20. המשיבים תמכו יתדותיהם בפסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן לא אאריך בפירוט טענותיהם. המדינה, המשיבה מס' 3, הצטרפה אף היא לעמדה זו. המדינה ציינה כי המערערת הסתמכה על פסקי דין שבהם נדונו בקשות לעזרה משפטית ממדינות שהן צד לאמנת האג בדבר גביית ראיות בחוץ לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים, אמנה שקנדה אינה חברה בה. כמו כן, המדינה הדגישה כי לפי פסיקת בית משפט זה, בית המשפט שדן בבקשה לעזרה משפטית צריך להפעיל שיקול דעת רחב ואין מקום להיעתר "אוטומטית" לצו ממדינה זרה.
דיון והכרעה
הסמכות העניינית
21. סעיף 9(א) לחוק העזרה המשפטית קובע כלהלן:
סמכות בית משפט ורשות שלטונית
בית המשפט המוסמך לעשות פעולה לפי חוק זה, הוא בית משפט השלום, וזאת גם אם הפעולה המבוקשת אינה בתחום סמכויותיו, אלא אם כן נאמר בחוק זה אחרת.
לטענת המערערת, מכוח סעיף זה, היה על בית משפט קמא להותיר את הדיון בסוגיה להחלטתו של בית משפט השלום.
22. ככלל, לבית המשפט של חדלות פירעון "מבט-על" לשיקולים ולאינטרסים השונים הקשורים לגוף חדל הפירעון שבטיפולו, ורשאי הוא לברר גם מחלוקות עם צדדים שלישיים החיצוניים להליך. הדבר אף יכול להיעשות במסגרת בקשה למתן הוראות (ראו, לדוגמה, רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן, פסקה 5 (26.3.2007); רע"א 2728/19 ארגמן נ' עו"ד זעירא, פסקה 7 (11.6.2019); ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקאות 29-28 לפסק דינו של השופט מינץ; פסקאות 4-2 לפסק דינו של השופט פוגלמן (29.10.2017) (להלן: עניין גני חב"ד)).
בעניין גני חב"ד נקבע בדעת רוב, מול דעת המיעוט של חברי השופט מינץ, כי תקיפה של החלטת רשות מינהלית צריכה להיעשות בהליך נפרד לפני בית המשפט בעל הסמכות העניינית לדון בתקיפה ישירה של החלטה כזו (וראו כיום סעיף 279(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018), אולם איני סבור כי ניתן להקיש מעניין זה לענייננו. בית המשפט של חדלות פירעון רשאי לדון במסגרת בקשה למתן הוראות במחלוקת עם צד שלישי, מחלוקת שעשויה לכלול בקשה לצו מניעה שבסמכות בית המשפט המחוזי עם תובענה כספית שבסמכות בית המשפט השלום. לכן, איני רואה מניעה עקרונית כי בית המשפט של חדלות פירעון, שמכיר מלפני ולפנים את התיק ואת הנפשות הפועלות, הוא שידון בבקשה לעזרה משפטית שמופנית כלפי חברה חדלת פירעון שבטיפולו.
עם זאת, איני רואה לטעת מסמרות בסוגיה זו, מאחר שדין טענת חוסר הסמכות להידחות מטעם אחר.