46. הסנגורים עותרים לביטול כתב האישום לאור התנהלות חוקרי מח"ש שתוארה על ידם, ולאור החלטת הנבת"ם והשלכותיה. לטיעון זה אתייחס בפרק הדיון המשפטי, שיבוא אחרי פרק העדויות והראיות בתיק.
עו"ד יעקב סולומון
47. עו"ד יעקב סולומון העיד בבית המשפט ביום 27.3.18, החל מעמ' 77:
--- סוף עמוד 57 ---
עו"ד סולומון העיד, כי היכרותו עם המנוחה ומשפחתה נמשכה כ- 35 שנים (עמ' 81, שורה 2), וכי משרדו היה ממוקם בסמוך לחנות שבבעלות המנוחה ואחיה (עמ' 77, שורות 27-28). לדבריו, משפחת המנוחה השתמשה בשירותיו המשפטיים, כעו"ד, מפעם לפעם, החל משנות ה-70, עת טיפל בירושת אימה של המנוחה (עמ' 78, שורה 33), ובין היתר "אימתתי חתימות לצורך נישואין, ובין היתר טיפלתי בירושה של האמא ואח"כ של האב. הוצאתי צווי ירושה לגבי האמא ולגבי האבא" (עמ' 77, שורות 28-30).
עיון במסמך ת/51 מעלה, שעו"ד סולומון אכן חתום על מסמכי צו ירושה של אם המנוחה.
עו"ד סולומן המשיך והעיד: "אני חושב שטיפלתי גם, אם אני לא טועה, במכירת החנות" (עמ' 79, שורות 16 - 21).
עו"ד סולומון טיפל בירושת אחי המנוחה, דב (עמ' 81,שורות 7-17, עמ' 78, שורות 25-31 - יפוי כוח), והוא אף הופיע בפנקס הטלפונים של המנוחה, ת/61, שם כתובים שמו וכתובתו.
עו"ד סולומון אמר בעדותו בפניי, כי "עשיתי את הצו ירושה של האמא והיא אמרה שיש לה שני ילדים בלבד" (עמ' 82, שורה 12). עו"ד סולומון המשיך והעיד, כי מאחר והמנוחה הייתה ערירית (עמ' 78, שורות 1-2 ; 10), וללא קרובי משפחה מדרגה ראשונה לרשת את רכושה (עמ' 81, שורה 1), הוא פנה אליה והמליץ לה לעשות צוואה ולהוריש את רכושה, ובמילותיו - "אמרתי במצב שלכם אולי גם טוב שתעשו צוואה, תתנו את הרכוש שלכם למישהו שנזקק כמו הוועד למען החייל או בית חולים רמב"ם" (עמ' 78, שורות 3-4; עמ' 80, שורות 23-30), "אבל היא סירבה לעשות צוואה ואולי היא פחדה שזה יקרב את מותה. ואח"כ באמת שמעתי אחרי הרבה זמן שהיא נפטרה" (עמ' 78, שורות 4-6). לדברי עו"ד סולומון, פניותיו למנוחה בעניין עריכת צוואה נעשתה "מספר פעמים" (עמ' 78, שורה 8).
עו"ד סלומון ציין שהוא לא ראה את הצוואה שנטען כי המנוחה חתומה עליה, וכשידע עליה מחוקרי מח"ש הגיב "הייתי בהלם שיש צוואה" (עמ' 78, שורה 15).
48. באי כוח הנאשמים טענו, שעו"ד סולומון הציע למנוחה לתרום את רכושה לאחר מותה לוועד למען החייל או לבית חולים רמב"ם כיוון שידע שהמנוחה ערירית. עדותו של עו"ד סולומון בעניין זה הייתה כדלקמן: "אני לא יכול לומר שאמרתי לה את זה, אני לא פעם אומר לאנשים במצב הזה אני אומר להם תעשו דבר טוב, תנו את הרכוש שלכם למישהו שזה מאוד יעזור לו, ואם מדובר באנשים דתיים אני אומר את זה תנו את זה לאיזה ישיבה, אם זה חילוניים אני אומר לתת לוועד למען החייל, לבית חולים רמב"ם... אני מניח שאמרתי לה את זה מכיוון שידעתי שהם עריריים, ושאין מישהו בקרבה ראשונה שיכול לקבל את הירושה" (עמ' 80, שורות 23-30) ). הסנגורים טענו, שמאחר והצעת עו"ד סולומון "לא מצאה חן בעיניה", היא לא פנתה אליו יותר בעניין צוואה.