בהתייחס לנזק בדבר ירידת ערך מניותיהם, נכתב (סעיף 159): "שווי מניותיהם של התובעים פחת בעקבות קריסת הכי ישיר"; כהקדמה לפירוט כל קבוצת הנזקים השניה שנמנתה בכתב התביעה, נכתב (סעיף 102): "בנוסף לאמור לעיל, לתובעים נגרמו, עקב קריסתה של החברה שנעשתה נוכח פעולותיהם הזדוניות ולמצער רשלניות של התובעים, נזקים עצמאיים ובלתי תלויים בנזקי החברה"; ובהתייחס לפגיעה במוניטין, נכתב (סעיף 203): "ואמנם, קריסתה של חברת הכי ישיר עקב מעשיה ומחדליה של כלל ומנהליה, כמו גם בנק המזרחי ומנהליו – פגעה פגיעה אנושה במוניטין האישי של פסטרנק וחברותיו וביכולת שלהם לעשות עסקים".
13. גם בחינת הנזקים הנתבעים גופם מובילה בהכרח למסקנה האמורה.
--- סוף עמוד 6 ---
בראש ובראשונה, המדובר בנזק העיקרי הנתבע: ירידת ערך המניות המוחזקות על ידי התובעים (על פי חישוביהם והערכותיהם של התובעים, שיעורו של נזק זה הוא כ-78% מכלל הנזקים הנתבעים).
בנזק מסוג זה ממש דנו פסקי הדין של בית המשפט העליון, שהובאו לעיל.
מגן וקשת (עמ' 326, הדגשה במקור): "הכלל הוא, בעקרון, כי כאשר בעל מניות סובל מנזק בלתי תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה. אולם, אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה בדרך כלל לבעל מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה";
דרין (עמ' 689): "אכן, אפשר שבעקבות העיסקה נפגע שווי ההחזקות שבידי בעלי המניות מן הציבור. אלא שנזק זה, ככל שאמנם התקיים, הוא באופן טיפוסי נזק משני.
זהו נזק אשר נגזר מנזקה של החברה. הוא אינו עומד בפני עצמו כנזק המקים עילת תביעה אישית. . . זהו נזק משותף לכל בעלי המניות כולם. . . וככזה הוא אינו מייחד דווקא את בעלי המניות מן הציבור. ברגיל, הנזק יוטב באופן אחיד אם וכאשר תתבע החברה את נזקיה היא ותזכה בפיצויים. הפיצוי לחברה אמור להביא לעליה בשווין של מניות החברה. אכן לא כל "נזק" במציאות הכלכלית הוא "נזק" בר-תביעה במובן המשפטי. . .";
וראו גם: צאייג, סעיף 11.
14. זהו הדין גם באשר לנזק הקשור למימוש ערבותו של פסטרנק לחובותיה של הכי ישיר כלפי הבנקים, ולמימוש נכסיו.
בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון: ע"א 4042/08 סגל נ' עו"ד גרינברג (2009, פורסם בנבו, להלן – סגל), נדונה השאלה: האם לבעל מניות בחברה בפירוק זכות תביעה ישירה כלפי המפרק בגין התרשלותו, לכאורה, של האחרון, אשר בגינה מומשה ערבות שהעמיד להבטחת חובותיה של החברה?