התובע מבקש את השבת חשבון הפייסבוק שלו ופרטים אודות המידע שגרם לחסימתו. מטרתה המוצהרת של התובענה היא "לאתר את בני העוולה שגרמו לאבדן החשבון, ככל הנראה מתוך נקמנות אישית או עוינות אידאולוגית, ולחייבם לתת את הדין". לטענתו, גם אם הפר את תנאי השימוש וכללי הקהילה של פייסבוק ואף אם ההתראה שנתנה לו הנתבעת )לטענתה( הייתה כדין, "ההרחקה למשך שנתיים הייתה, ללא כל ספק, עונש מספיק עבור התנהגות שלא הייתה לטעמה של הנתבעת, בין אם התנהגות זו הייתה כדין ובין אם לאו." )דברי פתיחה בסיכומי התובע(. התובע מוסיף, כי גם אם בית המשפט יפסוק כי הייתה הפרה מצידו ואין זה ראוי להשיב לו את הגישה לחשבון, הרי שההגינות הבסיסית המתחייבת, היא להעביר עותק מכל החומרים של התובע לידיו.
נוסף על כך, התובע תובע את נזקיו עקב חסימת החשבון וזאת בגין: אובדן הזמן שהשקיע בניהול ותחזוקת חשבון הפייסבוק שלו; הרווחים שהצמיחה הנתבעת כתוצאה מהשימוש בתוכן שהתובע יצר; הרווחים שהצמיחה הנתבעת כתוצאה מהשימוש בשמו של התובע, דמותו וכינויו; הנזק שנגרם לתובע "מאובדן הבמה העתידי", והקטנת החשיפה שלו לציבור אוהדיו המוצהר; אובדן יכולתו של התובע להגיב על מעשי עוולה של אחרים.
תמצית טענות הנתבעת
פייסבוק היא רשת חברתית המאפשרת לאנשים להתחבר ולשתף מידע עם חבריהם ובני משפחה. מטרת פייסבוק היא לתת בידי אנשים את הכוח לבנות קהילה ובסופו של דבר לקרב את העולם יחדיו באמצעות שירותי הפלטפורמה. פייסבוק היא מקום המעודד ביטוי עצמי, חיבור ושיתוף. באותה עת, פייסבוק היא מקום בו אנשים יכולים וצריכים להרגיש רצויים ובטוחים. זו הסיבה שבגינה קיימים תנאי שימוש וכללים כנגד בריונות, הטרדה, איומים וכפי שרלוונטי במיוחד לתביעה דנן - ביטויי שנאה.
כתנאי לשימוש בשירותי פייסבוק כל המשתמשים מסכימים לתנאי השימוש, אשר מהווים הסכם מחייב בין הנתבעת ובין המשתמשים (Statement of Rights and Responsibilities, להלן -SRR). נוסף לתנאי השימוש, כללי הקהילה, הנזכרים מפורשות ב-SRR, קובעים באופן ברור מה המשתמשים רשאים ומה הם אינם רשאים לשתף בפייסבוק, לרבות סוגים של קטגוריות תוכן אסורות (להלן יחד - מדיניות פייסבוק).
למרות שמדיניות פייסבוק מתירה לאנשים לדון ברעיונות שנויים במחלוקת, לבקר ואף לגנות, מוסדות דת או מפלגות פוליטיות, פייסבוק מציבה את הגבול כאשר המוקד עובר ליחידים או לקבוצות של אנשים. פייסבוק אינה מתירה מתקפות ישירות בהתבסס על מאפיינים מוגנים כגון גזע, מוצא אתני, מוצא לאומי, שיוך דתי, נטייה מינית, מין, זהות מגדרית, ונכויות או מחלות קשות. סוג זה של "דברי שטנה" (Hate Speech) אינו מותר משום שהוא יוצר סביבה של הפחדה ואי-הכלה - ובמקרים מסוימים מעודד אלימות ממשית בעולם האמיתי.