32. היעתרות לבקשה זו ביחס לחברה, עשויה להביא ל-"מדרון חלקלק" ולא רצוי, שבו ינסו תאגידים לעשות שימוש בכלים המהירים והאפקטיביים שמציע החוק למניעת הטרדה מאיימת, לצורך השתקת ביקורת, גם אם היא אינה נעימה, גם אם היא קוראת לחרם צרכנים נוכח שירות פגום לכאורה, וגם אם דבר המחאה מפורסם פעמים רבות.
33. אני ער לכך, כי באחד מהמסרונים האחרונים ששלח המשיב לשליח שביצע לו את המסירה, הוא דרש פיצוי כספי תמורת הפסקת הפרסומים. חרף הדברים הללו, אינני סבור, כי יש בכך כדי לשנות ממסקנותיי לעיל, שכן הפיצוי שנדרש הינו פועל יוצא של הנזק שלשיטתו נגרם לו כתוצאה מאובדן המשלוח, כמו גם מכך שלטענתו אין אפשרות ליצור קשר אפקטיבי עם החברה.
--- סוף עמוד 7 ---
34. סיכום ביניים- ייתכן ופרסומיו של המשיב מקימים לחברה המבקשת עילות תביעה ממשיות וייתכן שלא. יחד עם זאת, פנייתה של החברה, לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינה אפשרית לטעמי בנסיבות העניין, ואינה נמנית על המקרים החריגים שבהם יש לאפשר זאת. די בכך כדי להביא לדחיית בקשתה של החברה.
מבלי לגרוע מכל אלה - אין בדחיית הבקשה ביחס לחברה, כדי לקבוע ממצא כלשהו לפיו פניותיו של המשיב כמו גם התנהלותו תקינה בהיבטים משפטיים אחרים. כל שנקבע בהליך זה הוא, כי ההליך שבו נקטה החברה ביחס למשיב הוא חסר היתכנות לפי החוק דנן.
ב.3.2 - על החפיפה לחוק איסור לשון הרע
35. גם אם נצא מנקודת הנחה, כי אין מניעה למבקשת לפנות בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת חרף העובדה שמדובר בחברה, הרי שבענייננו, אינני סבור, כי האכסניה המשפטית המתאימה נוכח פרסומים פוגעניים היא לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, והבקשה דנן אינה יכול להיות "כביש עוקף" לתביעות לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") או עוולות אזרחיות אחרות וכמובן שאינני מחווה דעה לכאן או לכאן.
36. יש לזכור, כי על פרסומים הנושאים אופי של לשון הרע חלה מערכת פרטנית של דינים מכוח חוק איסור הרע. ביחס למערכת דינים זו נקבע כבר בעבר (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא ואח', פ"ד מג(3) 840), כי ככלל התרופה הטבעית לפגיעה בשם הטוב היא סעד של פיצויים ומכל מקום לא על נקלה ייעתר בית המשפט לבקשות למניעת פרסום בשלב מקדמי של בקשה לצו מניעה, שבו טרם הוכרעה אחריות הנתבע לפרסום לשון הרע.
ההליך דנן לא יכול לשמש "כביש עוקף" לפסיקה המוכרת לפיה צווי הסרת פרסום יינתנו במשורה בשלב המקדמי של ההליך. החוק למניעת הטרדה מאיימת לא בא לאפשר מציאת דרך עוקפת לכך.
37. גם חופש הביטוי, צריך לעמוד לנגד עיני בית המשפט בהקשר זה.
מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, כי מעלתו של חופש הביטוי רב וכמוהו כערך יסודי בחברה דמוקרטית:
"(...) והרי חופש הביטוי מוֹסד מוּסד הוא לדיון ציבורי בחברה פתוחה ותנאי-בלעדיו-אין הוא לקיומה של דמוקרטיה חיה ותוססת. (...) מסקנה נדרשת מכל אלה היא כי רק בנסיבות שבהן ייגלה לעינינו איסור ברור בחוק על חופש הביטוי – או צמצומו של חופש הביטוי – רק במקרים אלה אכן נאסור על חופש הביטוי או נצמצם אותו. ובמקרים אלה אף-הם נעשה כן רק במידה ההכרחית."
--- סוף עמוד 8 ---
[ר' תב"מ 16/01 סיעת ש"ס נ' חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, פ"ד נה(3) 159, 162-161 (2001)]
ובענייננו - מעיון בפרסומי המשיב עולה, כי אלה מתייחסים לטענותיו בדבר שירות לקוי ופגום של המבקשת. לעת הזו אין בידי לקבוע האם אכן יש ממש בטענותיו של המשיב ומכאן שאין בידי לעת הזו לשלול את הגנתו של המשיב באופן שיאסור עליו להביא את עמדתו כבר לעת הזו. יוער, כי הפרסומים אינם חריגים בצורה קיצונית או בוטה ולעת הזו, חופש הביטוי עדיף בעיני על פני החלטה בשלב מקדמי זה האוסרת על ביצוע פרסומים.
