יישום הקריטריונים המוצעים במחקרן של מדזיני ושוורץ אלטשולר לצד ההגדרות הקבועות בכללי הקהילה של פייסבוק מעלה, שהתכנים שפרסם התובע בחשבון הפייסבוק שלו עולים כדי "דברי שטנה", האסורים לפי ה- SSR של פייסבוק.
ההפרות החוזיות שביצע התובע
לטענת פייסבוק, היא קיבלה כ-1,250 דיווחי משתמשים מקוונים כנגד פרסומי התובע מ-850 משתמשים שונים. פייסבוק הסירה תכנים שפרסם התובע ובעקבות ההסרה, התובע קיבל אחת מההודעות הבאות:
"A post you made contains content that violates our Terms of Use. This message serves as a warning. Additional violations will result in the termination of your account. Please read our Terms carefully and refrain from posting abusive material in the future. Thanks in advance for your understanding and cooperation."
או:
"This post goes against our Community Standards. Only you can see this post because it goes against our standards on hate speech."
התובע אישר בעדותו, שקיבל מפייסבוק הודעות בדבר הסרת התכנים המפרים את מדיניות פייסבוק לרבות הודעה לפיה הפרות נוספות יגרמו להשבתת חשבונו של התובע. זאת עוד לפני שחשבונו נחסם:
"ש. אז בוא נחזור, קודם כל אתה מאשר אבל שבכל התאריכים שב-5.2 )סעיף 5.2 לתצהיר התובע - ר.כ.(, אתה קיבלת הודעה על כך שהוסרו תכנים.
ת. כן.
ש. אוקי. כשאני אומר לך שמתוכן זה 41 הודעות שקיבלת במהלך 2018, שזה בסמוך לפני שהוסר חשבונך. אתה מאשר את זה? אתה מוזמן לספור.
ת. כן, אני רואה את זה.
ש בסעיף 5.2 לתצהיר שלך, אתה מונה תאריכים שבהם הוסרו תכנים שלך ותאשר לי בבקשה שלכל הפחות, בכל התאריכים שנקבת בסעיף 5.2 לתצהירך, קיבלת הודעות מפייסבוק ולצורך העניין, באימייל, בדבר מחיקת פוסט שלא עמד בכללים.
ת תכנים יכולים להיות פוסטים, יכולים להיות תגובות, יכול להיות כל מיני דברים, זה דבר אחד. דבר שני, לא נאמר באף אחת מההודעות האלה, מה הם התכנים שהוסרו ולא מה התאריך שלהם...
ש. קודם כל אתה מאשר אבל שבכל התאריכים שב- 5.2, אתה קיבלת הודעה על כך שהוסרו תכנים?
ת. כן.
ש. ובעצם, אני מראה לך שיש שם, אני ספרתי 57 הודעות שאתה מאשר שקיבלת. שמתוכן,
ת כאשר הסירו חומרים שלי בתקופות מוקדמות יותר ב- 2016, אז באמת חלק מהמקרים אפשר היה לראות באיזה פוסט מדובר אני זוכר אבל למשל אתה יכול לראות שבצילום שאתה כל כך מאוהב בו, לגבי יפן, בסעיף 5.5, אפשר לראות למשל We Removed This Post Because it Does Not Follow Facebook Community Standards'. אבל זה קרה בשנת 2016. כל ההסרות המאוחרות יותר שעליהן נסוב רוב המשפט הזה, לא קיבלתי עליהן הודעה ספציפית." (עמ' 72-70 לפרוטוקול מיום 22.1.2020).
למרות ההודעות החוזרות ונשנות שנשלחו אליו, התובע המשיך לפרסם תכנים המפרים את מדיניות פייסבוק.
