טיעוני הצדדים לאחר שמיעת הראיות
טיעוני התובעת בכתבי הטענות, בעדותה ובסיכומיה
21. התובעת עתרה, כאמור, לאכיפתו של הסכם המכר שנחתם עמה (להלן בפרק זה: ההסכם), מהנימוקים כדלהלן:
לטענתה ולדבריה, לאורך כל הדרך מאז ניהול המשא ומתן עם עו"ד שינפלד, עובר לחתימה על ההסכם וכלה בפעולותיה לאחר מכן, פעלה בתום לב, ומתוך כוונה כנה להשלים את העסקה ולרשום את הזכויות בדירה על שמה. לשיטתה, בנסיבות העניין, שיקולי הצדק מטים את הכף לעבר קבלת תביעתה ואכיפתו של ההסכם שנחתם עמה.
התובעת העידה וטענה כי לא היה לה כל יסוד לחשד כי משהו אינו כשורה. היא פנתה לעו"ד שינפלד, אשר הציג בפניה ייפוי כוח בלתי חוזר לפיו הוא מוסמך להעביר את זכויות הקניין בדירה לצד שלישי. עו"ד שינפלד קיבל לידיו את מלוא התמורה, ובהסכם נקבע כי תשלום לעוה"ד המשמש נאמן של המוכרים כמוהו כתשלום למוכרים. עו"ד שינפלד דיווח על העסקה לרשויות המס, ורשם בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה על זכויות הנתבעים בדירה לטובתה, בהדגישה כי רישום הערת אזהרה בגין עסקאות במקרקעין, הפכה להיות נורמה ופרקטיקה מקובלת בישראל הנגזרת מעיקרון תום הלב. לטענתה, לו חשדה התובעת במהלכיו של עו"ד שינפלד - לא הייתה "נעקצת" בתשלום כפל של מס הרכישה בגין העסקה בסך של 25,000 ₪.
22. לטענתה, התשלום של מלוא התמורה הוא בגדר שיקול כבד משקל לאכיפת העסקה כסעד ראשוני, ולרישום התובעת כבעלים של הזכויות בדירה, על מנת למנוע עוול קשה לתובעת שפעלה בתום לב ושילמה ממיטב כספה תמורת הדירה.
א. לטענת התובעת, אין ממש בגרסת הנתבעים כי התמורה בגין העסקה שולמה על ידה בניגוד להוראות ההסכם, בפרטה את התשלומים ששילמה לידי עו"ד שינפלד, כמפורט לעיל.
התובעת ציינה כי התשלום הראשון בסך 150,000 ₪ הופקד בידי עו"ד שינפלד כנאמן באוגוסט –ספטמבר 13', לפני כריתת ההסכם, ואילו הערת האזהרה על מחצית הזכויות בדירה נרשמה ביום 9/12/14, לאחר שצו הירושה אחר המנוח נרשם בטאבו.
אשר לתשלום השני בסך 250,000 ₪, הוא שולם כמפורט לעיל, לידי עו"ד שינפלד ועל פי הוראותיו, כאשר בסעיף 4.2.4 להסכם "דין תשלום לידי הנאמן כדין תשלום לידי המוכרים", ועו"ד שינפלד התחייב להחזיק 40,000 ₪ כבטוחה לתשלומים החלים על המוכרים. לכן, אין להטיל דופי בתובעת אשר שילמה סכום זה לנאמן. לטענתה, פעלה כדין משהפקידה את הסכומים על חשבון תמורת הדירה, למעט הסכום של 13,865 ₪ אשר קוזז לבקשת עו"ד שינפלד במסגרת התחשבנות בינו לבין המתווך אלון, ובהינתן העובדה כי הנתבעים התחייבו לשלם לו דמי תיווך, כפי שנעשה גם במכירה עם משפחת אבני.