65. ניתן להבחין בין מספר קבוצות בתוך יורשי המנוחה:
א. היורשים אשר קיבלו את כתב התביעה, לא הגיבו, לא הגישו כתב הגנה, לא חתמו על ייפוי כוח לעו"ד צור ולא אשררו את פעולותיה. נתבעים אלה גילו דעתם בריש גלי כי אין להם עניין להתנגד לתביעת התובעת ואינם עומדים על זכויותיהם.
ב. יורשי המנוחה אשר קיבלו את כתב התביעה, אשררו בשנים 18'-20' את כתב הגנה שהגישה עו"ד צור בשם כל הנתבעים, ונתנו לה ייפויי כוח בנוסח המצוין לעיל; יורשים אלה הודיעו כי הם מאשרים את מעשיהם של עו"ד צור ועו"ד אמיר ממשרדה ואת "התנהלות התביעה... מראש ובדיעבד". כן הצהירו "ואין לנו רצון להגיש כתבי בית דין נוספים בבית משפט המחוזי בחיפה במסגרת התביעה".
ג. נינו בראלי, אחותו של רומן, תושבת מוסקבה, אשר בחרה שלא לקבל את כתב התביעה, על אף שזומנה לבית המשפט שם כדי לקבלו. היא תחשב כמי שבחרה לא לדרוש דבר דואר שנשלחה אליה.
ד. נתבעת 4, נטליה ז"ל, אחותה של המנוחה, אשר לא חתמה על תצהיר הסתלקות וכתב התביעה לא נמסר לה; על פי דיווחו של ב"כ התובעת, לנתבעת 4 יש בן, אך הוא לא הצליח לאתרו. ייאמר כבר עתה כי לעיזבונה של לנתבעת זו מגיע 1/42 מתמורת הדירה.
בחינת פעולותיהם של כלל יורשי המנוחה (לפי דיווחו של יוסי שמיר, אשר הגיש שלוש בקשות למתן צו ירושה אחר המנוחה, ומנה את יורשיה), מלמד כי איש מהם לא היה מעוניין למסור גרסה בבית המשפט, תצהירי עדות ראשית או הודעה כלשהיא לגבי עמדתם לאחר שהגישו תצהירי הסתלקות מחלקם בדירה. לו עשו כן, הייתי רואה לבחון את גרסתם ביחד עם גרסתו של מיכאל לגופה.
66. מכל מקום, בהיעדר גרסה פוזיטיבית מצד מי מנתבעים 5, 7 -12, 14- 16, גם לאחר שכתב התביעה נמסר להם פעם נוספת בשנים 2018- 2020 (התובעת מסרה את כתב התביעה לנתבעים הגרים בארץ, ולעו"ד צור שייצגה אותם לכאורה הן בבקשות למתן צו ירושה, ואת חלקם גם לעניין הדירה, משהודיעה לעו"ד שינפלד על דרישתם להעלות את מחיר התמורה ב- 30,000 ₪ נוספים), ובהיעדר הודעה כלשהי לבית המשפט מצדם, שעה שתצהירי ההסתלקות שלהם הוגשו לתיק, הם מוחזקים כמי שמצטרפים לגרסתו של מיכאל, וודאי שאינם טוענים בניגוד לה.
משכך, נותרה בפני גרסתו של מיכאל לפיה קיבל למעשה הרשאה מטעם יורשי המנוחה למכור את הדירה באמצעות עו"ד שינפלד, מתוך כוונה שלאחר קבלת התמורה יעביר להם סכום מסוים מתוכה, אשר נתמכה וחוזקה בתצהירי ההסתלקות של יורשי המנוחה ויורשיהם.
בהעדר גרסה מצדם, אין די בגרסתו היחידה של מיכאל בעניין זה, נוכח הסתירות בדבריו בעניינים שנמנו לעיל; משכך, הייתה התובעת רשאי להסיק מתצהירי ההסתלקות המקוריים, הבטלים, כי היורשים האחרים מסכימים לוותר על זכויותיהם בדירה, אף שהם נותרו יורשי המנוחה, וכי יש בכך משום אמירה לגבי עמדתם בדבר זכויותיהם בדירה. מדובר במסמכים שנערכו על ידי עורכי דין, וחזקה על הנתבעים האחרים - בהיעדר גרסה אחרת - כי בעת שחתמו על תצהירי הסתלקות אלה, סברו כי הם מוותרים על זכותם לרשת את זכויותיה של המנוחה בדירה הנדונה דידן. כזכור, היה לתובעת בסיס להאמין בכך, מששמעה גם מעו"ד צור בדצמבר 14' כי נותרו רק שני יורשים בחולון שטרם חתמו על תצהירי ההסתלקות, וכי זהו המכשול האחרון להעברת הדירה על שמה.
