המשך סירוב הבנק לפתוח לתובע חשבון למטרת שירות בנכס פיננסי לאחר קבלת אישור המשך העיסוק:
71. כאמור בפתח הדיון, הואיל ובמסגרת הבאת הראיות והסיכומים, התייחסו התובע והבנק לאירועים שהתרחשו לאחר משלוח מכתבו של הבנק מיום 29.1.19 והגשת כתב התביעה המתוקן, ובכלל זה, התייחסו לקבלת אישור המשך עיסוק מטעם רשות שוק ההון על ידי התובע, לאי הצגת אישור בדבר היות התובע מוסד כספי, על ידי רשויות המס, ולמסמכים שנדרשו על ידי רשות שוק ההון, לצורך מתן רישיון לתובע, אני רואה בכך הסכמה לפריצת חזית המחלוקת בין הצדדים באופן שאמשיך ואבחן אם גם נכון למועד מתן פסק הדין, עת כבר אוחז התובע באישור המשך עיסוק, זכאי הבנק להתמיד בסירובו לפתוח לתובע חשבון למתן שירות פיננסי או שמא בשלב זה, התמדת הבנק בסירובו הפכה להיות בלתי סבירה.
72. כאמור, אין חולק כי כיום כבר אוחז התובע באישור המשך עיסוק, ולכן הנימוק שעמד ביסוד סירובו של הבנק מיום 29.1.19 לאפשר לתובע פתיחת חשבון לניהול פעילות פיננסית, כבר אינו עומד לבנק.
73. התובע הציג בת/2 אישור מאת רשויות המס כי הוא סווג, על פי הצהרתו, כמוסד כספי, ואולם מת/2 עול ה כי טרם הושלם הרישום כמוסד כספי. אך, לטעמי, עניין זה אינו אמור להוות מכשול הואיל וניתן להתנות את שינוי סיווג החשבון למתן שירות בנכס פיננסי בהצגת אישור בדבר השלמת הרישום כמוסד כספי.
74. לפיכך, נותר לנו לברר את טענת התובע כי הבנק מפלה אותו לעומת חברת ביטוסי אשר לה בניגוד לתובע, מאפשר הבנק לנהל פעילות בנכס פיננסי, אף שגם חברת ביטוסי כמותו, אוחזת רק באישור המשך עיסוק, וכאשר לטענת התובע, הסכנות הנשקפות מחברת ביטוסי בתחום הלבנת הון עולות לאין שיעור על הסכנות הנשקפות מאת התובע.
75. לאחר שבחנתי היטב את טענות התובע במישור זה, לא שוכנעתי כי הבנק נוהג באפליה פסולה כלפי התובע עת אינו מאפשר לו, כמו לביטוסי, לנהל פעילות למתן שירותים בנכס פיננסי בחשבון.
76. ראשית, לא ניתן להתעלם במקרה שלפנינו, מן העובדה שהתובע כשל מול הבנק במצגים כוזבים בעת פתיחת החשבון. עניין לנו כאן בפעילות עתירת סיכון, הן בהיבטי סייבר, והן בהיבטים הקשורים בהלבנת הון. בסוג פעילות שכזה מובנת שבעתיים דרישת הבנק לשקיפות מלאה ומוגברת של הלקוח מול הבנק. מקום שבו הלקוח אכזב את הבנק ונהג כלפיו בחוסר יושר כבר בצעד הראשון של פתיחת החשבון, אין לתמוה על סירובו של התובע לאפשר לו לנהל פעילות עתירת סיכון בחשבון.
77. לא אכחד, במהלך בירור ההליך, הצעתי לתובע לבצע את נוהל "הכר את הלקוח" מחודש מול הבנק מתוך הנחה ש"מודה ועוזב ירוחם", וכן מתוך ציפייה שבזו הפעם ינהג התובע בשקיפות מלאה מול הבנק, ויפרוס בפניו את כל הנתונים הנדרשים לו לצורך גיבוש עמדתו.
78. כאשר נשאל התובע בחקירתו בדיון שהתקיים ביום 27.2.20, אם יש לו חשבון בבנק הדואר, השיב בשלילה (פרו', עמ' 20, ש' 18). אולם, לאחר שעומת עם מסמכים המעידים על כך שיש לו חשבון בבנק הדואר, שינה את תשובתו, ואמר: "קודם כל יכול להיות שהחשבון עדיין קיים ואני לא יכול לעשות בו כלום" (פרו', עמ' 20, ש' 31). בהמשך אישר כי "אני חושב שיש לי חשבון בבנק הדואר" (פרו', עמ' 20, ש' 33). במהלך נוהל "הכר את הלקוח" המחודש, מסר התובע מסמכים מבנק הדואר, והוא ביקש אותם בחזרה. כשהחזירם, נשמטו מהם 15 עמודים ושני אישורים על פעולות שנעשו במזומן. אני מסכימה כי ההתנהלות מעורר תהיות, בשים לב למהות המסמכים שהושמטו, המעידים על הפקדת מזומנים, ואולם מאחר והמסמכים כן צורפו, מלכתחילה, לא אוכל לקבוע פוזיטיבית, כטענת הבנק, כי התובע המשיך להתנהל באופן תחבולתי מול הבנק, בהליך הכר את הלקוח המחודש שנעשה.
79. יחד עם זאת, מסמכי בנק הדואר, כפי שנמסרו ע"י התובע, אכן עשויים לעורר חשש מוצדק מטעם הבנק כי גם בחשבון שמבקש התובע לנהל בבנק, יפעל התובע בדרך דומה, של הפקדת מזומנים, באופן שחושף את הבנק להפרת החובות הרגולטוריות המונחות לפתחו של הבנק בתחום הלבנת הון:
"ש. אני אומר לך שאתה עסקת במזומן בחשבון שלך בבנק הדואר.
ת. יכול להיות. הפקדת מזומן לתוך החשבון דרך בנק הדואר, שלקוחות מפקידים לי. למה לא?
ש. אגיד לך למה לא. כי אתה במסגרת אותו הליך של הכר את הלקוח, ההליך השני ביולי 2018, הצהרת שאתה לא מתעסק במזומנים, לא עובד עם מזומנים בכלל.
ת. לא נכון, אמרתי שהיקף הפעילות במזומן הוא אחוז מאוד מאוד קטן מכל האופרציה. לא אמרתי בצורה אבסולוטית 100% שאין פעילות במזומן.
ש. אני אומר לך שאתה באופן חד משמעי פעלת מול לקוחות שלך בהפקדת מזומנים בשיעורים רבים, חדשות לבקרים, כל פעם בסכומים קטנים שמצטברים לסכום גדול, בניגוד גמור למה שהצהרת לבנק.
ת. אני אומר שזה לא נכון, אתה טועה" (פרו', עמ' 31, ש' 20-11).