מבין התכנים שהועלו על ידי התובע והוסרו ניתן לראות, כי התובע ידע מדוע הוסר התוכן. כך כפי שניתן ללמוד מפוסט שפרסם התובע ובו הלין נגד פייסבוק על הסרת תוכן (סרטון) שפרסם:
״למי שתהו לאן נעלם הסרטון של נטלי כהן וקסברג מוצצת מזוזה - התשובה היא שמלשינים מההמגזר הדוסי-ציוני-מזרחי התלוננו לפייסבוק. פייסבוק נרתעו מהבבונים עם ציצית שברחו מהספארי, והוכיחו בפעם המי יודע כמה חשוב שבג"ץ השמאלני יעמיד את הכנופיה של צוקרברג במקום וילמד אותה שיעור בחופש ביטוי. אני גאה מאוד בסרטון של נטלי אותו ביימתי בכישרון רב. נטלי
הגיעה לצילומים כשאין לה מושג איך למצוץ. אני לימדתי אותה הכל. התוצאה היא יצירת מופת אומנותית בעלת ערך שימושי שמדגימה שימושים מגוונים במזוזה מהסוג שהיה תלוי בצריף הנערים באושוויץ. אני מתכוון לאותם תינוקות של בית רבן שנחנקו בתאי הגזים ונשרפו בקרמטוריום כשהם זועקים במבטא אשכנזי 'שמע ישראל', רק כי אבות-אבותיהם הטמבלים לא אמרו 'כן' לאינקוויציזציה. אכן יש גם טיפשים אשכנזים. הם מטומטמים כמעט כמו אחיהם הספרדים..." (נספח 5 לתצהיר מטעם הנתבעת, בעמ' 237).
התובע מציין בתצהירו ומפרט בהרחבה מקרים שונים בהם קיבלה פייסבוק פניות שונות להסרת תכנים שפרסם התובע (פסקה 8 לתצהיר התובע). נוסף על כך, התובע הודה כי ידע, שייתכן שהפרופיל שלו ייחסם לצמיתות ואף יצר אתר אינטרנט שבו יוכל להפיץ את תכניו למקרה שחשבונו אכן ייחסם:
"ש.... השאלה, אני שואל אותה שוב. אתה אמרת למזבלה (שם של אתר אינטרנט
- ר.כ.), אני מבקש שתאשר את זה, תגיד יכןי. שהסיבה העיקרית שבגינה התכוונת לפתוח את האתר, היא ואני מצטט 'הסיכון הכרוך בהישענות על פלטפורמה אחת לתיעוד התוכן ויצירת מצב שבו גם אם חלילה וחס, פייסבוק מחליטים לסגור לפרופסור חצרוני את הפרופיל, יהיה עותק של כל הפוסטים, באתר ייעודי'. האם נכון שזאת הייתה הסיבה העיקרית שעמדה ביסוד הכוונה לפתוח את האתר?
ת. זו הייתה גם סיבה לפתיחת האתר וכאשר אתם לא חסמתם אותי, אני אמרתי ובכן, לא צריך יותר את האתר הזה. במשך תקופה ארוכה פרסמתי ואתם לא חסמתם אותי, למרות שתוכן הפרסומים שלי לא השתנה, הסגנון לא השתנה.
אמרתי אוקי, פייסבוק הבינו, למדו משהו, תומכים בחופש ביטוי, איזה יופי, לא צריך אתר, לא צריך שחבר יעשה לי טובה ויעלה חומרים לאתר. מה יותר טוב מזה?" (עמ' 68 לפרוטוקול מיום 22.1.2020).
מהאמור עולה, כי התובע היה מודע לכך שתכניו עלולים להביא לחסימת חשבונו. לא ניתן להתעלם ממצבור התכנים שפרסם התובע אשר יש בהם תוכן שעלול לפגוע במשתמשי פייסבוק ואחרים ולגרום לנזק. לא מדובר במקרה חד פעמי, שלגביו ניתן לומר שפייסבוק פעלה באופן שרירותי כלפי התובע. מעדותו של התובע ברור, כי במשך תקופה ממושכת פייסבוק לא חסמה את חשבונו, חרף פניות רבות שקיבלה להסרת תכנים מפרים.
העובדה, שבמשך כל אותה תקופה, התובע הצליח לפרסם תכנים מפרים חרף תלונות שהתקבלו נגד תכניו, כי חשבונו הושהה והושב לפעולה וכן כי חלק מתכניו הוסרו אך חשבונו נשאר לפעול - עד אשר חשבונו נחסם, מעלה, שהנתבעת לא פעלה באופן שרירותי בהתנהלותה לגבי חשבונו של התובע.
