לפני כבוד השופט רחמים כהן
תובע פרופ' אמיר חצרוני
ע"י ב"כ עוה"ד יהונתן קלינגר
נגד
נתבעת פייסבוק אירלנד ( Facebook Ireland Limited) ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שרביט, שי כגן ומעין שגיא
פסק דין
התובע ניהל חשבון על גבי פלטפורמת הרשת החברתית "פייסבוק", שמנהלת הנתבעת (להלן - חשבון פייסבוק או החשבון). התובע פרסם בחשבון הפייסבוק שלו תכנים שונים ובכלל זה תכנים אשר לגביהם קיבלה הנתבעת דיווחים ותלונות ממשתמשי פייסבוק. בעקבות אותם דיווחים ותלונות, ביום 23.04.2018, חסמה הנתבעת את חשבון הפייסבוק של התובע.
עניינה של תובענה זו בטענת התובע, שחסימת החשבון נעשתה שלא כדין. התובע עותר להשבת החשבון על כל תכניו ולתשלום בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל חסימת החשבון.
הפרסומים והתכנים שבמחלוקת
חסימת חשבון הפייסבוק של התובע נעשתה על רקע תכנים שונים שפרסם התובע בחשבון (להלן – פוסטים) ואשר, לטענת הנתבעת, מפרים את תנאי השימוש וכללי הקהילה של פייסבוק. להלן מספר דוגמאות מבין התכנים האמורים:
בפוסט מיום 28.12.2017, הכולל סרטון וידאו, ניתן למצוא את התכנים והביטויים הבאים:
״...התמקדתי במאבק עם הפמי-נאציות. בשנים האחרונות קצת ירדתי מהן, גם כי יש זונות גדולות יותר כמו המתנחלים והחרדים... מעולם לא יצא לי לדבר עם מתנחל שהוא בן אדם ולא כובש אכזר. חוץ מזה, גם לא הכי מתאים לי להזדהות עם גברים דוסים שמטרידים מינית...״ (נספח 5 לתצהיר הנתבעת בעמי 140, הדגשות הוספו).
בפוסט מיום 13.3.2018 ניתן למצוא את התכנים והביטויים הבאים:
"את המחלוקת על גורלם של הכושו-נים מאפריקה שהתנחלו בדרום תל אביב אסור לראות כוויכוח מוסרי, כי מה שעומד על הפרק זה לא מוסר אלא כינים ועגבת... מהצד השני עומד רוב הציבור הישראלי, אנשים שאולי מצביעים לליכוד ולא מאמינים בפסיכומטרי... אנשים כאלה מעדיפים באופן טבעי שהכינים והעגבת והאריתראים יישארו באפריקה - כי זה מקומם הטבעי. הם לא רוצים לראות את הדרום היפהפה של העיר העברית הלבנה הראשונה הופך לבירה בלתי מוכרת של כינים שחורות. זה מקרה נדיר שבו אני הולך עם הרוב הציוני - כי הרוב צודק... לא הייתי רוצה כינים בשיער מוש כמו שלי, אפילו אם האלטרנטיבה היא שכמה כושו-נים ימותו מרעב ביבשת השחורה...״ (נספח 5 לתצהיר הנתבעת בעמ' 215 , הדגשות הוספו).
בפוסט מיום 13.3.2018 ניתן למצוא את התכנים והביטויים הבאים:
״אחרי שחמישה (!!) פוסטים שלי צונזרו ביום אחד - הגיע הזמן לומר את הברור מכל: כו-שי מאריתאירה איננו זהה ליהודי מפולניה: לא בצבע, לא באוכל, וגם לא בכינים. זה כמובן לא אומר שהכו-שי איננו בחור נחמד כשהוא לא רעב לבננה, או שאין לו פוטנציאל לסיים בהצלחה תואר ראשון בלי פסיכומטרי במכללת סמי שום כלום, אבל זה כן אומר שמקומו באפריקה עם אחיו הכו-שים. הוא איננו זכאי לדרכון בורדו יוקרתי, ואפילו מדרום תל אביב צריך וכדאי לגרש אותו חזרה למולדתו. אילו הייתי במקומו, הייתי שמח אם היו מרססים אותי ב-DDT לפני שמעלים אותי על הרפסודה כדי למנוע גזזת, אבל זו כבר החלטה של הכו-שי..."(נספח 5 לתצהיר הנתבעת בעמי 148, הדגשות הוספו).