14. ביחס לקביעת בית משפט קמא לגבי סעיף 23ב לחוק הגנת הפרטיות, טענה המערערת כי נשללה ממנה זכות הטיעון; כי הסעיף עוסק רק במידע אישי ופרטי שמצוי במאגר מידע של גוף ציבורי, בעוד שלא הוצגה תשתית ראייתית מינימלית לכך שהמידע המבוקש הוא "אישי ופרטי", ולא מדובר במאגר מידע של גוף ציבורי; וכי גם אם הסעיף חל, הרי שקטליסט, הנתבעת שכנגד, מסרה הסכמתה לבקשת העיון.
15. המערערת הדגישה כי הדין הישראלי מאפשר לבצע את פעולות הסיוע המבוקשות, למשל מכוח סעיפים 17-16 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999; תקנה 124 לתקסד"א; סעיף 38 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; וסעיף 75 לחוק בתי המשפט; וכי בית משפט קמא עצמו קבע שהבקשה דומה לצו "אנטון פילר", המוכר במשפט הישראלי, מה גם שבקשת העיון אינה מרחיקת לכת כצו מסוג זה.
16. באשר לקביעות בית משפט קמא ביחס לסעיף 8(א) לחוק העזרה המשפטית, נטען שגם אם הליך מסוים היה מתבצע בישראל באופן אחר מזה שנתבקש, אין בכך כדי להוות צידוק לסירוב למתן עזרה משפטית כאמור.
17. המערערת הוסיפה כי לבית משפט קמא לא הייתה סמכות לדון בבקשה; כי השאלות שעמדו להכרעתו לא נגעו במישרין לחברה שבפירוק, שכן המידע שבמחשבים לא נאסף במסגרת הליך הפירוק אלא התקבל רק משום שהחברה נכנסה לפירוק; וכי בשום שלב לא נטען שהמידע דנן הוא נכס של החברה שבפירוק.
18. עוד נטען, בין היתר, כי חוק עזרה משפטית מאפשר לבצע כל פעולה משפטית הקשורה לעניין אזרחי, ולכן לא היה מקום לדחות את בקשת העיון על בסיס תקנות 112-122 לתקסד"א, בהסתמך על כך שהמידע המבוקש לא נדרש לצורך הליך הפירוק; כי חוק העזרה המשפטית לא מטיל חובה לצרף צדדים שלישיים שיש להם זיקה למידע דנן, מה גם שהמערערת אינה יודעת מי הם; כי לא היה מקום לקבוע שהמערערת הייתה צריכה להוכיח שלא תוכל להשיג את המסמכים בדרך אחרת; וכי הבקשה אינה מכבידה, שכן המערערת התחייבה לשאת בכל העלויות הכספיות הכרוכות ביישומה.
19. המערערת הדגישה כי מתן סיוע משפטי נרחב למדינה זרה לא מותנה בחתימה על אמנה; וכי לא כל פסקי הדין שבהם התקבלו בקשות לסיוע משפטי עסקו בבקשות ממדינות שהן צד לאמנת האג. המערערת עתרה כי בית המשפט יצהיר "בקול רם וצלול" כי ישראל מכבדת ערכאות משפט מערביות אחרות ועושה ככל שביכולתה לסייע להן, פן עקרון ההדדיות יחייב לדחות בקשות ממערכת המשפט בישראל. עוד נטען כי בקשת העיון נדחתה רק משום שבית משפט קמא החיל בשגגה הוראות מדיני הפירוק והחברות, שאינן רלוונטיות; וכי יש במחשבים מידע רלוונטי להליך בקנדה, שרק חשיפתו מתבקשת.