בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 947-09-10 פסטרנק ואח' נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'
בפני
כב' השופט יונה אטדגי
התובעים:
1.שאול פסטרנק
2.גלובוס סוכנות לביטוח בע"מ
ב"כ עוה"ד שמוליק קסוטו, דוד יצחק ויניב דקל
נגד
הנתבעים:
1.כלל חברה לביטוח בע"מ
ב"כ עוה"ד בעז בן-צור, חגי הלוי ודקלה סירקיס
2.אביגדור קפלן
3.אלכס ליברמן
4. דני קהל
5.אריה הרמן
ב"כ נתבעים 4-5: עוה"ד רם כספי, גד טיכו ועומרי רוזנברג
6.בנק מזרחי טפחות בע"מ
7.חיים פרייליכמן
ב"כ הנתבעים 6-7: עוה"ד שרון לובצקי, גולן קנטי ושחר הרון
פסק דין
1. האם רשאים התובעים, שהיו בעלי מניותיה של חברה המצויה בהליכי פירוק, לתבוע את הנתבעים על נזקים שלטענת התובעים נגרמו להם מכך שהנתבעים גרמו ל"קריסתה" של החברה והיכנסה להליך פירוק?
זו השאלה העיקרית שעמדה ביסוד בקשותיהם של הנתבעים למחיקת התביעה על הסף.
אקדים את מסקנתי: משנמצא שהתובעים, בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון בשאלה עקרונית זו, אינם רשאים להגיש תביעה על נזקיהם הנטענים, בהיותם נזקים הנגזרים מנזקי החברה, הרי שדין התביעה להידחות על הסף, כבקשת הנתבעים, מבלי לדון לגוף העילות והנזקים שפורטו בה.
רקע עובדתי והשאלה שבמחלוקת
2. חברת אי.אם.אם סוכנות לביטוח בע"מ, שנודעה בכינויה המסחרי: "הכי ישיר" (וכך תכונה להלן), נוסדה בשנת 1998, כסוכנות ביטוח שנועדה לשווק ביטוחים הכרוכים בנטילת משכנתא (ביטוחי חיים ונכס), שנעשו עד אז באמצעות הבנקים למשכנתאות בלבד.
בעלי מניותיה בעת היווסדה היו התובעת 2 (להלן- גלובוס, 36% מהמניות) וחברת בנפיט סוכנות לביטוח בע"מ (להלן – בנפיט, 64% מהמניות).
התובע 1 (להלן – פסטרנק) היה הבעלים של כל מניות גלובוס.
--- סוף עמוד 2 ---
במהלך השנים, עברו מניותיה של בנפיט למוני פלר וסטיוארט שפירא, ובשנת 2004 העבירו הללו את מניותיהם לפסטרנק.
בכתב התביעה נטען כי בנפיט נשלטה למעשה על ידי הנתבעת 1 (להלן – כלל) באמצעות חברה אחרת שבשליטתה, וכי פלר ושפירא מילאו תפקידים שונים בכלל ובחברת בת שלה. אין לכך חשיבות לעניננו.
העיקר לעניננו הוא, שהחל משנת 2004, כאמור, ועד להיכנסה של הכי ישיר להליכי פירוק, בשנת 2006, היה פסטרנק בעל השליטה היחיד בה, אם במישרין ואם באמצעות גלובוס.
3. בשנותיה הראשונות שיווקה הכי ישיר פוליסות ביטוח של חברת הכשרת היישוב ביטוח בע"מ, ומשנת 2002 שיווקה הכי ישיר פוליסות של כלל, בעקבות הסכם שנערך ביניהן בחודש מאי 2002.
ההסכם קבע את תקופת ההתקשרות (5 שנים), את גובה עמלתה של הכי ישיר, המקדמות שישולמו על חשבון העמלות, אופן ההתחשבנות וכו'.
הוסכם, בין היתר, כי עד להקמת מערכת מיכון מתאימה אצל הכי ישיר, תתבצע הגביה מהלקוחות על ידי כלל. בפועל, יצוין, כי הסדר זה נהג עד לפירוקה.
4. לטענת התובעים, הכי ישיר הפכה להיות גורם משמעותי בשוק ביטוחי המשכנתאות, דבר שגרם להפסדים מרובים לבנקים למשכנתאות.
עקב כך, לטענתם, הפעילו הבנקים למשכנתאות, ובראשם הנתבע 6 (להלן – בנק מזרחי), השולט על נתח גדול של שוק המשכנתאות, לחץ גובר והולך על כלל, כדי שתפסיק את ההתקשרות עם הכי ישיר.