הנאשמת נשאלה "את ביצעת בדיקת לצרכים פרטיים וללא סמכות" ותשובתה "זה לא לצרכים פרטיים. הילדים היו לא חגורים במושב האחורי, האישה הייתה עם הרגליים למעלה, אני הייתי בהלם מהבן אדם הזה ואמרתי שהוא יהרוג את הילדים שלו" (שורות 111-113). הנאשמת גם אישרה את דברי מר וגב' יאנקיס, בנוגע למעקב אחריהם, באומרה "ואני אמרתי לבת שלי לנסוע אחריו ולקחתי את מספר הרכב. היו לי שלושה או ארבעה אולי חמישה מספרים" (43-44). לשאלה "איך בדקת במסוף?", השיבה "לפי מספר הרכב שהיה לי. ראיתי צבע אוטו וסוג אוטו וחיברתי בין הדברים" (שורות 54-55). הנאשמת אמרה עוד "למחרת בדקתי במסוף המשטרתי והכרתי את הבן אדם" (שורות 52-53) "לפי מספר הרכב שהיה לי" (שורה 55). הנה כי כן, הנאשמת, על אף האיסור לבדוק במערכת המשטרתית עניינים פרטיים, עשתה את בדיקותיה "...יש את מערכת תביעות, יש 'אדם', אני לא זוכרת" (שורות 57-58), ואישרה כי יש לה גישה לכל המערכות המשטרתיות (שורות 59-60). בנוגע למערכת אדם, העיד בפניי, כאמור, מר פרידלנדר, שהסביר כי במערכת זו מצוי כל המידע הדמוגרפי על אנשים, רישומים פליליים, הכרזות "דרוש חקירה", קשרי משפחה, היסטורית שמות ועוד (פרוטוקול מיום 27.2.18, עמ' 13 שורות 3-8).
בהמשך חקירתה נשאלה הנאשמת "מדוע בדקת את הפרטים של אתי יאנקיס במערכת משטרתית ולא הגשת תלונה שחוקרים שזהו תפקידם יעשו זאת?", ותשובתה "לא בדקתי את הפרטים שלה, בדקתי את הבחור. ... זו לא הייתה בדיקה פרטית, לא רציתי להתקשר שישלם לי כסף, רציתי לעשות את זה לצורך מטרת הבדיקה לחוקר. זה מה שרציתי. חשבתי שאני יכולה" (שורות 98-102)
--- סוף עמוד 174 ---
– הנאשמת סותרת עצמה, כאשר בחקירה זו אמרה לפני כן, שביקשה "טובה אישית" משוטרת אחרת מהתביעות, לבדוק, והשוטרת אמרה לה מפורשות שהדבר אסור.
הנאשמת המשיכה ואמרה בחקירתה "הגעתי אליו וראיתי את השם ואמרתי לעצמי שאני מכירה אותו" (שורה 60-61) – הנאשמת לא יכלה להגיע לשם של בחור שהיא מכירה, מאחר והרכב רשום על שם גב' אתי יאנקיס (עדות יאנקיס אתי, פרוטוקול עמ' 117, שורה 22), ומעבר לכך – אם השם של הנהג, יעקב יאנקיס, נשמע מוכר לה, הכיצד לא הכירה אדם זה כאשר פגשה אותו אחרי "התאונה", וביקשה ממנו פרטים?!
הנאשמת המשיכה בגרסתה הבלתי אמינה והמופרכת מיסודה, עת הוסיפה "עמד לידי אחד הסנגורים שאני לא זוכרת מי זה ונתן לי טלפון של קרוב משפחה שלו שאני יכולה להגיע אליו", והוא אף אמר לה "דוד שלו היה שוטר" (שורות 61-62; 66-67). כשנשאלה הנאשמת "מי הסניגור?" השיבה "אני לא יודעת, נכנסים אלפי עורכי דין אלינו" (שורות 65-66) –