בנסיבות האמורות, איני מוצא להידרש לשאלה - האם הפרות התובע מהוות הפרה יסודית. הודאותיו המפורשות של התובע, כי פרסם במודע ובמכוון פרסומים מפרים, מצביעות על הפרה מכוונת מצד התובע של מדיניות פייסבוק. התובע בחר להוסיף ולבצע את ההפרות באופן חוזר ונשנה, תוך ידיעה, כי הפרות אלה עלולות להביא לחסימת החשבון.
מכאן, שחסימת החשבון על ידי פייסבוק לא הייתה שרירותית אלא תוצאה ידועה מראש בשל ריבוי הפרות מצד התובע, שנמנע מלהפסיק לפרסם תכנים פוגעניים והוסיף בצורה מכוונת להפר את מדיניות פייסבוק.
מהות התובענה
רבות טען התובע בדבר הצורך לבחון את הדברים על פי הקשרם. הטענה נכונה גם לגבי תובענה זו. חרף ניסיונות התובע להציג את התובענה כתובענה שעניינה נעוץ בחופש הביטוי הרי, שהלכה למעשה, לפנינו תובענה חוזית.
התובע מעלה את השאלה - האם פייסבוק רשאית לקבוע כללי חופש ביטוי משלה והגבלות שימוש בפלטפורמה שהיא מספקת אשר פוגעות (לשיטתו) בחופש הביטוי. ייתכן שיש מקום לבחון שאלה זו על רקע מעמדה של פייסבוק והיותה פלטפורמת רשת בעלת היקף של למעלה מ- 2 מיליארד משתמשים באופן שיש בו פוטנציאל לנווט את השיח החברתי והפוליטי. אולם, אף אם יש מקום לבחון את מעמדה ולהתייחס לשאלה כגון דא, הרי שפסק דין זה אינו האכסניה המתאימה לכך.
אף אם ניתן היה להתייחס אל התובע כדמות סאטירית לכאורה, שמבקשת להפנות אצבע מאשימה כלפי הגזענות בחברה הישראלית, הרי שפייסבוק אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן, שעה שמדובר בתכנים אשר עלולים לפגוע במשתמשים אחרים. כאמור, עניינה של תובענה זו בסוגיה חוזית, כפי שהתובע עצמו העיד וטען בכתבי טענותיו. התובע עמד, לאורך כתבי טענותיו, על טיב החוזה, כפי שהוא ראה אותו. אלא, שהתובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם, וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי והיקפו.
בשולי פסק הדין יאמר, יתכן שנכון לבחון מדיניות של ניהול תוכן מאוזנת של רשתות חברתיות, מדיניות ניהול ושיתוף אשר תכלול כללים ברורים, הליכי אכיפה ומתן אפשרות ערעור על החלטות. אולם, במקרה זה, התובע לא השכיל להוכיח ולא הניח תשתית ראייתית בנוגע לכך, עת עיקר טענותיו מתמקדות בפגיעה בחופש הביטוי.
פייסבוק הוכיחה, שהתובע ידע את הטעמים לסגירת חשבונו והשהייתו מספר פעמים. פייסבוק הוכיחה, שניתנו לתובע מספר הזדמנויות לעמוד בתנאי השימוש ובכללים. מנגד, התובע לא השכיל להוכיח, שהליך האכיפה של פייסבוק בעניינו לא היה נאות או שנפל בו פגם שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוזה שבין הצדדים.
יתר עילות התביעה )הפרת זכויות יוצרים, עוולה לפי חוק המחשבים, עוולה של עשיית עושר ולא במשפט( נדחות אף הן. התובע לא הניח תשתית ראייתית ומשפטית בנדון ולא הניח את היסוד להוכחת קיומן של עילות התביעה הנוספות. מעבר לאמור יובהר, שלא עלה בידי התובע להוכיח את הנזקים שנגרמו לו או את יתר טענותיו בדבר שימוש כזה או אחר שביצעה לשיטתו הנתבעת בתכניו.
סוף דבר
לנוכח כל האמור, התובענה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 29,250 ₪, תוך 30 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ז טבת, תשפ"א, 11 ינואר, 2021, בהעדר הצדדים.
רחמים כהן, שופט