א. ירידת ערך מניותיהם,
ב. חובות של הכי ישיר לגלובוס שלא שולמו,
ג. חוב של הכי ישיר לפסטרנק בגין הלוואת בעלים שלא שולם,
ד. מימוש נכסים של פסטרנק על ידי בנקים בגין ערבותו האישית לחובות הכי ישיר,
ה. הבנקים הפסיקו את מסגרת האשראי של פסטרנק ומימשו נכסים למימוש החוב בחשבונו,
ו. תשלום ששילם פסטרנק למנכ"ל הכי ישיר לשעבר, בגין ערבותו האישית לחוב הכי ישיר אליו,
ז. הוצאות עו"ד בגין הליכים משפטיים שהתובעים נגררו אליהם לאחר קריסת הכי ישיר,
ח. עגמת נפש שנגרמה לפסטרנק,
ט. פגיעה במוניטין האישי של פסטרנק.
סכום כל הנזקים הנטענים: כ-237 מליון ₪, אולם התובעים העמידו את סכום תביעתם, "לצרכי אגרה", על סך 20 מליון ₪.
9. הנתבעים הכחישו בכתבי הגנתם את מעשי העוולה המיוחסים להם ואת הנזקים הנטענים והעלו טענות רבות על התנהלותו ומעשיו של פסטרנק.
לצורך ההכרעה הנדרשת כאן, אינני נדרש להיכנס לפרטי טענות ההגנה.
בראש כתבי ההגנה, וכן בבקשות שהגישו כל הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, העלו הם טענות מקדמיות שונות, שדיין (לטענתם) כדי לדחות את התביעה על הסף.
10. הטענה המקדמית והעיקרית שהועלתה על ידי כל הנתבעים היא, שעל פי פסיקת בית המשפט העליון, התובעים אינם יכולים לתבוע את הנזקים הנתבעים על ידם, כיוון שאין המדובר בנזקים אישיים הנובעים מעילות אישיות, אלא המדובר בנזקים אישיים הנובעים מהנזקים שנגרמו להכי ישיר.
התובעים טוענים, לעומת זאת, שהנזקים הנתבעים הם נזקים אישיים עצמאיים, וכי, לחילופין, הם מצויים במתחם הנזקים האישיים החריגים, הניתנים לתביעה, על פי פסיקת בית המשפט העליון.
בשאלה זו אדון להלן.
--- סוף עמוד 4 ---
אקדים ואומר, שמכיוון שהגעתי לכלל מסקנה, שהנתבעים צודקים בטענתם המקדמית והמשותפת הזו, אינני נדרש לדון ביתר הטענות המקדמיות שהועלו על ידם.
דיון
11. סוגית התביעה האישית, קרי: תביעתו של בעל מניות בחברה בגין נזק שנגרם לו באופן אישי, נדונה והוכרעה בשני פסקי דין עיקריים של בית המשפט העליון:
ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2)312 (להלן – מגן וקשת) וע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט(1) 673 (להלן – דרין).
בפסק דין נוסף שניתן על ידי בית המשפט העליון לפני כשנה: ע"א 3506/09 צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון (2011, פורסם בנבו, להלן – צאייג) ניתן סיכום ממצה של הכללים והחריגים שבסוגיה זו, כדלקמן (סעיפים 10-12 לפסק הדין):