בנוסף, כללי הקהילה, הנזכרים ב-SRR, קובעים הנחיות מפורטות בנוגע לתכנים המפורסמים על גבי הפלטפורמה ולגבי פעילות המשתמשים. כללי הקהילה מפרטים )את כללי ה-SSR( מה המשתמשים רשאים ומה הם אינם רשאים לשתף בפייסבוק, לרבות סוגים של קטגוריות תוכן אסורות. סעיף 12 לכללי הקהילה מספק מידע מפורט בדבר האיסור על פרסום דברי שטנה וקובע כדלהלן: "אנחנו אוסרים פרסום דברי שטנה בפייסבוק מפני שהדבר יוצר סביבה של הפחדה ואי- הכללה ובמקרים מסוימים הדבר עלול לקדם אלימות ממשית. אנחנו מגדירים דברי שטנה כהתקפה ישירה על אנשים על בסיס מה שאנחנו מכנים מאפיינים מוגנים - גזע, מוצא אתני, מוצא לאומי, שיוך דתי, נטייה מינית, מין, מגדר, זהות מגדרית, או נכויות ומחלות קשות. אנחנו גם מספקים הגנות מסוימות למעמד הגירה. אנחנו מגדירים תקיפה כדיבור אלים או משפיל, הכרזות של נחיתות או קריאות לאי-הכללה או לבידוד...".
תחת עקרון "ההגינות" אשר קבוע בכללי הקהילה ישנה התייחסות למצב של הפרת כללי הקהילה: "ההשלכות של הפרת כללי הקהילה שלנו משתנות בהתאם לחומרת ההפרה ולהיסטוריה של האדם בפלטפורמה. לדוגמה, אנחנו עשויים להזהיר מישהו על ההפרה הראשונה, אך אם מישהו ממשיך להפר את המדיניות שלנו, ייתכן שנגביל את יכולתו לפרסם בפייסבוק או נשבית את הפרופיל שלו. כמו כן, אנחנו עשויים להודיע לרשויות אכיפת החוק כשאנחנו מאמינים שקיימים סיכון אמתי לפגיעה פיזית או איום ישיר על ביטחון הציבור."
פייסבוק מעמידה כלי דיווח מקוונים, המאפשרים למשתמשים )ומי שאינם משתמשים( לדווח על תוכן שנוי במחלוקת, שלדעתם מפר את תנאי השימוש והמדיניות של פייסבוק. עם קבלת דיווח, צוות ייעודי בוחן את הדיווח, וכאשר הדבר נדרש אף נוקט בצעדים מתאימים (כגון הסרת התוכן המפר( )סעיפים 17-14 לתצהיר מטעם הנתבעת).
בשים לב לכללים האמורים ולמחלוקת בין הצדדים, יש לבחון את התכנים שפרסם התובע ומהותם ביחס לשאלה - האם הם מהווים דברי שטנה, באופן אשר יש בו להצדיק את חסימת חשבון הפייסבוק של התובע.
האם התכנים שפרסם התובע הם דברי שטנה
תנאי ה-SRR וכללי הקהילה של פייסבוק אוסרים על פרסום "דברי שטנה", המוגדרים כהתקפה ישירה על אוכלוסיות מסוימות על בסיס המאפיינים המוגנים של אותן אוכלוסיות. "התקפה" מוגדרת כ"דיבור אלים או משפיל, הכרזות של נחיתות או קריאות לאי-הכללה או לבידוד".
חיזוק להגדרות אלה של פייסבוק כדברי שטנה ניתן למצוא במחקרן של רותם מדזיני וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר Yad Vashem & The ("Dealing with Hate Speech on Social Media" .(Israel Democracy Institute, Policy Paper E12, 2019 המחקר בוחן את היחס בין הזכות לחופש הביטוי ובין הגידול בביטויי שנאה על גבי רשתות חברתיות. החוקרות מציעות מודל ניהול תוכן עבור רשתות חברתיות, אשר נועד לגשר על הפער בין הזכות לחופש הביטוי ובין ההשלכות השליליות של ביטויי שנאה המופצים על גבי אותן רשתות. המודל המוצע מבוסס על קביעת קריטריונים והנחיות שלפיהן ייקבע - האם תוכן מסוים הוא ביטוי שנאה, וכיצד יש לנהוג ביחס לאותו תוכן.