במקרה שבפניי, אמרה הנאשמת לדוד מיכאל, שאם לא ישלחו לה את פרטי פוליסת הביטוח, היא תביא לכך שמר יאנקיס ייעצר – זהו איום בפגיעה בחירותו של מר יאנקיס, וכן איום בפגיעה בנכסיו, בשל החשש שתנסה להוציא כסף מהביטוח, וזה עלול להביא להעלאת הפרמיה המשולמת ע"י מר יאנקיס. האיום הוא גם בפגיעה בשמו הטוב של מר יאנקיס, עת תיארה הנאשמת את מעשיו כתאונת "פגע וברח". איום זה איננו כדין, שהרי אין כל בסיס למעצרו של מר יאנקיס, ומעבר לכך – לנאשמת אין כל סמכות לעצור אותו באותן נסיבות, וגם לא לאף שוטר אחר. דברי האיום של הנאשמת הושמעו תוך שהציגה עצמה כחוקרת ותובעת במשטרה, והוסיפה טענות שקריות לפיהן כלי הרכב התנגשו, ושהיו ברכב ילדים לא חגורים.
מכל הנ"ל עולה, שהנאשמת איימה על בני הזוג יאנקיס, באמצעות אחיה של האישה, מר דוד מיכאל. אמנם, בעדותו בפניי נשאל דוד מיכאל, אם הוא חש מאוים, והשיב : "ממש לא. אף אחד לא איים עליי" (עמ' 158, שורה 32), אך בחינת האיומים תיעשה בפן האובייקטיבי, ולא הסובייקטיבי של מר דוד מיכאל, ובחינה אובייקטיבית של תוכן הדברים מעלה, שדברים אלה יכולים לטעת מורא בליבו של אדם רגיל, גם אם מר דוד מיכאל לא חש בכך, והתנהגות משפחת יאנקיס בעקבות אותו איום, שהעבירו בניגוד לרצונם את פרטי פוליסת הביטוח לנאשמת, מוכיחה, שאכן דברי הנאשמת עוררו מורא ופחד אצל בני משפחת יאנקיס.
מסקנתי היא, שהתקיימו כל יסודות עבירת האיומים, ועבירה זו הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
197. עבירת הפגיעה בפרטיות:
סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות קובע:
"2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;"
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע:
"5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו - מאסר 5 שנים."
--- סוף עמוד 182 ---
הוכח בפניי כנדרש, שהנאשמת עשתה שימוש במסוף המשטרתי לצרכיה הפרטיים ובדקה את הפרטים הדמוגרפיים של אזרחים שלא לצורכי עבודתה. עוד הוכח בפניי, שמעשי הנאשמת פגעו במזיד בפרטיותם של המתלוננים, כפי שפירטתי בהכרעת דין זו. אמנם כתב האישום ייחס לנאשמת עבירה על סעיף 2(7) בלבד, ואין התייחסות לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, הכולל את העבירה ועונשה, אך מכוח הסמכויות הנתונות לי, ומאחר וביצוע העבירה הוכח בפניי, גם אם לא נכללה בכתב האישום, וניתנה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן מפני בצוע עבירה זו, וגם ב"כ הנאשמים לא התייחסו לעניין זה כלל בסיכומיהם, קובע אני שהוכח כנדרש, שהנאשמת עברה עבירה על סעיף 2(7) בצירוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, על כן הנני מרשיע את הנאשמת בביצוע עבירה זו.