38. זאת ועוד; בדיון שהתקיים לפניי טען ב"כ החברה, כי מדובר בפרסומים העולים כדי סחיטה באיומים וכי תלונה הוגש כנגד המשיב במשטרה. ברי, כי ככל שעסקינן בזירת העבירות הפליליות (ואינני מחווה דעה בקשר לכך) וודאי שאין צורך בצו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שכן חזקה שבית המשפט אינו אמור להוציא צווים האוסרים על מעשים לא חוקיים.
ב. 3.3 - היעדר ההלימה שבדו"ח החוקר הפרטי שצורף לבקשה
39. לבקשת המבקשות צורף דו"ח חוקר פרטי. המדובר בדו"ח עב קרס אשר יצר תחושת חוסר נוחות. תחושת חוסר הנוחות נובעת מכך, כי הדו"ח אינו מסתפק בפרטים אודות המשיב ופרסומיו, אלא שהוא מתחקה אחר אילן היוחסין שלו, ואחר בני משפחתו, לרבות גרושתו אחותו וילדיו, והכל תוך צירוף תמונות שלהם לדו"ח שהוגש לבית המשפט.
40. לעודף המידע הזה כמובן שאין כל תרומה או רלוונטיות להליך שמתנהל לפניי.
ב. 3.4 - סיכום הדברים ביחס לחברה
41. דין הבקשה כנגד החברה להידחות. חשוב להבהיר, כי אין בדברים הללו כדי להכשיר את התבטאויותיו של המשיב או של עמית שפועל מטעמו (ככל שאין מדובר במשיב). כל שנקבע הוא, כי האכסניה המשפטית המתאימה למצב דברים זה אינה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
ב.4. אשר לבקשתן של אירית ומור - בקשה אשר יש לקבלה -
42. דין הבקשה בעניינן של אירית ומור להתקבל.
43. בהיבט העובדתי- על ידי המשיב בוצעו פרסומים בגדרן קרא לפנות באופן אישי לאירית ולמור תוך שהוא מתייג את עמוד הפייסבוק האישי שלהן. בפרסומים אחרים באו גם תמונות אישיות שלהן מתוך עמוד הפייסבוק האישי שלהן.
44. דא עקא, שאירית ומור הינן מנהלות בחברה וכל מחלוקת שיש למשיב עם החברה, אינה מצדיקה את הפיכת קיר הפייסבוק האישי שלהן למחאות כאלה ואחרות כנגד החברה, לא כל שכן פנייה לבני משפחתן.
--- סוף עמוד 9 ---
45. וכך כותב המשיב בפרסום שביצע בפייסבוק, אשר צורף בעמוד 8 להודעת המבקשות מיום 13 בינואר 2021:
"Received a bit of criticism for suggesting that to get irit krief`s and her daughter mor mazor`s (nee krief) attention. you may have to post on the walls of her family and friends. This is my reply",
46. דברים אלה (ואחרים שעניינם תיוג אישי של אירית ומור), יוצרים קושי ומצריכים את מעורבות בית המשפט. עמוד הפייסבוק האישי של אירית ומור הוא עמוד פרטי ואישי. אין לו נגיעה לפעילות החברה אלא לחייהן הפרטיים. הוא אינו קשור לחברה, הוא אינו חלק מפעילותה. אלא שהמשיב, מטעמיו שלו כדי למשוך את שימת ליבה של החברה מצא לנכון להנחות את ציבור העוקבים אחריו באותה קבוצה הקוראת להחרים את המבקשת, לפנות לאירית ולמור ואף לבני משפחתן ולחבריהן. רצונו לשרבב את אירית ומור לתוך אותה מחלוקת עם החברה עולה לטעמי כדי הטרדה מאיימת. המדובר בהתנהלות אשר יש בה כדי להטיל מורא.
47. על ההתנהלות עוכרת השלווה בהיבט האישי למדתי נאמנה גם מעדותן במהלך הדיון שהתקיים היום לפניי.
48. הדברים מלמדים גם על חשש מפני הטרדה לעתיד לבוא. שכן, המשיב כותב ב"רחל בתך הקטנה" כי חרף ביקורת על הצעתו לפנות לאירית ומור באופן אישי הוא מציע לפנות אליהן, לחבריהן ולבני משפחתן בתגובות בקיר הפייסבוק.
49. גם תיוג תמונות אישיות של אירית ומור, לרבות מאירועים אישיים ופרטיים, לצורך קידום אותה המחאה אינו מקובל ועולה כדי הטרדה מאיימת ביחסן אליהן.
50. התנהלות זו של המשיב הינה בעלת פוטנציאל מסית ופוגעני. יש בה כדי להעכיר את השלווה של אירית ומור, להטריד את מנוחתן, לשבש את שגרת יומן, ויש בהן כדי ליצור תחושות של מתח וחרדה.
51. בעוד שביקורת לגיטימית (ואינני מחווה עמדה לכאן או לכאן) כלפי החברה יכולה לבוא תחת כנפי חופש הביטוי, הרי שהצעות לפנות למנהלי חברה, לבני משפחתם ולחבריהם, רק כי למשיב ישנה טרוניה על משלוח שאבד, עד שתתרצה החברה ותפצה אותו, או כי הוא נוטל על עצמו להיות נושא הבשורה של לקוחות לא מרוצים של החברה, עולה לטעמי כדי הטרדה מאיימת, וזו תימנע על ידי בית המשפט בצו מתאים.
