16. מעיון בפרסומים ביחס לחברה עולה, כי אלה מנוסחים שלא בצורה עדינה אך לא מצאתי כי מדובר בפרסומים חריגים במיוחד מעבר לקריאה לחרם צרכני גרידא; הפרסומים קוראים להחרמת החברה (וכן את אראמקס) וכן לשיתוף החוויות הרעות מאותה חברה; הפרסומים קושרים את החברה לקבוצת קריאף שבבעלות אירית ומור. בפרסום שביצע המשיב (צורף בעמוד 8 להודעת המבקשות מיום 13 בינואר 2021) הוא אף הציע (כדי להשיג את שימת לבן של אירית ומור) לפרסם פוסטים בקירות הפייסבוק שלהן ושל בני משפחתן.
17. בפרסום נוסף שצורף בעמ' 34-35 לבקשה, פרסם המשיב רשימה של עובדי החברה (תוך תיוגם בפייבסוק ולצד זאת הצעה לשלוח לכל אחד מהם את התלונות בדבר התנהלות החברה.
ב.2. המסגרת המשפטית - פרסום מכפיש ברשתות חברתיות יכול להוות הטרדה מאיימת -
18. סעיף 2 לחוק, מגדיר מהי הטרדה מאיימת.
"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
--- סוף עמוד 4 ---
19. החוק מגדיר שני יסודות אשר בהתקיימם קמה עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. הראשון: דורש, כי אדם אשר כלפיו מופנית הבקשה ביצע בעבר הטרדה או נקט באיומים כלפי המבקש. השני: דורש כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם עלול להטריד או לאיים או לפגוע בשלוות החיים, הפרטיות, והחירות של מבקש הבקשה.
20. משמע, החשש מפני הישנותה של אותה התנהגות הופך "הטרדה" סתם ל-"הטרדה מאיימת".
21. החלת החוק ביחס לסוגי ההטרדות הינה רחבה דיה, על מנת להחילה גם על רשתות חבריות. כעולה מלשון החוק (סעיף 2(א)) "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא" והדברים עולים גם בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת [השוו: ה"ט (שלום ב"ש) 19639-11-20 יואב קומיי נ' ספיר אפרת (פורסם בנבו, 08.11.2020); ה"ט (שלום קריות) 4236-02-17 אילן שכטר נ' מרגלית זינאתי (פורסם בנבו, 26.06.2017); ה"ט (משפחה חיפה) 41738-08-14 א.ז.ג נ' א.ז (פורסם בנבו, 05.11.2014).
ב.3. אשר לצו למניעת הטרדה מאיימת שהתבקש על ידי החברה -
ב.3.1. האם רשאית חברה לעתור בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?
22. השאלה הראשונה שאותה יש לברר היא האם חברה רשאית לעתור בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.
23. טוען המשיב, כי השאלה האם חברה רשאית לפנות בבקשה למתן צו לפי חוק הטרדה מאיימת טרם הוכרעה בפסיקה, כאשר בתי משפט השלום הביעו דעות לכאן או לכאן. עוד טוען המשיב, כי כאשר ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת לבקשת חברה, ניתן הדבר במקרים קיצוניים של אלימות פיזית ואיומים קונקרטיים וממשיים שננקטו כנגד עובדי החברה בשל היותם עובדי החברה.