112. באי כוח הנאשמים טענו כי "לידת כתב האישום הזה תחילתה בעוון וסופה בפשעים ועבירות פליליות ממש".
--- סוף עמוד 113 ---
113. בתגובתה לבקשת הנאשם 2 מלפני ימים אחדים, לזימון עד נוסף בטרם מתן הכרעת הדין, חזרה ב"כ הנאשמת 1 על טיעוניה הנ"ל.
דיון והכרעה בטענה:
114. בהחלטתי בעניין פסלותי מלהמשיך ולדון בתיק זה, התייחסתי גם לטענת ההגנה מן הצדק, וכך קבעתי (עמ' 74, שורות 20-30 ועמ' 75 שורות 8-11):
" 4. בעניין טענת ההגנה מן הצדק, העלתה ב"כ הנאשמת 1 בבקשתה בכתב מיום 21.3.18 "בקשה לדחיית מועד הדיון וכן ראשית טיעון בעניין ההגנה מן הצדק". לא ברור לי מדוע ב"כ הנאשמת 1 לא טענה טענות הגנה מן הצדק והסתפקה בראשית טיעון. מעבר לכך, הטענה מופנית להחלטת כב' השופט דוד רוזן בעניין התנהלות מח"ש ואינני מוצא כי יש להפסיק כעת את המשפט בכדי להחליט בטענת ההגנה מן הצדק, שלמעשה לא הועלתה. עיון באותה בקשה ובמסמכים שצורפו אליה מעלים טענות של הסנגוריה כנגד התנהלות מח"ש, ומאחר ומדובר בטענות שיש להוכיח ולהביא עדים בעניינם, וכן להראות קיומו של קשר בין אותן טענות ובין כתב האישום שהוגש בעניינו, וכן להראות שהגנת הנאשמים קופחה וכן להוכיח את כל יתר דרישות הפסיקה והחוק בעניין טענת ההגנה מן הצדק, אינני מחליט כעת בטענה זו, וזכותם של הסנגורים להעלותה בתום פרשת התביעה וכן במהלך פרשת ההגנה או בסיומה והכל כפי ראות עיניהם."
המשכתי וקבעתי באותה החלטה:
"7. בקשת הפסלות שהועלתה היום עניינה למעשה בבחירת שופט נוח להגנה ולא שמעתי כל טענה שיש בה להצדיק היענות לבקשה. אינני מכיר את הנאשמים, ואינני מכיר את ב"כ הנאשמת 1 וגם ב"כ הנאשם 2 לא הופיע בפניי רבות. אין לי כל עמדה בתיק ואין כל חשש למשוא פנים ולמעשה אין כל סיבה שתצדיק את פסילתי, על כן אני דוחה את הבקשה"
115. טענת ההגנה מן הצדק של הנאשמים מתבססת בעיקרה על החלטת הנבת"ם – הנאשמים קובלים על כך, שעניין הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים, ובעיקר הנאשמת 1, שהייתה שוטרת באותו מועד, פורסם בתקשורת עוד בטרם ייוודע הדבר לנאשמים עצמם, והוסיפו שהדבר גרם להם לנזק. עוד נטען שמח"ש שיתפו פעולה עם עו"ד כרמית נעמן, ומסרו לה חומרים, ואף קיבלו ממנה חומרים ובקשות, על כן דעתם הייתה מושפעת ממנה, וכך גם החקירה. מטעמים אלה, ומיתר הטעמים שפורטו על ידם, הוגשה תביעה אזרחית כנגד מח"ש וחלק מחוקריה, כולל עו"ד מיכל פרייסמן, שהעידה בפניי בתיק זה, וכפי שהתייחסתי לעיל – התביעה הוגשה על סך של 500,000 ₪, וסופו של דבר הוגש הסדר בין הצדדים לתשלום סך של 30,000 ₪. השאלה היחידה שיש להחליט בה בעניין פרסום כתב האישום, וכן בכל הקשור לעו"ד כרמית נעמן, היא האם עניינים אלה זה גרמו עיוות דין לנאשמים, והאם היה בכך כדי לפגוע בהגנתם, והתשובה לכך היא בהחלט שלילית – כתב האישום פורסם לאחר תום החקירה, ועם הגשתו, וגם אם נגרמו לנאשמים נזקים בשל פרסום כתב האישום בתקשורת בטרם הם יודעו על כך, הרי שאין לפרסום זה כל קשר להגנת הנאשמים. בנוסף – ההתנהלות של עו"ד כרמית נעמן עם חוקרי מח"ש, מתארת פניות והערות של אותה עורכת-דין לחוקרים, לחקור ולבדוק. אכן אין