החלטת הבנק לחסום את החשבון לפעילות פיננסית בחודש אפריל 2018:
49. מן הראיות שהונחו לפניי עולה כי הבנק חסם, בחודש אפריל 2018 את חשבונו של התובע לפעילות פיננסית, מבלי שקדמה לכך התראה בכתב. כפי שהעיד פקיד הבנק, אלעד, בדיון שהתקיים ביום 23.5.18:
"(ש): מתי אמרת לתובע שאם הוא לא יפסיק את הפעילות אתה תחסום לו את הפעילות בתחום הביטקויין.
(ת): זה היה במהלך חודש מרץ 2018.
(ש): מתי זה היה ואיפה התיעוד של זה.
(ת): היתה שיחה טלפונית ביני לבין המבקש.
(ש): אמרת למבקש מתי אתה תסגור לו את החשבון.
(ת): אמרתי למבקש שהוא חייב להפסיק את הפעילות בתחום המסחר הווירטואלי. המבקש אמר שהוא רוצה את זה בכתב. אמרנו שנדאג להוציא לו מכתב.
(ש): ולא עשיתם מה שהבטחתם לעשות.
(ת): לא" (פרו', עמ' 6, ש' 10-2).
50. אין לי צורך להכריע בשאלה אם קדמה לחסימת החשבון הודעה בעל-פה של אלעד על כוונת הבנק לחסום את החשבון לפעילות פיננסית. אני יוצאת מנקודת מוצא, לפיה התנהלות סבירה מצד הבנק מצריכה משלוח התראה בכתב בדבר הכוונה לחסום את החשבון ומתן אפשרות לתובע לתקן את דרכיו. אולם, במקרה שלפנינו, אין בפגם שאכן נפל בהתנהלות הבנק כדי לבסס את המסקנה שסירוב הבנק לאפשר פעילות פיננסית של התובע בחשבון, היה בלתי סביר, שכן גם אילו היה הבנק שולח התראה בכתב, הרי שלא היה בכך לרפא את הפגמים שנפלו בהתנהלות התובע, ולהביא לתוצאה אחרת.
51. ראשית, גם אם אלעד לא הודיע לתובע טלפונית על הכוונה לחסום את החשבון לפעילות פיננסית, הרי שהתובע ידע על חוסר שביעות הרצון של הבנק מכך שהסתיר את כוונתו לעסוק בפעילות פיננסית בתחום המטבעות הדיגיטאליים בחשבון.
52. התובע הציג מצג שווא והסתיר מהבנק את הפעילות האמיתית שבכוונתו לבצע בחשבון, והתרשמותי היא כי עשה כן, בכוונת מכוון, על רקע סירובים של בנקים אחרים לאפשר לו ביצוע פעילות דומה בחשבון. במסגרת טופס "הכר את הלקוח" אמנם ציין התובע כי הוא עוסק במסחר אינטרנטי וירטואלי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח ו/או לכתובתEbay הפרטית במחשב, שעונים, מוצרים לבית, שירותים דיגיטליים "שהוא לא מוצר פיסי אלא וירטואלי".
53. הצהרת התובע אינה מתייחסת לנכס פיננסי מתחום ביטקוין או ריפל, ולא ניתן להבין ממנה כי בכוונת התובע לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים. הפלטפורמה שבמסגרתה מוכר התובע מטבעות דיגיטאליים אינה איביי, אלא עונה לשם LOCLBITCOINS , וזאת בניגוד לנטען בטופס "הכר את הלקוח".
54. רק במכתבו מיום 31.5.18 אשר נשלח בעקבות הדיון שהתקיים ביום 23.5.18, טרח התובע להבהיר כי "אני מנהל את העסק בפלטפורמה ידועה מאוד שהיא ה'איביי' של הביטקוין". התנהלות זו מעידה על חוסר תום לב והעדר שקיפות בהתנהלותו של התובע בעת פתיחת החשבון.
55. לא הוכחה טענת התובע שהבנק ידע כבר בעת פתיחת החשבון על הסחר של התובע במטבעות דיגיטאליים משום שהציג בפניו מסמכי עו"ש מבנק הפועלים, מהם עלה כי עסק בסחר במטבעות דיגיטאליים, מדוע נקט התובע בלשון כה מעורפלת, בהצהרתו בכתב יד, אם לדבריו הכל היה גלוי ומונח על השולחן??
56. מכל מקום, גם אם הבנק יכול היה לדעת, אלו היה בודק כדבעי את דפי החשבון, כי התובע סוחר בביטקוין, אין בכך כדי להקהות את חומרת התנהלותו של התובע, אשר ניסה להסתיר מעיני הבנק, בעת פתיחת החשבון את הפעילות האמיתית שהוא מבקש לבצע בחשבון. טענות התובע כי הבנק יכול היה לגלות את פעילותו האמיתית אינן מסייעות בעדו מקום בו הסתיר במכוון, בטופס הכר את הלקוח את פעילותו בתחום המסחר במטבעות וירטואליים.
57. התובע לא פעל בשקיפות מול הבנק בעת פתיחת החשבון, והסתיר מהבנק את פעילותו האמיתית בתחום המסחר במטבעות דיגיטליים. הסתרה זו פגעה באופן חמור באמון הבנק בתובע, וזאת בפרט לאור החובה המוגברת המוטלת על הבנק בכל הקשור במסחר מסוג זה, הכרוך בחשיפה להלבנת הון.
58. במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.5.18, ניסה התובע לתרץ את העובדה שנמנע מלציין בפני הבנק כי הוא עוסק בסחר במטבעות דיגיטליים, בטענה ש: "אני לא ידעתי שאני מתכוון לעסוק בכך" (פרו', עמ' 2, ש' 30-29). אולם, בדיון שהתקיים ביום 27.2.20, חזר בו התובע מגרסתו זו, וטען כי ידע שבכוונתו לסחור במטבעות דיגיטליים וגם הצהיר על כך (פרו', עמ' 21, ש' 27-26). השוני בגרסאות מחזק את טענת הבנק כי התובע אכן ניסה להסתיר מפניו את המטרה האמיתית של הפעילות בחשבון, תוך הפרת חובותיו כלפי הבנק.
59. התובע נתלה בכך שאלעד ביקש לקבל פרטים באשר להיקף הפעילות בביטקוין שנעשית בחשבון כך שלטענתו, סירוב הבנק נעוץ בהיקף הפעילות בחשבון, ולא בעצם הפעילות בביטקוין: