לכן מסיק שכאשר לא מדובר בזנות אקראית, אלא האשה עזבה בפועל את בעלה והלכה אחר אותו אחד, שאז הינה גם מורדת וגם מזנה עליה להחזיר המתנות. דדברי הלבוש קיימים רק בזמן שהאשה לא הפסיקה לחיות עם בעלה, ואף שזינתה, מ"מ היא מצד עצמה הייתה רוצה להמשיך לחיות יחד. משא"כ כשקמה ועוזבת את בעלה והולכת אחר אחר.
הגר"צ בוארון שליט"א שם תמה על הסבר זה, הנוקט כי אשה שזינתה פעם אחת עדיין אין בזה רצון לפירוק הבית, שהרי עשתה מעשה לאסור את עצמה על בעלה, ובזה פירקה בידיים את הבית, וגם כיצד ניתן לומר אז שבעלה הוא המגרש מרצונו שלו, הרי היא אסורה עליו והוא אנוס לגרשה?!
אולם כסברת הגרמ"מ פרבשטיין נראה בפד"ר (כרך ה' עמוד 13) ממה שכתבו הרה"ג הדאייא, הרה"ג אלישיב והרה"ג ז'ולטי זצ"ל לאחר שהביאו דברי החתם סופר והלבוש וז"ל:
"אולם נראה דעד כאן לא קאמר הלבוש דגם במצא בה ערות דבר לא הפסידה המתנות שקיבלה מבעלה, אלא דווקא באופן שלמעשה לא הפסיקה לחיות עם בעלה, וברצונה היתה ממשיכה לחיות איתו. מה שאין כן באשה העוזבת את בעל נעוריה והולכת אחר מאהביה לחיות אתו כבעל ואשה, הרי כולהו איתנהו בה – גם מורדת לכל פרטיה וגם זונה. ובוודאי במקרה כעין זה על האשה להחזיר כל המתנות שקיבלה מבעלה".
וכ"כ בספר 'משפטי שאול' סימן יח מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל:
"ואין זה דומה להא דסימן צ"ט שהבעל הוא שמוציאה מביתו, וגם כשסרחה תחתיו, מכל מקום היא מצידה אינה מסרבת להמשיך לחיות אתו, והוא הוא שמוציאה, אף אם זה מסיבת קטטות ומריבות, ואם גם משום שנאסרה עליו, ולא כן בנידון דידן שטוענת שמאוס עליה ואינה יכולה לחיות עמו".
והנה הגר"צ בוארון שכאמור מיאן בסברא זו, הסיק כי דברי הטור בשם הגאונים והריב"ש שסרחה אינה מחזרת המתנות, אין כוונתם לזינתה ממש, אלא מיירי באשה שע"י מעשיה הקשים
--- סוף עמוד 37 ---
הביאה אותו לגרשה, אך לא התקיים בה דין מורדת אלא הוא מדעתו עמד וגירשה, ואז לא איבדה מתנות. אך בזינתה ממש וודאי שהפסדיה מתנות עיי"ש בדבריו.
ובאמת גם את לשון הלבוש "אפילו מצא בה ערות דבר" לא חייבים לפרש ככוונתו לזינתה, אלא לאישה שעשתה מעשה כיעור וכיוצ"ב. (עיין בנצי"ב בפירושו "העמק דבר" (דברים כד', א') על הפסוק "והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו" שביאר: "'כי מצא בה ערות דבר' – 'דבר ערוה' מיבעי ליה? אלא 'ערות דבר' משמעו לא ערוה ממש – שזינתה, אלא דברים מכוערים ודברים שהמה חרפה לפניו").