46. בנסיבות אלה – כשמדובר בישום רעיון של המשיב על-ידי עיריית פתח תקווה, להבדיל מהעתקת דרך ביטויו של הרעיון – דינו של הערעור להתקבל.
47. למעלה מן הצורך אעיר כי המשיב ניסה לטעון במהלך השלמת הטיעון בעל-פה לפנינו כי הפרתה של עיריית פתח תקווה אינה מתמצֵת רק בביצוע וביישום הרעיון נשוא הערעור אלא גם בהעתקת דרך הביטוי באמצעות פרסום המצגת מטעמה. אין לי אלא לדחות טענה זו. מעיון בהליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי, ובפרט בסיכומי המשיב מיום 6.6.2010, עולה כי ההפרה אשר לגביה טען המשיב נגעה במישרין ברעיון ובביצועו על-ידי עיריית פתח תקווה ולא בהעתקת דרך ביטויו ("א. סעד המצהיר כי הרעיון לאיתור כלבים... הנו של המבקש; ב. סעד המצהיר כי למבקש זכות יוצרים... ברעיון; ג. סעד המצהיר כי למבקש זכות יוצרים בפיילוט שהגה...; ד. כל סעד ו/או הוראה נוספת..."). לכך מתווספת גם העובדה כי המשיב לא צרף לתביעתו את המצגת הרלבנטית אשר ביחס אליה הוא טוען כיום להעתקה ולהפרת זכות יוצרים, ולא ביקש כלל להגיש אותה כראיה במשפט. בפסיקה אשר אליה הפנה המשיב (פסקה 31 לעיל) לא התבססה הפרת זכות היוצרים על הרעיון כי אם על הוכחת העתקת קטעים מוחשיים מחוברת אחת לאחרת. ברם, אין הנדון דומה לראיה, כי בנסיבות העניין דנן, כאמור, העתקת דרך הביטוי כלל לא הוּכחה על-ידי המשיב.
48. לחלופין ביקש ב"כ המשיב בגמר השלמת הטיעון בעל-פה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בטענות בדבר חוסר תום לב במשא ומתן ועשיית עושר ולא במשפט. בהקשר זה אחזור על דבריו של בית המשפט המחוזי שציין בצדק כי מדובר בהרחבת חזית פסולה, וכי אין לאפשר את עשייתה. המשיב לא ערער על כך. מן הראוי להזכיר גם את הגישה לפיה שימוש יתר בעילות מתחום דיני עשיית העושר, בתחומים החופפים לדיני הקניין הרוחני, איננו רצוי (ראו למשל: עניין המועצה להסדר ההימורים בספורט, פסקה 67 לפסק-דינו של השופט ס' ג'ובראן).
דוקטרינת האיחוד – חריג להגנה על ביטויו של הרעיון
49. משהגעתי למסקנה כי פעולותיה של עיריית פתח תקווה בנסיבות העניין דנן, קרי – ביצוע הרעיון, אין בהן משום הפרה של זכויות יוצרים על-פי הדין הפוזיטיבי, אין לי עוד צורך לדון בדוקטרינת האיחוד שמקורהּ במשפט האמריקאי והיא חריג להענקת זכות יוצרים על דרך ביטוי של רעיון. אעיר אך זאת, משום שבית המשפט המחוזי נדרש לכך בקביעתו כי משהוּכחו אפשרויות שונות ליישום הרעיון נשוא הערעור, יש להסיק לכאורה כי דוקטרינת האיחוד אינה מתקיימת. דומני כי זאת טעות. הכלל בדוקטרינת האיחוד (“The Merger Doctrine”) הוא שכאשר רעיון אינו ניתן לביטוי אלא בדרך אחת מסויימת, הרי שאין הגנה בזכויות יוצרים (רע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מ"ח(1) 251, 262 (1993), פסקה 17 לפסק-דינו של השופט י' מלץ); קרי – הדוקטרינה אינה מתייחסת לאפשרויות יישום הרעיון אלא לדרכי הביטוי שלו (ראו Leaffer, בעמודים 84-85, 87).