ' 27, ש' 36-22; עמ' 28, ש' 29-1).
62. נכון הוא שבמכתבו של הבנק מיום 3.5.18 שנשלח בדיעבד, רק לאחר חסימת החשבון לפעילות פיננסית, לא ציין הבנק ב- "רחל בתך הקטנה", כי החלטתו מבוססת על כך שהחייב מנהל פעילות החורגת מהפעילות המותרת לעוסק פטור. אולם, בסעיף 3 למכתב הבנק מיום 3.5.18 ציין הבנק כי "סמוך לאחר פתיחת החשבון החלה פעילות חריגה של העברת כספים מחו"ל לחשבון, בסכומים גדולים, אשר לא תאמו את הצהרותיך בעת פתיחת החשבון". גם בסעיפים 4, 10 ו- 12 למכתב הנ"ל נזכרת הפעילות החריגה בחשבון (ההדגשות אינן במקור, ע"א).
63. לפיכך, סירוב הבנק לאפשר את הפעילות הפיננסית שנעשתה בחשבון, על רקע היקפה של הפעילות והסיכונים הגבוהים הנשקפים ממנה בהיבט של הלבנת הון וציות לחוקי המס, ובניגוד להצהרות התובע באשר להיקף הפעילות שהוא מבקש לבצע בחשבון, הוא בהחלט סביר, ואין להתערב בו, וזאת גם אם לא השתית הבנק את סירובו על העובדה שהתובע מוגדר מול רשויות המס כעוסק פטור.
64. התובע, כזכור, תולה יהבו באי משלוח מכתב התראה בכתב על ידי הבנק, עובר לחסימת החשבון. אולם, גם אילו היה נשלח מכתב התראה, עובר לחסימת החשבון, הרי שלא היה בכך לשנות או לרפא את מחדלו של התובע שפתח את החשבון בחטא, תוך הצהרה כוזבת אודות מטרת הפעילות של החשבון, ומקום שבו חודשים ארוכים לאחר חסימת החשבון לפעילות פיננסית, לא הסדיר התובע את מעמדו מול רשויות המס כמוסד כספי.
65. אכן, ראוי היה שהבנק לא יחסום את פעילות התובע, מבלי להקדים לכך מכתב התראה בכתב, ועניין זה יילקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בהליך זה. אולם, בנסיבות המיוחדות של התיק שלפנינו, לא היה במכתב כאמור, גם אילו היה נשלח, כדי לשנות מן המסקנה כי סירוב הבנק לאפשר הפעילות בחשבון, בניגוד למטרת הפעילות כפי שהוצהרה בעת פתיחתו, ובהיקפים כפי שנעשו, אשר הגדילו באופן ממשי את הסיכון והחשיפה של הבנק להפרת חובותיו הרגולטוריות בתחום הלבנת הון, הוא סירוב סביר שאין להתערב בו.