בנתונים אלה, בהעדר גרסה נגדית של יורשי המנוחה, ונוכח הסכמתם להעמיד את מיכאל בקדמת המכר ולסמוך עליו כי יפריש להם חלק מהתמורה, לכשתתקבל, ובהעדר טענה נוספת מלמד טיעוניו של מיכאל נגד התובעת, הרי שהם אינם זכאים לקבל כספים מעבר לכספי התמורה של הדירה ששולמה לנאמן עבור מיכאל והיורשים, אשר הכפיפו עצמם להסכמות אליהן הגיע מיכאל במסגרת ההליך למכירת הדירה. יש לזכור כי התובעת שילמה גם את החלק שדרשו יורשי המנוחה בחודש אוגוסט 13', בהסכימה לדרישה להעלות את מחיר הדירה, בהאמינה כי דברם של יורשי המנוחה נמסר מפיה של עו"ד צור.
67. לסיכום, בהיעדר תצהירי עדות ראשית מטעם מי מהנתבעים האחרים, בהעדר מסמך מחייב בין המוכרים לבין שאר הנתבעים, ובהיעדר ראיה כי נתבעים אלה חתמו על תצהירי ההסתלקות מתוך ציפייה לקבל תמורה כלשהי מהדירה, קיימת חזקה כי הם ויתרו על זכויותיהם ללא תנאי. לא מן הנמנע כי אכן ויתרו כדי לקדם את העסקה, לאחר יעוץ שקיבלו, ויתכן כי אכן התכוונו המוכרים לתת להם חלק מהתמורה, בסך כולל של 30,000 ₪, כעולה ממכתבה של עו"ד צור מיום 28/8/13. יודגש כי עו"ד צור אינה עדה במשפט, ולכן אין במכתבה הנ"ל כדי לייצר גרסה לנתבעים האחרים, אלא עמדתה של ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 בלבד.
68. מה הסכום שהיה מגיע ליורשי המנוחה על פי דין?
כעולה ממכתביו של עו"ד מתן פלטנר מיום 13.10.10 ו -14.12.10 לעורך דין דויטש, אשר ייצג את המנוח בבקשה לתיקון צו הירושה אחרי המנוחה, זכאים יורשי המנוחה לשליש מעיזבונה של המנוחה. ראו תצהיר המנוח מיום 17/8/10 לפיו למנוחה היו 3 אחים - באוסטרליה, בארה"ב ובברה"מ – אשר הקשר עמם נותק ולא נכחו בהלווייתה (נספח 14 לתצהיר התובעת). לכאורה, המנוח לא התייחס לאחיותיה של המנוחה.
עמדתו זו של עו"ד פלטנר תואמת את האמור בסעיף 11(א)(2) לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965:
11. (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
(1)...
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
לימים, כתב יוסף שמיר, אשר הגיש את הבקשות למתן צו ירושה אחר המנוחה, ומנה 7 אחים ואחיות, כי לכל אח ואחות יש 1/21 בירושת המנוחה (1/3 חלקי 7 מעיזבון המנוחה). הבקשה הוגשה ביום 19/11/12. דהיינו, נוכח העובדה כי המנוחה הייתה בעלים של מחצית הדירה בלבד, כל אחד מהאחאים היה עתיד לרשת 1/42 מהזכויות בדירה).
בישיבת יום 4/8/20 הודיעה ב"כ הנתבעים כי לפי חישוביה, הסכומים המגיעים לרומן שמיר, לאמו ולאחותו ביחד הם 17,857 ₪, דהיינו פחות מ-6,000 ₪ לכל אחד מהם. אשר ליוסי שמיר, אחי המנוחה, הוא זכאי לקבל 17,857 ₪, וכך גם הנתבעים פאינה, שמחה, דוד שמיר ותמר גולן, אשר חתמו על ייפוי כוח לב"כ הנתבעים, למעט נטליה המנוחה.
לטענתה של ב"כ הנתבעים, הנתבעים מיכאל ויוסף, יורשי המנוח, זכאים לקבל 3/4 מהדירה, והשאר – 1/4 הדירה מגיע ליורשי המנוחה, כאשר רק 5 מהם חתמו לה על ייפוי הכוח.