52. בנסיבות אלה, דין הבקשה שהגישו המבקשות 2ו- 3 (אירית ומור) להתקבל. פירוט הצו שיינתן יובא בהמשך.
ב.5. אשר לעמית גזית -
--- סוף עמוד 10 ---
53. חלק מן הפרסומים הבוטים יותר, הכוללים תמונות של אירית ומור, כמו גם מתייגים את מי מעובדי המבקשת בפייסבוק, פורסמו על ידי משתמש פייסבוק בשם עמית גזית.
54. המבקשות סבורות, כי עמית גזית הוא פרופיל פיקטיבי שבו עושה שימוש המשיב ובדו"ח החוקר מטעמם אף הובאו טיעונים סדורים המלמדים על דרך ההיסק, כי עמית גזית הוא פרופיל פיקטיבי שמפעיל המשיב.
55. המשיב מצדו טען בסעיף 10 לתגובתו, כי: "המשיב איננו עמית גזית, עמית גזית הוא חברו הטוב של המשיב אשר אינו נתבע לדין בהליך דנן,...". נוכח הדברים ביקשו המבקשות מהמשיב לוודא, כי עמית גזית יתייצב לדיון ואולם, זה כאמור לא התייצב. בדיון הבהיר המשיב, כי הוא נוטל על עצמו את האחריות לעמית גזית, ללמדך כי לצורכי הליך זה הפרסומים הם באחריות המשיב.
56. חשוב להבהיר, כי במסרון ששלח המשיב לשליח שמסר לו את כתבי הטענות הסתבר מפי המשיב, כי עמית גזית פועל בהתאם להנחיותיו וכך נכתב (בתרגום מאנגלית שהוגש לעיוני):
"לכי תזדייני אירית קריאף ומור מזור לבית קריאף. החבילה שלי "אבדה במחסן".. במשרדים הדפוקים שלכם.. כאשר תשלמו את הפיצוי הכספי בעלויות ההחלפה, בתוספת קנס של 1250$, אני אבקש מעמית גזית לרדת מכם ולהפסיק לשלם לסטודנטים 250$ כדי להעלות פוסטים בכל המדיה החברית" .
המשמעות הינה אם כן- המשיב שולט על פעולותיו של אותו עמית גזית (בין אם מדובר במשיב עצמו ובין אם מדובר באחר מטעמו).
57. נוכח האמור, מסקנת הדברים הינה אם כן, כי פרסומיו של עמית גזית בעניינן של המבקשות הן פועל יוצא של הנחיות המשיב. מכאן, שהצו אשר יינתן להלן יכלול פרסומים שמבוצעים על ידו והן על ידי עמית גזית (אינני קובע מסמרות ואולם לא מן הנמנע שהמשיב פועל תחת הפרופיל של עמית גזית ושמדובר במשיב).
58. ככל שסבור המבקש שעמית גזית פועל שלא על דעתו- וככל שקיים אדם כזה- ייצא ידי חובתו וימסור את פרטיו המלאים הידועים לו (שהרי מדובר בחברו הטוב) ואזי לא תחול עליו אחריות בגין פרסומיו.
59. בהיבט העובדתי- על ידי המשיב בוצעו פרסומים בגדרן קרא לפנות באופן אישי לאירית ולמור תוך שהוא מתייג את עמוד הפייסבוק האישי שלהן. בפרסומים אחרים באו גם תמונות אישיות שלהן מתוך עמוד הפייסבוק האישי שלהן.
ג. תוצאת ההליך -
60. בקשת החברה כנגד המשיב נדחית בזאת, זאת תוך שעומדות לה מלוא הזכויות על פי כל דין. אבהיר למשיב, כי הוא חשוף להליכים משפטיים שונים נוכח עוולות נטענות אחרות (ואינני מחווה דעה לגוף הדברים אלא משקף את טענות המבקשת) ומכאן שאציע לצדדים, כי ידעו למצות ביניהם את השיג ושיח שהחל במסדרון בית המשפט, ואולם הצדדים יעשו כפי חוכמתם בהקשר זה.
--- סוף עמוד 11 ---
61. הבקשה שהוגשה על ידי אירית ומור מתקבלת. בנסיבות אלה ניתן בזאת צו האוסר על המשיב:
· להטריד את אירית ומור בכל דרך ובכל מקום, ולפרסם (בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו לרבות עמית גזית) פרסומים כלשהם אודותיהן, לרבות קישור ותיוג שמותיהן.
· לאיים על אירית ומור.
· להטריד את אירית ומור.
· לבלוש אחרי אירית ומור, לפגוע בפרטיותן או ליצור עמן קשר כלשהו.
הצו יעמוד בתוקף למשך ששה חודשים מהיום.
כל צד יישא בהוצאותיו.
62. המזכירות תדוור לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, ד' שבט תשפ"א, 17 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
רז נבון