בנוסף העיד המבקש כי "ודאי" סיפר לעורכי הדין שלו שחוץ מהפעם הראשונה לא ביקש להסיר את עצמו (שם ש'17- 18).
בעדותו בהמשך לשאלת בית המשפט בהמשך השיב: "ניסיתי להסיר עצמי בפעמים הראשונות..." (פר' עמ' 13 ש' 14).
מאמור עד כאן עולה כי גרסת המבקש אינה עקבית, עיתים הוא טוען כי עשה ניסיון הסרה רק לגבי הודעה אחת ועיתים הוא טוען שעשה ניסיונות לגבי מספר הודעות. בסופו של דבר עולה כי לכל היותר עשה המבקש ניסיון להסיר הודעה אחת בלבד. לא ניתן כל הסבר הגיוני מדוע לא עשה ניסיון נוסף, בחלופות ההסרה השונות. עוד עולה כי הגרסה בתצהיר שבבקשת האישור אינה מדויקת, כי עורכי הדין שלהם אמר המבקש לגרסתו כי עשה אך ניסיון הסרה פעם אחת, ערכו את הבקשה באופן שמשתמע ממנה אחרת וכך אף טענו בדיון, עת מטיעוני ב"כ המבקש השתמע כי המבקש ניסה להסיר עצמו מכל אחת מן ההודעות.
67. נוכח הגרסה המתפתחת של המבקש, אני סבורה כי אין לקבל את גרסתו לעניין ניסיון ההסרה, כמהימנה. אין גם לקבל את טענתו שעלתה לראשונה בעדותו, כי ניסה להסיר הודעה אחת, מה גם שלא נתן תשובה בעדותו מאיזו הודעה בדיוק ניסה להסיר עצמו.
68. לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי אין אפשרות סבירה כי טענת המבקש שהקישורים בהודעות ששלחה המשיבה לא אפשרו מתן הודעת סירוב, תוכרע לטובת הקבוצה.
האם דרך ההסרה באמצעות קישור, כפי שנעשה בחלק מהודעות המשיבה, תואמת את הוראות סעיף 30א. בחוק התקשורת.
69. סעיף 30א.(ה)(1) קובע כי מפרסם המשגר דבר פרסומת יציין בין היתר את זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב "ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין...".
בסעיף 30א. (ה)(2) נקבע: "על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עימו לצורך מתן הודעת סירוב".
70. אם כן, כאשר מדובר במסרון על מפרסם לציין את "דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב". בענייננו ליד המילה "הסר" בכל מסרון, היה קישור הכל כפי שתואר לעיל. לא הוכח כי הקישור לא היה יעיל לשם יצירת קשר למתן הודעת סירוב, שכן המבקש הודה כאמור כי לחץ על הקישור רק לגבי אחת ההודעות נושא בקשת האישור, וכמו כן לא הציג לגבי אותה הודעה בודדת, ראיה בדמות צילום מסך למשל, המעיד כי הקישור לא פעל (ר' גם ע"א (י-ם) 2526-12-17 קסטרו מודל בע"מ נ' בר רגב (8.4.18)).
71. בע"א 534/17 לפיד נ' סלקום ישראל בע"מ (6.3.19) אישר בית המשפט העליון את פסק הדין של השופטת צ' צפת בעניין משלוח מסרוני פרסומת על ידי המשיבה. שם ההסרה של דבר הפרסומת הייתה בחיוג כוכבית ומספר בן 3 ספרות, ובית המשפט המחוזי סבר כי המשיבה לא עמדה בתנאי החוק עקב כך שהמתקשרים נאלצו לחכות זמן רב על הקו עד שנענו, ובזמן זה הושמעו להם פרסומות. לא נקבע כי עצם החיוג למספר עם כוכבית אינו עומד בתנאי החוק.
72. על כן, לא מצאתי לקבוע כי אמצעי ההסרה שניתן לא עמד בדרישות חוק התקשורת. אוסיף לכך את עדותה של הגברת עופרה כהן אשר אישרה כי במועדים הרלבנטיים נקלטו הודעות הסרה אשר התווספו לרשימת החסומים.
73. לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי אין אפשרות סבירה כי טענת המבקש שהמשיבה אינה מאפשרת מתן הודעת סירוב בהתאם לחוק התקשורת, תוכרע לטובת הקבוצה.
74. אני ערה לכך שהמבקש טען כי יש תביעות קטנות רבות נגד המשיבה, אינני סבורה כי המבקש יכול להיבנות מהן על מנת לטעון לקיומה של קבוצה במועד הרלבנטי לבקשת האישור ונוכח הראיות שהובאו בבקשת האישור.
75. נוכח מסקנותיי עד כאן, לא מצאתי להתייחס לשאלה האם קמה עילת תביעה כנגד המשיבים 3-2.