--- סוף עמוד 58 ---
באי כוח הנאשמים הוסיפו וטענו (סעיף 42): "... זאת ועוד, העיד העד סלומון כי בבקשה לירושת דב ברטהולד לא צוינו יורשים פוטנציאליים נוספים לא דודים ולא בני דודים ולא עציון אביטל, ולא מסרה בשום מקום כי יש לה אחיינים או כל קרובי משפחה בארץ. דבר המחזק את עובדת היותו של עציון אביטל נוכל, דבר אשר לא טרחה מח"ש לחקור מעולם בטענה כי הוא "אזרח", וזאת כמובן בניגוד לחקירה הנמרצת שבוצעה כנגד דניאל כרסנטי אשר הוא ככל הנראה "לא אזרח"... שוב, ניתן לראות כי החומר היה בידי התביעה. עולים ממנו חשדות כבדים כנגד עציון אביטל ואף עורכת דינו כרמית נעמן אשר משבשת הליכי משפט ללא הרף ויבואר בהמשך, אך החקירה מתבצעת באופן סלקטיבי כשסימני האמת העולים ע"י ההגנה נדחים שוב ושוב ... ".
49. עו"ד סולומון העיד בעניין בני הדודים של המנוחה כך: הוא נשאל ע"י ב"כ הנאשם "בבקשה לצו ירושה כשאין צוואה צריך לכתוב את הבני דודים ואת הכל", ותשובתו "מה פתאום? יש אחות" (עמ' 81, שורות 18-19) וכך בהמשך (עמ' 82, שורות 4-12):
"העד:
... בניגוד למה שאמר עו"ד הנאשם 2, על העמוד הראשון למטה רואים כבר קו, אנחנו פשוט עושים קוים כי ברגע שיש אחות היא היורשת הבלעדית ואין שום מקום למלא כל פרטים אחרים.
ב"כ הנאשם 2:
העד הוא בחור חביב אבל אין לו מושג בדיני ירושה
העד:
עשיתי את הצו ירושה של האמא והיא אמרה שיש לה שני ילדים בלבד"
לשאלת באת כוח הנאשמת 1 בהמשך חקירתו הנגדית "למה בטופס שמילא לא כתוב קיומם של אותם בני דודים?", השיב ש "מה פתאום? בשביל מה למלא? אני אמנם לא יודע דיני ירושה אבל אני יודע שבחוק הירושה כתוב שאם יש אחים האחים יורשים" (עמ' 80, שורות 27-29).
50. באי כוח הנאשמים טענו, שעו"ד סולומון הוא זה אשר העביר את המסמך למח"ש, וכדבריהם:
" המסמך המקורי אם כן היה מצוי בשני מקומות בלבד : או אצל עו"ד סלומון, עורך המסמך, או אצל רשם הירושות, שצריך אזרח המבקש לעיין בו להגיע אליו באופן מיוחד או ע"י צו שיפוטי או ע"י הגשת בקשה מורחבת עם תשלום אגרה מורחבת אשר הייתה זוכה לזכר ותיעוד וכמובן בניגוד גמור לאמור בנ/38".
--- סוף עמוד 59 ---
51. עו"ד יעקב סולומון העיד באופן עקבי ורציף, ודבריו נתמכו במסמכים ובראיות שהוגשו לבית המשפט, ושעליהם עמדתי לעיל. אני נותן אימון מלא בדברי עו"ד סולומון. שוכנעתי מדבריו, כפי שגם עולה מהראיות שהוגשו בתיק, שהמנוחה הייתה אדם קפדן ומסודר, שהקפידה לתעד כל דבר, כולל דברים לא מהותיים, ומסקנתי היא, שאילו המנוחה הייתה מעוניינת בהכנת צוואה, סביר מאוד להניח, שהייתה פונה לעו"ד סולומון, אותו היא מכירה מזה שנים רבות, גם בענייני צוואות וירושות, והנימוק שהועלה ע"י ב"כ הנאשמים, לפיו עו"ד סולומון נתן למנוחה רעיון לתרום את ירושתה, וכי לא שבה אליו כי דבריו לא מצאו חן בעיניה, הן טענות סתמיות ובלתי סבירות, ואין דוחה אותן על הסף, שהרי גם אם המנוחה לא רצתה שעו"ד סולומון יכין את צוואתה, הייתה פונה לעו"ד אחר, ולא לשתי נשים שאינה מכירה, וגם סביר מאוד שהייתה מתעדת זאת ביומניה ובפנקסיה.