בנסיבות האמורות, איני מוצא להידרש לשאלה - האם הפרות התובע מהוות הפרה יסודית. הודאותיו המפורשות של התובע, כי פרסם במודע ובמכוון פרסומים מפרים, מצביעות על הפרה מכוונת מצד התובע של מדיניות פייסבוק. התובע בחר להוסיף ולבצע את ההפרות באופן חוזר ונשנה, תוך ידיעה, כי הפרות אלה עלולות להביא לחסימת החשבון.
מכאן, שחסימת החשבון על ידי פייסבוק לא הייתה שרירותית אלא תוצאה ידועה מראש בשל ריבוי הפרות מצד התובע, שנמנע מלהפסיק לפרסם תכנים פוגעניים והוסיף בצורה מכוונת להפר את מדיניות פייסבוק.
מהות התובענה
רבות טען התובע בדבר הצורך לבחון את הדברים על פי הקשרם. הטענה נכונה גם לגבי תובענה זו. חרף ניסיונות התובע להציג את התובענה כתובענה שעניינה נעוץ בחופש הביטוי הרי, שהלכה למעשה, לפנינו תובענה חוזית.
התובע מעלה את השאלה - האם פייסבוק רשאית לקבוע כללי חופש ביטוי משלה והגבלות שימוש בפלטפורמה שהיא מספקת אשר פוגעות (לשיטתו) בחופש הביטוי. ייתכן שיש מקום לבחון שאלה זו על רקע מעמדה של פייסבוק והיותה פלטפורמת רשת בעלת היקף של למעלה מ- 2 מיליארד משתמשים באופן שיש בו פוטנציאל לנווט את השיח החברתי והפוליטי. אולם, אף אם יש מקום לבחון את מעמדה ולהתייחס לשאלה כגון דא, הרי שפסק דין זה אינו האכסניה המתאימה לכך.
אף אם ניתן היה להתייחס אל התובע כדמות סאטירית לכאורה, שמבקשת להפנות אצבע מאשימה כלפי הגזענות בחברה הישראלית, הרי שפייסבוק אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן, שעה שמדובר בתכנים אשר עלולים לפגוע במשתמשים אחרים. כאמור, עניינה של תובענה זו בסוגיה חוזית, כפי שהתובע עצמו העיד וטען בכתבי טענותיו. התובע עמד, לאורך כתבי טענותיו, על טיב החוזה, כפי שהוא ראה אותו. אלא, שהתובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם, וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי והיקפו.
בשולי פסק הדין יאמר, יתכן שנכון לבחון מדיניות של ניהול תוכן מאוזנת של רשתות חברתיות, מדיניות ניהול ושיתוף אשר תכלול כללים ברורים, הליכי אכיפה ומתן אפשרות ערעור על החלטות. אולם, במקרה זה, התובע לא השכיל להוכיח ולא הניח תשתית ראייתית בנוגע לכך, עת עיקר טענותיו מתמקדות בפגיעה בחופש הביטוי.
פייסבוק הוכיחה, שהתובע ידע את הטעמים לסגירת חשבונו והשהייתו מספר פעמים. פייסבוק הוכיחה, שניתנו לתובע מספר הזדמנויות לעמוד בתנאי השימוש ובכללים. מנגד, התובע לא השכיל להוכיח, שהליך האכיפה של פייסבוק בעניינו לא היה נאות או שנפל בו פגם שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוזה שבין הצדדים.