גילה ניבורג – מומחית מז"פ
52. מומחית מז"פ, גב' גילה ניבורג, העידה בבית המשפט ביום 25.10.18 החל מעמ' 185, וחוות דעתה הוגשה וסומנה ת/76:
גב' ניבורג שירתה בתקופה הרלבנטית לאישומים כקצינה במשטרת ישראל, ועבדה במעבדת מסמכים במטה הארצי. במסגרת עבודתה היא קיבלה צוואה הנושאת את התאריך 20.09.13 לבדיקה, וערכה לגביה חוות דעת (עמ' 185, שורות 24-28), וזו הוגשה לבית המשפט (ת/76).
העדה התבקשה לערוך השוואה בין חתימה וראשי תיבות על גבי הצוואה שהועבר אליה, ובין דוגמאות כתב יד בשם "אדית איתן", ושאותן קיבלה במספר פעימות, ולאחר מכן, ערכה חוות דעת (עמ' 186, שורות 3-6). המומחית הכינה עבור בית המשפט, כדי להדגים את תהליך עבודתה, צילומים מתיק העבודה שלה וכן ערכה טבלה. בחלק העליון של דף הבריסטול שהציגה, הדביקה את החתימה שבמחלוקת, ומתחתן דוגמאות חתימה של המנוחה, אותן קיבלה כדי לערוך את ההשוואה (עמ' 186, שורות 29-30;עמ' 187, שורות 20-21). תיק העבודה הוגש וסומן ת/77.
לדברי המומחית, הבדיקה שערכה העלתה, כי קיימת חפיפה כמעט מלאה בין החתימה המסומנת "א", שהיא החתימה שבמחלוקת, ובין דוגמת החתימה המקורית של המנוחה, המסומנת "א'1", ומסקנתה, שקיימת סבירות גבוהה, שהחתימה שבמחלוקת היא תוצר העתקה של החתימה א'1 (עמ' 187, שורות 24-26). המומחית הפנתה לצילום הראשון בתיקיית העבודה, המדמה מעין שקף, כאשר החתימה הרשומה בצבע ירוק היא החתימה שבמחלוקת, ואילו החתימה הרשומה בצבע אדום היא דוגמא א'1. המומחית הסבירה אם מניחים את השקפים א'1 על א'- החתימות מתיישבות אחת על השנייה בצורה כמעט מלאה וחופפת (עמ' 187, שורות 26-30), זאת לעומת השוואת החתימה א' ועם דוגמת חתימה א'24, שתוצאתה חוסר התאמה.
--- סוף עמוד 60 ---
המומחית המשיכה והעידה, שכחלק מהבדיקה שערכה, היא התחקתה אחר קו הכתיבה של כל דוגמאות החתימה המקוריות, ומצאה סבירות גבוהה לכך, שחתימה א' היא העתקה של דוגמא א'1 (עמ' 188, שורות 1-5) – להלן אציג את השוואת החתימות א'1 עם א' (השקף הימני), לעומת השוואת החתימה א' עם החתימה א'24 (השקף השמאלי) – רואים בבירור, ששתי החתימות בשקף הימני חופפות, ואילו שתי החתימות שבשקף השמאלי אינן תואמות:
המומחית הדגישה, שבחתימות אותנטיות של אותו אדם, תמיד יופיעו וריאציות שונות בכתב, וכי כאשר אדם חותם פעם אחת, הוא לעולם לא יחתום בדיוק באותה צורה פעם נוספת (עמ' 188, שורות 5-7). להדגמת דבריה הנ"ל, הפנתה לחתימותיה השונות של המנוחה, אותן קיבלה כדוגמאות, והראתה שבכל אחת מהן קיים שינוי כלשהו לעומת החתימה האחרת, כגון: בחתימה אחת ה-ת' עולה וחוצה את קו ה-נ' הסופית, באחרת, מבנה ה-ת' משולש, והסיומת של ה-נ' הסופית קצרה לעומת סיומת ארוכה יותר וכו'. מכאן, המסקנה שדווקא כאשר קיים טווח וריאציות ושוני בין החתימות, זה יהווה עדות לכך שמדובר בכתב יד אותנטי (עמ' 188, שורות 8-10), ואילו כאשר קיימת חפיפה מדויקת בין שתי חתימות, מסקנתה תהא שקיימת סבירות גבוהה שמדובר בהעתקה. העדה ציינה, כי "לפנים משורת הדין", כלשונה, היא בחרה "להיזהר ולהסתייג" ולומר, שזו לא מסקנה ודאית וגורפת, מאחר ועמדה לרשותה רק חתימה אחת, היא החתימה שבמחלוקת (עמ' 188, שורות 14-15; 18-19).