דיון והכרעה בראיות ובטיעוני הצדדים - האישום השלישי
ראיות התביעה
178. המתלוננת – גב' אתי יאנקיס – העידה בבית המשפט ביום 20.9.18 (החל מעמ' 115 לפרוטוקול, וכן נ/14 + נ/15:
העדה תיארה את נסיעתה ברכב ביום 19.5.14, יחד עם בעלה ושני ילדיה, ואת פרטי האירוע המפורט במכתב תלונתה, אליו אתייחס בהמשך. לדברי המתלוננת, היא פגשה בנאשמת ובתה, שנהגה ברכב בעת האירוע, והוסיפה ששלחה מכתב תלונה לקצין תלונות הציבור במשטרה, ואף העידה במח"ש ובבית המשפט. גרסאותיה של העדה היו לאורך כל הדרך עקביות, והיא עשתה עליי רושם אמין ומהימן, כפי שאפרט בהמשך. לא שוכנעתי שהיה לעדה כל מניע להעליל עלילת שווא על הנאשמת, ולא הוגשה כל תביעת נזיקין או אחרת, ע"י הנאשמת כנגדה. תלונת העדה כנגד הנאשמת הוגשה לקצין תלונות הציבור על שוטרים, לאחר שנודע לה כי הנאשמת הוליכה אותם שולל, התייצגה בפניהם בכזב ועשתה שימוש במידע המשטרתי שלא כדין.
--- סוף עמוד 162 ---
ב"כ הנאשמת טענה: "המנוע מאחורי תלונה זו הוא הגב' אתי יאנקיס אשר הגישה את התלונה, לא ברור מקור השנאה והשטנה היוקדת שבלטו מאד בעדות הגברת אם מתוך עצמה ואם ע"י שלובתה אך עם כל "מוטיבציית היתר" שהפגינה, עדותה רצופה שמועות/פרכות/ סתירות ובעיקר נסתרת בנקודות מהותיות ע"י אחיה, מיכאל דוד". על "השמועות", "הפרכות" ו"הסתירות" הנטענות - אעמוד להלן.
179. נ/14 - מכתב תלונה שהגישה גב' אתי יאנקיס לקצין תלונות הציבור במשטרת ישראל, מתאריך 15.6.14 (נ/14):
במכתב תלונתה גוללה העדה את השתלשלות האירועים ביום 20.5.14, בכותבה, שביום הנ"ל, סמוך לשעה 17:30, נסעה עם בעלה ושני ילדיה הקטנים, ובמהלך הנסיעה ביצע בעלה, שנהג ברכב, פניית פרסה במקום מותר, ואז הגיחה מולם במהירות מופרזת מכונית קטנה ולבנה, בעלה הספיק לבלום בזמן וכך גם המכונית השנייה, ולמעשה לא אירעה התנגשות בין המכוניות, ובמילותיה -"מבחינתנו לא היה בשום אופן מגע בין כלי הרכב". בעלה של העדה יצא מהרכב, מצא שלנהגת שלום, אך אמה של הנהגת, שהיא הנאשמת בפניי, ואשר ישבה ליד בתה ברכב, התלוננה בפניו שקיבלה מכה בכתף. בעלה של המתלוננת אמר לנאשמת שלא הייתה תאונה או מגע בין הרכבים, אך בכל זאת הנאשמת ביקשה את פרטי הביטוח של רכבו, והבעל סירב למבוקשה, בנימוק שכלל לא הייתה תאונה.
אחיה של העדה התקשר אליה למחרת בבוקר, ואמר שהתקשרה אליו גב' בשם מירה כרסנטי, שהזדהתה כחוקרת תאונות ותובעת משטרתית, והוסיף שהיא תחקרה אותו בנוגע להיכרותו עם העדה ובני משפחתה, מסרה לו שקיבלה מכה בצוואר ובכתף, וכי נגרם לרכבה שפשוף, וביקשה שימסור לעדה ולבעלה, שאם לא יעבירו לידיה את פרטי הביטוח, יהיה בכך משום פעולת "פגע וברח" שתוביל למעצרו של בעלה, שנהג ברכב. לאור הנ"ל, נשלחו פרטי הביטוח לנאשמת, וכשביקשה העדה לברר עם הנאשמת, מדוע פנתה לאחיה, שכלל לא קשור לעניין, אמרה הנאשמת, שהיא בעיצומה של חקירת תאונה, וכי אין לה זמן לדבר, וניתקה את השיחה. משנודע לעדה, שהנאשמת אינה תובעת משטרתית או חוקרת תאונות, כפי שהציגה את עצמה בשיחות הטלפון עם המתלוננת ועם אחיה, אלא פקידה בחצי משרה במחלקת התביעות, הגישה את תלונתה נגדה, בגין התחזות, הטרדת שוטר בגמלאות, שזה אחיה של העדה, ושימוש לא נאות במסוף משטרתי לשם גילוי פרטים אישיים על המתלוננת ובני משפחתה, ופגיעה בפרטיותם.