בפוסט מיום 22.4.2018 ניתן למצוא את התכנים והביטויים הבאים:
"... היא שמאלנית יפת נפש שמרחמת על יצורים שחורים מסוכנים שמקומם הטבעי באפריקה על העץ. אני נגעל מאנשים כמוה, שלא מבינים ששחורים עם כינים זה מפגע בריאותי..." (נספח 5 לתצהיר הנתבעת בעמ' 150).
לצד הפוסטים האמורים, התובע פרסם פוסטים נוספים המכילים תוכן דומה. עניינה של התובענה בכ- 69 פוסטים שהתובע פרסם ואשר בגינם החליטה הנתבעת לחסום את חשבונו של התובע. אין מחלוקת, כי התובע פרסם את הפוסטים. המחלוקת היא באשר למהותם וטיבם של הפוסטים, ובשאלה - האם חסימת החשבון על ידי הנתבעת בשל אותם פוסטים הייתה כדין אם לאו.
תמצית טענות התובע
הנתבעת חסמה את חשבון הפייסבוק של התובע מבלי שנתנה לו התראה מראש, מבלי שסיפקה לו מענה לשאלה, מדוע עשתה כן, מבלי שנתנה לו הזדמנות ראויה לתקן את דרכיו ואף מבלי שנתנה לו אפשרות בפועל לערער על החלטה זו.
כאשר הנתבעת סבורה, כי פרסום מסוים אינו לרוחה מטעמים אשר מוסווים כ"הגנה על משתמשי הפלטפורמה" או כאשר האלגוריתם שלה מזהה מילים חוקיות לחלוטין אך בעלות אוריינטציה שאינה politically correct כגון "כושי" היא פשוט חוסמת את המשתמשים שלה, בין אם לזמן קצוב, קצר ובין אם לנצח.
חופש ביטוי נבחן, כידוע, ביכולת להכיל אמירות שנויות במחלוקת ובמיוחד בגוף כמו פייסבוק, שחולש על שוק הדעות כמונופול. הנתבעת היא בגדר "לוח מודעות" ותו לא; אין לה כל סמכות לתפקד כצנזור אידיאולוגי חד צדדי.
לטענת התובע, הוא כלל לא הפר את תנאי השימוש וכללי הקהילה של פייסבוק. התובע מציג את דעותיו בחשבון הפייסבוק כדמות סאטירית, הומוריסטית בעלת עמדות שנויות במחלוקת. הנתבעת לא טרחה לשקול, האם מדובר בהומור וסאטירה ומחקה לתובע פוסטים שונים שפרסם בחשבונו. לאחר מספר מחיקות, וללא שהיא מבהירה לו מה היו התכנים שנמחקו ומה הייתה סיבת המחיקה, הנתבעת פשוט החליטה לחסום את חשבון התובע ולסיים את ההתקשרות החוזית עימו.
בהתחשב בכך, שהנתבעת היא זו שקובעת את כללי ההתקשרות החוזית, הנתבעת התנהלה שלא בתום לב ומתוך רצון לסכל את החזרת החשבון של התובע, בכל אמצעי אפשרי. לטענת התובע, הנתבעת סיימה את ההתקשרות החוזית ללא התראה מראש וללא שהתובע הפר את ההסכם, ולכל הפחות, לא ביצע הפרה יסודית שאינה ניתנת לתיקון. מלבד עילת התביעה החוזית, התנהלות הנתבעת מקימה לתובע עילות תביעה נוספות שעניינן בעוולות של הפרת זכויות יוצרים, עוולה לפי חוק המחשבים, וכן עוולה של עשיית עושר ולא במשפט.