הצוואה מיום 20.9.13 הוצגה בפני רונית, וכשנשאלה אם היא מזהה את החתימות שעליה (שורות 141-142) השיבה: "כן זו חתימה שלי וחתימה של איתי הבת שלי. את זה אני לא זוכרת מה שיש על הדף הראשון, חתימה עם האותיות אבל כך אני עושה באמת, "ר.ר." " (שורות 143-144). רונית נשאלה בעניין זה, וענתה כדלקמן (שורות 169-171):
--- סוף עמוד 21 ---
"שאלה: לי יש ראיות שהצוואה הזאת מזויפת ובנוסף את כלל לא היית באזור הבית של המנוחה אפילו לא בעיר בה ביתה נמצא. תגובתך?
תשובה: הצוואה הזאת לא מזויפת, אני חתמתי עליה בנוכחות אדית ואני כן הגעתי אליה הביתה, אתה יכול לקחת אותי למכונת אמת. אני במיליון אחוז הייתי אצל אדית וחתמתי על הצוואה בנוכחותה ולבקשתה. אני הייתי אצלה בסביבות השעה 09:00 למיטב זכרוני"
הוצגו לעדה איכוני הטלפונים הניידים מאותו היום, 20.9.13 (נספח 2 לת/5), מהם עולה שהיא ואתי לא היו ביום זה באזור ביתה של המנוחה, ובכל זאת המשיכה רונית לעמוד על שלה, ואמרה "אני אומרת לך בוודאות שאני הייתי אצל אדית בבית באותו יום שחתמתי על הצוואה אני ואיתי".
עיון באיכוני הטלפונים הניידים מעלה, שרונית שהתה ביום 20.9.13 בטירת הכרמל, מהשעה 08:30 ועד לשעה 17:56, כך שבשעה הנטענת על ידה, 09:00, היא לא הייתה בדירת המנוחה בחיפה. מעבר לכך, רונית ציינה שלא נראה לה שיש לה את הטלפון של המנוחה (שורה 204), וכאשר נשאלה כיצד הגיעה לביתה ללא תיאום עמה, השיבה ".. אני לא התקשרתי ולא תיאמתי מולה דבר. לקחתי מונית ובאתי אליה לדירה דפקתי בדלת ואז אמרתי לה שמלכה נפטרה ..." (שורה 207-208).
אם אכן רונית הגיעה בהפתעה לבית המנוחה, ולא תיאמה זאת עמה, וכאשר המנוחה נפטרה כשנתיים לפני כן, ולדברי רונית עצמה היא הגיעה למנוחה רק פעמיים – פעם ראשונה ביום הלווייתה של מלכה ז"ל, ובפעם השנייה – כאשר חתמה על הצוואה – הכיצד יכלה המנוחה לדעת שרונית תגיע אליה דווקא שנתיים אחרי מות מלכה, שנפטרה כאמור ביום 28.9.11? ולא אחרי שנה ממועד הפטירה, או אחרי חודש, כפי שאמרה לפני כן. תהייה זו מתעצמת, לאור העובדה, שהתאריך המופיע בצוואה, שכביכול בו חתמו רונית ובתה אתי על הצוואה, מופיע בדפוס ולא בכתב יד – 20.9.13 – הכיצד יכלה המנוחה לדעת מראש, שדווקא ביום זה יגיעו רונית ובתה אליה ויחתמו על הצוואה, שהרי הצוואה הייתה כבר מוכנה כשהמנוחה ביקשה מרונית לחתום עליה.
כפי שכתבתי לעיל, ביום 20.9.13 חל חול המועד סוכות לאותה שנה, ולא הוצג בפניי כל אירוע מיוחד ביום זה, שיצדיק את הגעת רונית למנוחה, ושהמנוחה אמורה לדעת על הגעה זו, ולהכין מראש את הצוואה כולל תאריך החתימה המודפס – תהיות אלו מצטרפות לתהיות רבות נוספות, ומפריכות את גרסתה של רונית, כפי שאתייחס לכך בהמשך.